אם היו מבקשים ממני "המלצת מנייה בטוח" - כלומר איזה מועדון יהיה משמעותי יותר בעתיד: מנצ'סטר יונייטד או אסטון וילה, הייתי שם את הכסף שלי על וילה. בכל זאת, הקבוצה של המלך הבא

אפשר לראות שניקו פאס מקומו הוא מיוחד. לא במספרי השערים והבישולים שלו. הדרך בה הוא מקבל את הכדור בסיבוב היא מרשימה הרבה יותר

אתה צריך להיות איש רציני במיוחד כדי להיות בסגל של מאמן כמו מיקל ארטטה, לואיס אנריקה, וינסנט קומפני או האנזי פליק. הם דורשים לעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים בעולם הכדורגל

קבוצות משחקות בליגה שלהן בסופי השבוע, משחקות באמצע השבוע בתחרויות של אופ"א ואז שוב יש משחקי סופ"ש מקומיים, ואז עוד משחקים של אופ"א באמצע השבוע או שיש Englische Woche (שבוע אנגלי בגרמנית: כלומר משחק בסופ"ש, משחק גביע או משחק ליגה באמצע השבוע ואז משחק סופ"ש נוסף). וככה זה מהפגרה הבינלאומית בספטמבר-אוקטובר ועד לפגרה הבינלאומית בנובמבר. ואז מתחיל החורף ובמקומות כמו אנגליה העומס רק מתגבר.

ברצלונה רצה 142.6 ספרינטים במשחק העונה בלה ליגה (לפי דאטה של Sofascore). במקום השני ליגה אלצ'ה עם 131.1 ספרינטים למשחק ואתלטיק בילבאו במקום השלישי עם 105.8. ריאל מדריד, אגב, עם 88.6 ספרינטים בלבד למשחק - כ-60% מהכמות של בארסה.

אז בברנטפורד מקבלים את ההחלטות שלהם לפי השאלה: איפה הקבוצה היתה צריכה להיות לפי הנתונים המתקדמים שאיתם ניתן להעריך טוב יותר את ביצועי הקבוצה. מיקום הקבוצה בטבלה האמיתית פחות רלוונטי.

הדבר מגובה בלא מעט מחקרים. על פי מחקר מעקב מקיף שנפרש על פני 21 עונות ופורסם ב-British Journal of Sports Medicine (על ידי אקסטרנד ושות'), אשר ניתח נתונים של 3,909 שחקני עלית עד לעונת 2021/22, העלייה מתפלגת לצמיחה שנתית ופרופורציונלית ספציפית:

וכמו במקרה של אתלטיקו, גם הצלחה של ארסנל - קבוצה שמעפילה לחצי גמר ליגת האלופות שנתיים ברציפות ומסיימת במקום השני שלוש עונות ברציפות עונה להגדרה של "הצלחה מקצועית" למרות האכזבות החוזרות ונשנות - זוכה לביקורות בגלל סגנון הכדורגל.

לפריזאים סגל בשווי של יותר מ-1.2 מיליארד יורו, הכולל ארבעה בלמים בינלאומיים, שלושה מגנים, חמישה קשרים וחמישה שחקני התקפה - כולם מהטופ העולמי. בין השאר, משחקים במועדון קפטן נבחרת ברזיל, זוכה פרס כדור הזהב האחרון והכוכב הגדול בהיסטוריה של גיאורגיה, שסחב את נאפולי לאליפות היסטורית - ראשונה מאז ימי דייגו מראדונה.

סטטיסטית, הלחץ של באיירן תחת קומפני הוא מהאגרסיביים באירופה, אך יש להבין אותו כלחץ גבוה מובנה ומודרני, ולא ככאוס מוחלט שאפיין את קבוצות הגגנפרסינג של אמצע העשור הקודם. ההבדל הברור הוא שבאיירן לוחצת גבוה מאוד ובאופן קולקטיבי, אך היא עושה זאת עם יותר שליטה מאשר היה לדורטמונד וליברפול של יורגן קלופ.

האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

כמובן שזו לא בעיה רק בכדורגל הישראלי. תרבות הנסיכים הישראלים היא פגע רע. הרי כולם מכירים את הילד הזה – ה"נסיך" מגיל 0 שלא יכול לעשות טעות בחייו כי הוא מושלם עיניים של אמא. ואם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה וואי וואי וואי, הנסיך הופך לאיכס – אבל לא בעיני האמא כמובן.

וקטאר, מדינה אפלה שמשלמת שוחד כדי להשיג את מה שהיא רוצה, מדינה שמרמה את העולם ואת עולם הכדורגל, מדינה שמממנת אנשים שרוצחים כדורגלנים ואוהדי כדורגל בישראל - זו המדינה שחוגגת היום את הניצחון שלהם באליפות אירופה.

כיום פריז סן ז'רמן היא קבוצה שמכניסה 800 מיליון יורו ורק 2-3 מועדונים באירופה מכניסים יותר ממנה בשנה. וההכנסות לא צמחו ככה בגלל שלפתע פתאום ליג1 חתמה על הסכם שידורים עצום - ממש לא, ההפך, שווי השידורים בצרפת קרס. בסביבות 600 מיליון יורו מההכנסות של פריז סן ז'רמן (כ-75%) מגיעים לפ.ס.ז' מ"הכנסות מסחריות" כביכול. זה שקר.

בקיצור, אתה צריך להתחבר לאדם כדי שיבין מה שאתה רוצה שהוא יבין. בטח ברמה הזו. ובגיל 65, אחרי כמה שנים בחדר הלבשה סופר-תחרותי - זה קשה יותר. בטח כשלסגל נכנסים שחקנים שאנצ'לוטי יכול להיות סבא שלהם. אנצ'לוטי, שהיום יאמן בקלאסיקו האחרון, הבין שהגיע הזמן לפנות את מקומו.

לארסנל יש הרבה כסף. היא מייצרת הרבה כסף והבעלים שלה שווה 18 מיליארד דולר. הוא נשוי למישהי ששווה 13.3 מיליארד דולר. הם ב-0.001%. אין מה לדאוג להם או לארסנל. אבל הבעלים של פריז סן ז'רמן מכניס מדי שנה 100 מיליארד דולר ממכירת גז טבעי.

אודוגור קיבל את סרט הקפטן של ארסנל ממיקל ארטטה בגלל הערכה הגבוהה שלמאמן, מיקל ארטטה, יש למקצוענות שלו ולהתנהגות הרגועה שלו - אבל גם, ואולי בעיקר, כי הוא תמיד מוביל את הלחץ הגבוה וסגנון המשחק שלו, בשיאו, מגלם את איך שארטטה רוצה שארסנל שלו תשחק: בדיוק, ברוגע, ביצירתיות - עם לחץ גבוה ועליונות טכנית. ארסנל של אודוגור בהחלט שיחקה בצורה הזו ברוב המשחקים - העונה ובכלל - אבל גם תמיד מגיעה לבאר ומשתינה לתוכו.

זניחת פרוייקט הגלאקטיקוס והתמקדות בשפיכת הכסף על כישרונות צעירים לא רק עזרה לקטארים להפיל את אינטר מהרגליים בגמר האלופות, היא גם מאיימת ליצור תשתית שעליה אל חלאיפי יוכל להניח את היסודות לשושלת של ממש

הבלוגר שמתמחה בניתוח כלכלי, Swissramble, השווה את ההכנסות מכספיי זכייה בגביע העולם למועדונים לצ'מפיונס ליג והראה שבטורניר של אופ"א אפשר להרוויח כ-45 מיליון דולר יותר אבל במונדיאל קבוצות יכולות להרוויח כ-14 מיליון דולר למשחק ובצ'מפיונס ליג 9 מיליון דולר למשחק.

לואיס אנריקה הצעיד את הפרוייקט הקטארי מנקודת שפל לרגעי שיא, ורק נותר לקוות שההצלחה על הדשא לא תצליח לכבס לחלוטין את התדמית שמאחוריו