בהיסטוריה של הכדורגל אף אחד לא כבש ובישל יותר ממסי עבור הנבחרת שלו. והוא בהחלט הכוכב הגדול ביותר שהוביל את הנבחרת שלו לזכייה בכל התארים - כולל מדליית זהב אולימפית וזכייה במונדיאליטו כשחקן הנבחרת הצעירה. ועדיין את רוב הנאום שלו הקדיש לחבריו לנבחרת. הוא דיבר יותר על אחרים מאשר על עצמו.

אני כותב הרבה על ספורטסוושינג, בעיקר בכל מה שקשור להוצאות הכספיות הכבירות של קטאר, סעודיה, טורקיה ואיחוד האמירויות על ספורט, אבל הספורטסוושינג הסיני לא פחות משמעותי. והוא חושף באופן מופלא את האנטישמיות של קיירי אירווינג והמתנגדים לקיומה של ישראל

הבלון ד'אור זה לא פרס לכדורגלן הכי חשוב, זה פרס לשחקן ההתקפה הכי פורה. ברכות להארי קיין

"קשיבות" (מיינדפלונס) היא לא רק ל"שלומות" (וולנס). היא כלי להגברת היכולות המנטליות שלך כשהכל דפוק וכאוטי מסביבך. זה נשמע כמו משהו ששחקנים במועדון כמו ברצלונה צריכים כדי להתמודד עם הדפיקות והכאוטיות סביבם. זה גם משהו ששחקני ריאל מדריד צריכים אבל בשביל זה צריך מאמן כמו האנזי פליק. וז'וזה מוריניו אינו האנזי פליק

ברצלונה רצה 142.6 ספרינטים במשחק העונה בלה ליגה (לפי דאטה של Sofascore). במקום השני ליגה אלצ'ה עם 131.1 ספרינטים למשחק ואתלטיק בילבאו במקום השלישי עם 105.8. ריאל מדריד, אגב, עם 88.6 ספרינטים בלבד למשחק - כ-60% מהכמות של בארסה.

בקיצור, במשחק שנשלט על ידי קבוצות שיודעות לפתוח שטחים עבור השחקנים היצירתיים שלהן ולסגור את השטחים של השחקנים הכי יצירתיים של היריבות, לריאל מדריד יש שני כוכבים שסוגרים אחד לשני שטחים וזוויות בגלל שהם לא יכולים (או לא רוצים) להתגבר על עצמם ועל הנטיות הטבעיות שלהם (שלוקחות אותם שמאלה).

ברור שחשוב לעצור את הקבוצה היריבה מלשחק טוב - זה חלק מאוד חשוב מהמשחק. אבל נראה שהקבוצות הכי טובות כיום, שזוכות לאימון מהמאמנים הכי טובים - מייצרות לעצמן זהות טקטית ואסטרטגית שאינה קשורה ליריבה. וככה, אולי יותר מאי פעם, כדורגלנים רוצים לשחק.

בשנים האחרונות כ-42% מההתקפות של ארסנל הגיעו מהצד הימני – בעיקר בזכות בוקאיו סאקה (כ-26% מהאמצע וכ-32% מהשמאל). כלומר, היה חור מושלם בצורת ויניסיוס בצד שמאל של התקפת ארסנל – ועכשיו, ככל הנראה, שחקן כנף שמאלי אחר ימלא אותו.

על המגרש הוא יוכל לתת לריאל את כל מה שאין לה מאז שטוני קרוס פרש, ובחדר ההלבשה הוא יוכל לשקם את הנזק של הממזרים חסרי הכבוד

המונדיאל הוא מרתון, לא ספרינט, ובאמצעות שיפור המערכת האירובית של השחקנים, הם יכולים לתפקד בעצימויות גבוהות יותר ולהתאושש מהר יותר בין אותם קטעי ריצה אינטנסיביים.

"אני שמח מאוד להצביע אחרי 20 שנה, וראיתי שוב התרגשות בקרב החברים. אנשים רבים הודו לי על הפרויקט החברתי", אמר ריקלמה, והדגיש שהמועדון אינו של איש אחד - חשוב ככל שיהיה. "המקום הזה שייך לחבריו, וכולם רוצים שהוא יישאר בידיים שלהם". הוא אף רמז כי הדו"חות הפיננסיים המחמיאים שמוצגים לתקשורת רחוקים מלהיות מדויקים: "יש תחושה של עצבנות. אנשים רבים אמרו לי שאלו לא דוחות כספיים, אלא סיפורים. יש דאגה נרחבת לגבי המצב הכלכלי כרגע".

גם בלי הכוכב הצעיר שלה, בארסה נעה כמו מכונה חדשה על מסילות עתיקות וחכמות. השחקנים נעים בסנכרון מושלם כלהקה, ולעיתים נראים כמו ברצלונה הגדולה של פפ גווארדיולה וטיטו וילאנובה. הם כולם מהשחקנים הטובים בתבל, אך צנועים מספיק כדי להבין שהם רק בורג בתוך מועדון ענק.

הפער הזה בין מה שוויניסיוס חושב שהוא שווה לבין מה שריאל חושבת שהוא שווה עבורה, זה הפער שיוצר את כל הבעיות. ולכן גם התחילו דיבורים בתקשורת הספרדית על כך שצ'אבי אלונסו, בעיקר בגלל סיבות טקטיות, "שלל" מהברזילאי את מעמדו כשחקן שלא מוציאים מההרכב - מה שהוביל, כאמור, להתפרצות שלו בקלאסיקו.

אלונסו, כאמור, גם מאמין בקו הגנה גבוה וכמו פליק, שם דגש גדול יותר על מיקום קולקטיבי, משמעת ולחץ אגרסיבי. אסטבן קאמביאסו, לשעבר קשר ריאל מדריד ונבחרת ארגנטינה וכיום במחלקה הטכנית של פיפ"א, הסביר את הקו הגבוה של צ'אבי לפני מספר שבועות. "בהתקפה של ריאל שחקני ההגנה של צ'אבי נמצאים 80 מטרים מהשער שלהם ולוחצים את הקבוצה היריבה לשער שלה. ואפילו אם שחקני היריבה מצליחים להשיג את הכדור ולצאת להתקפה מתפרצת מהירה, הם יצטרכו לרוץ 50 מטרים או יותר לשער".

זה הסיפור של הכדורגל הספרדי. לא רק שריאל מדריד וברצלונה שולטות מקצועית בלה ליגה כבר עשרות שנים, הן מייצרות הכי הרבה שחקנים מקצוענים לחמש הליגות הגדולות ולפי הדו"חות האחרונים, שתיהן מייצרות כמעט חצי (48%) מהכנסות הליגה הספרדית (3.76 מיליארד דולר). והמגמה הזו הולכת רק להחריף.

על פי הדיווחים בספרד, סעיף החזרה הזה יהיה בתוקף רק בשנת 2026 או 2027, ובמדריד מאוד מתלהבים מהמחשבה להחזיר את שחקן הבית שלהם, שכבר הפך לאחד הקשרים המובילים בכדורגל האיטלקי, כשהוא רק בן 22. יתרה מכך, דיווח כי במדריד "יפצו" את קומו על כך שבעצם לא יכלה לקבל את 70 מיליון היורו על הכוכב הצעיר.

במהלך המשחק איסקו, קשר ריאל מדריד בזמנו, השתהה יותר מדי זמן על הכדור ואיבד אותו. מודריץ' אמר לו "איסקו, אל תעשה את זה, שחרר מהר", והראה לו עם הידיים בדיוק לאיפה הוא צריך למסור את הכדור. איסקו, קצת חצוף, ענה חזרה לקרואטי בן ה-31 בזמנו. סרחיו ראמוס, בלם ריאל מדריד והקפטן באותו המשחק, ראה את האינטראקציה ומיד צעק על איסקו לסתום את הפה ולשמוע מה יש למודריץ' לומר. "שתוק ותקשיב ללוקה", אמר לו הבלם הספרדי בדרך ציורית הרבה יותר.

בקיצור, אתה צריך להתחבר לאדם כדי שיבין מה שאתה רוצה שהוא יבין. בטח ברמה הזו. ובגיל 65, אחרי כמה שנים בחדר הלבשה סופר-תחרותי - זה קשה יותר. בטח כשלסגל נכנסים שחקנים שאנצ'לוטי יכול להיות סבא שלהם. אנצ'לוטי, שהיום יאמן בקלאסיקו האחרון, הבין שהגיע הזמן לפנות את מקומו.

אודוגור קיבל את סרט הקפטן של ארסנל ממיקל ארטטה בגלל הערכה הגבוהה שלמאמן, מיקל ארטטה, יש למקצוענות שלו ולהתנהגות הרגועה שלו - אבל גם, ואולי בעיקר, כי הוא תמיד מוביל את הלחץ הגבוה וסגנון המשחק שלו, בשיאו, מגלם את איך שארטטה רוצה שארסנל שלו תשחק: בדיוק, ברוגע, ביצירתיות - עם לחץ גבוה ועליונות טכנית. ארסנל של אודוגור בהחלט שיחקה בצורה הזו ברוב המשחקים - העונה ובכלל - אבל גם תמיד מגיעה לבאר ומשתינה לתוכו.

הבלוגר שמתמחה בניתוח כלכלי, Swissramble, השווה את ההכנסות מכספיי זכייה בגביע העולם למועדונים לצ'מפיונס ליג והראה שבטורניר של אופ"א אפשר להרוויח כ-45 מיליון דולר יותר אבל במונדיאל קבוצות יכולות להרוויח כ-14 מיליון דולר למשחק ובצ'מפיונס ליג 9 מיליון דולר למשחק.