מהארכיון: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה: האם הטבלה כן משקרת?

"מדד הגולים הצפויים" (xG) אמין יותר מנתונים כמו בעיטות לשער. וגם ב"חיים עצמם", מדד טוב הוא זה שמשקלל שלל נתונים אובייקטיביים

ב־11 בדצמבר 2016, מיטיולן הדנית הפסידה 2–1 לברונדבי. ההפסד היה שלישי ברצף ושם אותה מרחק 10 נקודות מהמקום הראשון. העיתונאים והאוהדים דרשו "שינוי", מילת קוד לפיטורי המאמן, ואכן, היה נראה שהמאמן, ייס תורופ, בדרכו החוצה. אפילו ספונסרים התקשרו להנהלת המועדון ואמרו שיאריכו את החוזה רק אם הוא ייבעט.

xG

אבל השחקנים וההנהלה אהבו את תורופ, בייחוד היו"ר ראסמוס אנקרסן. הוא התייצב מול העיתונאים והציג "טבלת צדק" שהתבססה על נתונים מתקדמים, והראתה שמיטיולן היתה צריכה להיות עם 15 נקודות יותר, לפי איכות ההזדמנויות שהיו לה מול איכות ההזדמנויות נגדה. לא מעט פרשנים לעגו לאנקרסן, אבל תורופ נשאר — ובעונה הבאה הוא הוביל את מיטיולן לאליפות שנייה בהיסטוריה שלה.

על אילו נתונים הסתכל אנקרסן? לא אלו שמראים לצופים בסוף משחק. למשל, "בעיטות לשער" הן בעיניו מדד מיותר: אם בעטת לשער עשר פעמים מ־25 מטר, כשבינך לבין השוער יש עשרה שחקנים, לא היית קרוב יותר לכבוש מאלו שבעטו לשער רק פעמיים, אבל ניצבו מול השוער.

לעומת זאת, מדד ה־ Expected Goals מראה את איכות המצבים שאליהם הגיעה הקבוצה, במשחק ובעונה שלמה. המדד בוחן עד 10,000 הזדמנויות לשערים בפרמטרים כמו מיקום הבועט, רגלו החזקה, מיקום השוער, זווית הבעיטה, מספר שחקני ההגנה סביב הבועט ועוד — ומשתמש בנתונים כדי להעריך את הסיכויים לשער מכל מצב הבקעה. התוצאה נעה מ־0 עד 0.9: אם בעטת מ־35 מטר עם הרגל החלשה שלך, ה־xG הוא 0.00001. אם קיבלת כדור מול שער ריק לרגל החזקה שלך, ה־xG הוא 0.9. כן, ייתכן שכבשת מבעיטה של xG0.0001 מכיוון שהשוער בדיוק החליק, אבל זה לא אומר שמצב ההבקעה היה טוב. ייתכן גם שבמצב של xG0.9 בדיוק מצמצת והכדור נגע לך בנעל והתגלגל החוצה. בכל מקרה, ה־xG מלמד על המשחק יותר מאשר בעיטות לשער ואפילו יותר מהתוצאה הסופית. כי בכדורגל שערים רבים מובקעים באקראיות מוחלטת, והקבוצה הפחות־טובה יכולה לנצח.

למשל, בעונת 2011/12, ניוקאסל יונייטד רשמה הישג מדהים עבורה והגיעה למקום החמישי בפרמיירליג. אין נתוני xG מדויקים מאותן עונות, אבל ידוע שלניוקאסל היו פחות בעיטות למסגרת מאשר ליריבות, ושפאפיס סיסה, אז כוכב הקבוצה, כבש 33% מהבעיטות שלו לשער. זה נתון משוגע: חלוץ מצוין כובש 12%–15% מהבעיטות שלו לשער; ליאו מסי, בעונות הטובות ביותר, כבש 20%. במילים אחרות, סיסה נתן עונה שהיא פריק סטטיסטי. אם היו משחקים את העונה הזו 100 פעמים, ב־99 מהן ניוקאסל לא היתה מגיעה למקום החמישי. הטבלה שיקרה. אבל על סמך הטבלה, ניוקאסל העניקה למאמן אלן פארדיו חוזה חסר תקדים של שמונה שנים. בעונה הבאה קרסה הקבוצה למקום 14. בינואר 2015 פארדיו עזב את המועדון. ב־2016 המועדון ירד ליגה.

טבלאות משקרות לא רק בכדורגל. למשל, לפני הבחירות התגאו בליכוד בנתונים שמראים עד כמה החיים בישראל השתפרו מאז 2009, תחילת עידן נתניהו השני: יתרות המט"ח עלו, וכך גם התוצר לנפש, שכר המינימום, השכר הממוצע והחציוני, אחוזי האבטלה, יחס החוב־תוצר, כניסת התיירים ועוד. היו שהתהדרו גם בשיפור במדדים הוליסטיים: למשל, באינדקס Where to be Born של ה"אקונומיסט", שמתבסס על עשרה פרמטרים, ישראל טיפסה ממקום 30 ב־1988 למקום 20 ב־2018. באוקטובר חגג משרד האוצר עם עלייתה של ישראל למקום 35 (מתוך 190) במדד Doing Business של הבנק העולמי.

אבל האם הנתונים המתקדמים, ה־xG, מציירים את אותה תמונה? אפשר לבדוק זאת בעזרת Numbeo, חברת סטארט־אפ שמעריכה את איכות החיים במקומות שונים לפי אינדקסים אובייקטיביים כמו כוח קנייה, רמת פשיעה, איכות מערכת הבריאות, עלות מחיה, יחס עלות מחיה לכושר השתכרות, זמן בכבישים, זיהום אוויר, מצב אקלים ועוד. במדד של Numbeo משתמשים גורמים כמו "פורבס", "אקונומיסט", "ניו יורק טיימס", BBC ועוד. ולפי נתוני Numbeo, איכות החיים בישראל לא רשמה תזוזה משמעותית מאז שנות השמונים. ישראל גם לא ממש זזה ביחס לעולם בכל הקשור לתל"ג, צמיחה ורמת חיים. אפילו בדירוגי אושר אין שינוי: תמיד דיווחנו על אושר. בכל זאת, עם סגולה. ובאשר לנתון שהאוצר התגאה בו — ובכן, כאן לא צריך מדדים מתקדמים: ב־2009, תחילת עידן נתניהו, ישראל היתה במקום 30; אחר כך הידרדרנו עד מקום 54, ומאז טיפסנו למקום 35.

בשורה התחתונה, שימוש בנתונים "רגילים" יכול לצייר קפיצות מרשימות, אבל בישראל לא באמת בודקים אובייקטיבית את התמונה המורכבת, את ה־xG של החיים עצמם. אולי זה מתנגש עם אינטרסים של מישהו. רק שלא נגמור כמו ניוקאסל.