שניים מהטניסאים הבכירים בעולם אף החליטו לבסס את אסטרטגיית המשחקים והאימונים שלהם סביב "הפסקות שתייה", בעקבות מחקרים שהראו כי שתייה נכונה מסייעת בוויסות טמפרטורת הגוף ומונעת התכווצויות. המחקרים מראים שהתייבשות פוגעת ביכולת הקוגניטיבית, במהירות התגובה ובקבלת ההחלטות בשלבים המאוחרים של משחקים.

מחקר של אוניברסיטת קופנהגן חשף נתונים מרתקים: אימוני מתיחות מרובים הפחיתו את הפציעות ב-4%, תוכניות משולבות ב-38%, ואימוני פרופריוספציה הפחיתו את כמות הפציעות ב-45%. ומי במקום הראשון? דווקא אימוני הכוח עם משקלים גבוהים, שהפחיתו את הפציעות בלא פחות מ-69% (!).

פרופ' גאייר יורדט, אולי החוקר היסודי ביותר של דו קרבות פנדלים, שוחה במספרים שקובעים איזו התנהגות מנצחת בדו קרבות פנדלים

אגב, CR7 השקיע רבות במדענים שיעזרו לו להטעין את ה"מיטוכונדריה" שלו. מדובר באברונים זעירים בתאי הגוף, המשמשים כתחנות הכוח של התא. תפקידם העיקרי הוא להפיק אנרגיה כימית מחומרי המזון שאנו צורכים, כדי לאפשר את כלל התהליכים החיוניים והתפקוד השוטף של הגוף. יותר מיטוכונדריה משמעותה יותר אנרגיה, התאוששות מהירה יותר וקריירה ארוכה יותר.

מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת אסקס מצא כי מבין כל השחקנים שהיו באקדמיות הבכירות בספרד בגילי 13-18 בעשור האחרון, רק 4% הצליחו לרשום הופעה בליגה הראשונה. 6% נוספים שיחקו בליגות נמוכות יותר, ואילו 90% הנותרים לא פיתחו שום קריירה בענף.

אולם, הנבחרות החכמות אינן מסתפקות רק באימונים תחת השמש. טרם יציאתן למחנות הבסיס, נבחרות אירופיות רבות משתמשות ב"תאים סביבתיים" (חדרים דמויי סאונה המצוידים בהליכונים ואופני כושר), המדמים במדויק את רמות הלחות והטמפרטורה בערים מארחות כמו יוסטון, מיאמי או מונטריי.

הדבר מגובה בלא מעט מחקרים. על פי מחקר מעקב מקיף שנפרש על פני 21 עונות ופורסם ב-British Journal of Sports Medicine (על ידי אקסטרנד ושות'), אשר ניתח נתונים של 3,909 שחקני עלית עד לעונת 2021/22, העלייה מתפלגת לצמיחה שנתית ופרופורציונלית ספציפית:

אז מדוע לא בוטלו משחקים ואימונים בגלל זיהום האוויר ביום שבת וראשון? הסיבה העיקרית לכך היא שאין פרוטוקול ברור מתי כן ומתי לא מבטלים משחקים בגלל רמות זיהום. זו העובדה. זו גם המציאות בצה"ל.

מבחינת הליגה הבעייתיות בהצעות לקצץ את מספר המשחקים, כאשר בכל משחק - בממוצע - קבוצה מכניסה 2-3 מיליון דולר ממכירת כרטיסים, חנייה ומזון. אבל אי אפשר להגיד שאין דאטה שריבוי משחקים מוביל לפציעות. "זה כמעט מעליב" אמר סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, "המשחק שונה לגמרי מלפני כמה שנים - מבחינת הפוזשנים במשחק, מבחינת איך ההגנות עובדות. זה לא שאנשים עומדים מסביב לקו השלוש ומחכים לדאבל-טים כדי למסור.

לפני משחקים, גם משחקי בית, כולם ישנים במלון. ולכל פעילות של הקבוצה, השחקנים מתבקשים להגיע עם הביגוד של המועדון ולא לעשות "תצוגת אופנה" כמו בשנים שלפני פליק. כדי להגביר את הגיבוש, פליק דרש משחקניו לצמצם את משחקי ה-EAFC ולשחק יותר פינג-פונג וכדורסל ביחד. את חופשת הקיץ שלהם, רוב השחקנים עשו ביחד.

כבר ב-2019 מחקר ארוך טווח של אוניברסיטת גלזגו גילה שכדורגלנים מקצוענים מצויים בסיכון גדול פי חמישה לחלות באלצהיימר, פי ארבעה ללקות בניוון מוטורי, ופי שניים לפתח פרקינסון, לעומת שאר האוכלוסייה. אם זה לא מספיק, החוקרים הסקוטים מצאו CTE בכ־75% מהמוחות של כדורגלני עבר — אותה תסמונת שהתגלתה ב־99% ממוחות שחקני הפוטבול שנבדקו, ושאחראית לנזקים החמורים שהם סובלים מהם, ושהתפרסמו בשנים האחרונות.

באוניבסיטת וולברהמפטון, שם בדקו את הנתונים של גופי השחקנים במחלקה ביו-סטטיסטית, אמרו ש"כדורגלנים כיום הם בעלי גוף רזה ודק" בטח ובטח ביחס לשחקנים "היותר שרירים ועבדים בשנות השבעים, שמונים, תשעים ותחילת האלפיים". לפי פרופ' אלן נוויל מאוניברסיטת וולבהרמפטון: "השחקנים כיום הם הרבה יותר כמו ספורטאי סיבולת". כלומר כדורגלן ברמה הכי גבוהה כיום צריך להיות בעל גוף של רץ באולטרה-מרתונים או תריאטלוניסט. ועדיף שיהיה גבוה כי אז הוא מכונת לחץ טובה יותר והרבה יותר יעיל במצבים נייחים.

מי הם השחקנים הכי חכמים לפי SkillCorner? השמות לא יפתיעו אף אחד - הם השחקנים שנמצאים בלב הקישור של הקבוצות הכי טובות בעולם. יוזואה קימיש מבאיירן מינכן, רודרי ממנצ'סטר סיטי, אלכסיס מקאליסטר מליברפול, דני פארחו מוויאריאל, אדרסון מאטאלנטה, ז'ורז'יניו מארסנל, ברונו גימארש מניוקאסל, אנסו פרננדס מצ'לסי וקשרים מרכזיים אחרים שעיקר הפעולות שלהם קשורות להפעלת השחקנים שסביבם.

עד לא מזמן האסכולה שהובילה את הכדורגל הישראלי היתה "השפיץ של הנעל". מאמני נבחרות דיברו על כך שכל הנתונים והדאטה מהמשחק הם דברים לא נחוצים ל"כדורגלן הישראלי", בטלוויזיה דיברו על "חזיות" של שחקנים כ"צ'יפים שמיפים" ומאמנים שנתפסו כאנשים רציניים דיברו על GPS כאילו זה אויב של הכדורגל. הזלזול בדאטה, בניתוח מתקדם, באנליסטים היה טבוע עמוק בתוך הכדורגל הישראלי.

ד"ר אריאל רבל, מנכ"ל המחקר הרפואי בקדימהסטם, ממליץ להתייחס למהלומות בראש ברצינות תהומית. המחקרים מלמדים שהכדורגלנים וספורטאים אחרים בסיכון גדול יותר לחלות במחלות מוח - כולל ALS. הגיע הזמן שיקחו את זה ברצינות גם בכדורגל הישראלי

אוסטרליה וארה"ב הן שתי נבחרות שמתאפיינות בשחקנים אתלטיים בעלי כושר גופני מעולה. זה לא עזר להן מול נבחרות כמו הולנד וארגנטינה ושחקנים כמו מסי, שחושבים 0.3 שניות יותר מהר מהשחקנים שלהן

בטווח הארוך ברור שהסיכוי של כדורגלן גבוה פי 3.5 מהממוצע למחלות ניווניות של המוח. ובטווח הקצר, ברור שנגיחה היא אחת מהפעולות היותר מסוכנות לכדורגלן.

באנגליה (לא בימי קורונה) לא משדרים את המשחקים בשבת בשעה 15:00 בגלל חוקים שנועדו לשמור על הכנסות הקבוצות ממכירת כרטיסים. ולכן השידורים מפוזרים על פני יום שבת בצהריים (יש גם, לעיתים, שידור בשישי), יום שבת בערב (אחרי 17:00) וימי ראשון ושני.

מהמחקר הזה יצא הספר The Gold Mine Effect, אותו קרא מת'יו בנהאם - הבעלים של ברנטפורד. בנהאם הזמין את אנקרסן להרצאה אצלו בחברת ההימורים שלו וגילה נפש תאומה. בברנטפורד, בנהאם לא הצליח ליישם את הרעיונות הפרוגרסיביים שהיו לו ואנקרסן שכנע אותו שבשביל להכניס רעיונות חדשים לכדורגל המיושן, צריך מקום ללא מסורת. מקום שבו אפשר ליישם רעיונות חדשים ולהטמיע חשיבה מדעית.

לראשונה שלושה מאמנים מאותה מדינה מאמנים שלוש מתוך ארבע הקבוצות בחצי גמר ליגת האלופות. כך החדיר דור חדש של מאמנים את החשיבה המדעית לכדורגל הגרמני. התוצאות מדברות בעד עצמן