קבוצות ספורט, שבוחרות שחקנים על סמך סטטיסטיקה ומדע בלבד — מה יעלה בגורלן? האם הן יוכלו להצליח? נראה שכן, אבל בעירבון מוגבל. בשביל הצלחה אנושית צריך להיות אנושי

המודל של הרוקטס סימן את גאסול כשחקן עם פוטנציאל מצוין, אבל הסקאוטים של הקבוצה כינו אותו Man Boobs, וזה הרתיע את ההנהגה. גאסול הלך לממפיס, עבר לטורונטו וזכה איתה באליפות, ונחשב מגדולי השחקנים האירופים בכל הזמנים

מת'יו בנהאם, בעלי הקבוצה, הוא מעריץ של דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי־אמריקאי זוכה פרס נובל לכלכלה. בנהאם מעניק לכל עובד בחברות שלו ובקבוצותיו (ברנטפורד ומיטיולן הדנית) את ספרו של כהנמן "לחשוב מהר, לחשוב לאט", ומבקש ממנו לקרוא את הספר ולהיפטר מתפיסות מיושנות, דעות קדומות או מחשבות מקובעות.

בעליה של ברנטפורד, מת'יו בנהאם, אינו אדם מפורסם (נכון לכתיבת שורות אלו עדיין אין לו עמוד ויקיפדיה) וגם אינו מיליארדר, הגם שהפך אמיד מאוד בזכות השקעות חכמות בהימורי ספורט. הוא רכש את הקבוצה כי היא קבוצת ילדותו. ובניגוד לאברמוביץ', הוא לא שפך עליה כספים אינסופיים אלא הביא איתו ניהול חכם באופן בלתי־רגיל: ברנטפורד מנצלת אלגוריתמים ייחודיים שעוצבו על ידי מתמטיקאים כדי לנתח את שוק העברות השחקנים ולמצוא בו מציאות

תארו לעצמכם חוק שלפיו שכר המינימום שמקבלים החלשים מוצמד לבונוסים שמעניקים לעצמם ראשי השוק החזקים. טום דינאפולי, ראש המשרד לבקרה תקציבית במדינת ניו יורק, הראה שאם שכר המינימום היה צומח מ־1985 באותו קצב שבו צמחו הבונוסים בוול סטריט, הוא היה עומד היום על 44 דולר (עלייה של 1,271%). אפשר רק לפנטז איך מציאות כזו היתה משפיעה על החברה, הכלכלה והמגפה.

טבלאות משקרות לא רק בכדורגל. למשל, לפני הבחירות התגאו בליכוד בנתונים שמראים עד כמה החיים בישראל השתפרו מאז 2009, תחילת עידן נתניהו השני: יתרות המט"ח עלו, וכך גם התוצר לנפש, שכר המינימום, השכר הממוצע והחציוני, אחוזי האבטלה, יחס החוב־תוצר, כניסת התיירים ועוד.