בקיצור, במשחק שנשלט על ידי קבוצות שיודעות לפתוח שטחים עבור השחקנים היצירתיים שלהן ולסגור את השטחים של השחקנים הכי יצירתיים של היריבות, לריאל מדריד יש שני כוכבים שסוגרים אחד לשני שטחים וזוויות בגלל שהם לא יכולים (או לא רוצים) להתגבר על עצמם ועל הנטיות הטבעיות שלהם (שלוקחות אותם שמאלה).

"אנשים שואלים אותי מדוע מאמנים באסקים רבים כל כך הגיעו לרמה הזו ומדוע קבוצות ספרדיות זוכות בהרבה תארים. אני תמיד אומר שתחושת קולקטיביות היא חשובה מאוד", אמר איראולה לאנדי האנטר מ"הגרדיאן". "לספרד מעולם לא היו הספורטאים הטובים ביותר. בשחייה, באגרוף, באתלטיקה קלה, ספרד בדרך כלל לא זוכה במדליות. אבל בספורט קבוצתי – כדורגל, כדורסל, כדוריד, הוקי – בדרך כלל יש לה קבוצות טובות מאוד. אנחנו תמיד שמים את הקבוצה במקום הראשון.

כך הספרדים מתפקדים. כדורגל של הנעת כדור, תנועה לשטחים חופשיים, השבת כדור מהירה, שליטה במשחק על ידי החזקה בכדור, הכתבת הקצב והשתלטות על השטחים. כן, יש להם שחקנים מבריקים כמו לאמין ימאל, אבל התפקיד שלו בתא לא יפגע בתפקוד של שאר המערכת. גם הוא מבין שהוא אולי בן העשרה הראשון בהיסטוריה שזוכה גם ביורו וגם במונדיאל, אבל זה קורה רק בגלל שהוא חלק ממבנה גדול יותר.

אבל בסופו של דבר, הבעיה הגדולה ביותר של ביילסה היא הפרדוקס הקלאסי של "אל לוקו": האיזון הבלתי אפשרי בין פילוסופיית כדורגל מבריקה ובלתי מתפשרת לבין התשישות הפסיכולוגית שהיא כופה על הסגל שלו.

היפנים מתייחסים לטורנירים כאל שדות ניסוי, ומתנסים במערכים שונים תוך שמירה על זהותם הטקטית. הנבחרת של המאמן האג'ימה מוריאסו החליפה בין שיטות של 3-4-2-1, 4-2-3-1 ווריאציות הגנתיות בהתאם ליריבה שניצבה מולה. ההסתגלות הזו משקפת קיבולת קוגניטיבית עמוקה יותר: השחקנים מתאימים את הגישה שלהם בזמן אמת, בין אם הם מתמודדים מול לחץ גבוה או בלוק הגנתי נמוך.

האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

ויותר מזה, מדובר גם בבעיה בריאותית משמעותית. אחרי פרסום מחקרים שהראו קשר ישיר בין מחלות ניווניות של המוח לנגיחות, בהתאחדות לכדורגל הוציאו הנחיה רפואית לצמצם באימונים את מספר "הנגיחות במהירות גבוהה" ל 10 בלבד בשבוע. ואולם, בגלל השינוי הסגנוני, שחקנים נדרשים לנגוח יותר במהלך המשחק.

מיאלבי, קבוצה מכפר דייגים קטנטן בשבדיה עם המאמן שחולה בלוקמיה זכתה באליפות הגיע לכותרות ברחבי העולם. אחד האחראים הוא בלוגר שעשה דוקטורט ב"תפיסה חזותית בכדורגל" והטמיע שיטה מתקדמת ומבריקה לשליטה במגרש

אלונסו, כאמור, גם מאמין בקו הגנה גבוה וכמו פליק, שם דגש גדול יותר על מיקום קולקטיבי, משמעת ולחץ אגרסיבי. אסטבן קאמביאסו, לשעבר קשר ריאל מדריד ונבחרת ארגנטינה וכיום במחלקה הטכנית של פיפ"א, הסביר את הקו הגבוה של צ'אבי לפני מספר שבועות. "בהתקפה של ריאל שחקני ההגנה של צ'אבי נמצאים 80 מטרים מהשער שלהם ולוחצים את הקבוצה היריבה לשער שלה. ואפילו אם שחקני היריבה מצליחים להשיג את הכדור ולצאת להתקפה מתפרצת מהירה, הם יצטרכו לרוץ 50 מטרים או יותר לשער".

כשהקטארים התחילו לשפוך כסף על הכדורגל העולמי הם ממש רצו שפגישה מדינית חשובה "תבלע" בתוך אירוע כדורגל. מצד שני, הם רכשו את הכדורגל כי הם רצו את המיקרופון הכי גדול בעולם כדי להראות לכולם שהם שועי עולם. זו האסטרטגיה המוצלחת למדי שלהם כבר יותר מעשור: להפוך את הקבוצה שלהם לשואו כל כך גדול, שידברו על זה ולא על כל הדברים האחרים שהם עושים עם הכסף שלהם - דברים כמו מימון טרור. ככה עובד ספורטס-וושינג. והוא עובד כל כך טוב שאפילו בערוץ הישראלי ששידר את הגמר לא הזכירו את העניין הפעוט הזה.

"מערכים עדיין חשובים, בעיקר בהגנה. אנחנו רואים קבוצות בהגנה עם שורות מאוד ברורות. מבחינת התקפה יש הרבה יותר מסובכות. תבניות ותנועות שלא קשורות למערך. יותר קריאת חללים והבנת מיקום של כל שחקן בנפרד. וגם אנחנו רואים שהקבוצות הכי טובות בלחץ גבוה עושות זאת עם מבנה מאוד ברור. ההתפתחות הטקטית הכי גדולה בחמש־שש שנים האחרונות היא הלחץ של קלופ, לחץ גבוה והרבה קבוצות באליטה של כדורגל שמות הרבה יותר דגש על זה".

המחקר הוליד את ספרו של סומפטר “Soccermatics”, שכותרת המשנה שלו היא "הרפתקאות מתמטיות במשחק הנהדר". בראיון ל"מוסף כלכליסט" סומפטר מסביר מדוע שיתוף פעולה ומציאת תבניות משחק הם כלים חשובים לקבוצת כדורגל יותר מכישרון אינדיבידואלי. "לא רק לביאות משתפות פעולה", הוא אומר. "למזלנו, גם אנחנו עושים הרבה דברים נחמדים אחד עבור השני כל הזמן."

בהרצאה שמוריניו קיים בישראל ב־2004 בפני מאמנים ישראלים, הוא הסביר את "הסוד" של המתודה. "הדאגות היומיות שלנו קשורות להפיכת המודל שלנו למשחק למבצעי. עם זאת, המבנה של האימונים ושל ההכנה שלנו לא קשור אך ורק למטרות טקטיות אבל גם להכנה מנטלית ופיזית לכל השנה. המטרה היא לייצר אימון מספיק מוכן ומכין כדי שיהיה קשה יותר מהמשחק עצמו, מה שיאפשר לנו לשחק באינטנסיביות גבוהה במשחק".

"קשה לנחש, אבל המגמה כרגע היא שהעמדה של שחקן כבר לא מגדירה אותו כשחקן. למשל ג'ון סטונס, בלם מנצ'סטר סיטי, הוא יותר שחקן שלם מאשר בלם. מצד שני אנחנו כן רואים יותר ויותר קבוצות מחפשות את 'האנגולו קאנטה' שלהן. שחקן שחוטף כדורים במרכז המגרש ומסייע ביצירת לחץ על היריב. מישהו שהוא דינמי מאוד. קאנטה הוא מה שצ'אבי היה ב־2010, מכתיב הקצב והסגנון של הקבוצה, וקבוצות מחפשות אחר כאלה".

כפי שראינו אצל אברם גרנט ואלי גוטמן, אפשר לצמצם את הפערים בין הישראלים לאירופאים עם הכנה נכונה. ואת זה גיא לוזון לא עשה

זה לא מקרי שארסן ונגר לא זכה בתואר מאז הגעתו של ז'וזה מוריניו לאי הבריטי. הפורטוגלי השאיר מורשת אימון שזרעה "הרס יצירתי" במודל של ארסנל