כדורגל — התופעה התרבותית הגדולה במאה ה־20, "דת" שיש לה 5 מיליארד מאמינים, יותר מאשר נוצרים ומוסלמים יחד — הוא יצרן הספינים הטוב בהיסטוריה

יש באירופה שורה של קבוצות בינוניות, ואפילו למטה מזה, שרשמו הצלחות מרשימות בזכות העובדה שהן מאוזנות ויש שוויון יחסי בין כל השחקנים

כל המדינות שהובילו את הכדורגל בעשורים האחרונים הן דמוקרטיות ליברליות: גרמניה, אנגליה, צרפת, ספרד, איטליה פורטוגל והולנד. זה מרמז על כך שהאידאל בכדורגל אינו שחקנים שעושים את מה שהמאמן אומר להם (טעות רווחת), אלא קבוצה שמשחקת מתוך עבודה קולקטיבית, שמעניקה מידה גדולה של חופש לשחקן האינדיבידואלי

לא רק עסקני הספורט אובססיביים לכמות העבודה או "תפוקה", על חשבון איכות הביצוע: חוטאים בכך גם "אנשי כדורגל" אמיתיים — מנהלים ספורטיביים, מאמנים ואנשי תקשורת. כך, למשל, כשקבוצה קטנה מנצחת קבוצה גדולה, אחד הנתונים המוזכרים ביותר הוא הקילומטראז' שרצו השחקנים.

הכדורגל המקצועני הגיע לצומת דרכים היסטורי. דרך אחת עוברת בטורנירים אינסופיים, שחקנים מותשים, ובעלי קבוצות שמוכרים את אלה, ואת העקרונות המוסריים של עצמם. הדרך השנייה עוברת בלוח שנה עם הגיון מקצועי ומדעי, עם קבוצות שמנוהלות היטב, ועם רגולציה שמונעת מהמשפחות העשירות בעולם לעשות מה שבא להן כדי לזכות בכל השחקנים ובכל התארים