במקביל, כספי הפרסים במונדיאל הנשים זינקו מ-15 מיליון דולר ב-2015 ל-110 מיליון ב-2023. מונדיאל המועדונים המורחב הציע קרן פרסים של מיליארד דולר ויצר תחרות עולמית נוספת שהכנסותיה לא עברו דרך אופ"א. הוא נתן למועדונים חזקים אחזקה פיננסית ישירה בהתרחבות של הארגון, גם כשהליגות והקונפדרציות שלהם התלוננו על העומס בלוח הזמנים. לקרוא לזה "קניית קולות" זו לא הגזמה, אבל זה לא רק זה

כדורגל — התופעה התרבותית הגדולה במאה ה־20, "דת" שיש לה 5 מיליארד מאמינים, יותר מאשר נוצרים ומוסלמים יחד — הוא יצרן הספינים הטוב בהיסטוריה

ב־1936 המשטר הנאצי אירח את המשחקים האולימפיים, במאמץ להרדים את העולם באשר לכוונותיה של גרמניה. במקביל למשחקים נבנה בסמוך לברלין מחנה ריכוז, ויובאו כמויות אדירות של פלדה לייצור נשק

כמו בשקרים שהופצו על אמבפה, ישנו גרעין של אמת גם בשמועה שקידם הימין האמריקאי, שלפיה הליברלים רוצים שילדים בבתי ספר בארה"ב יעשו את צרכיהם בדלי חול כיתתי: יש דליי חול, אבל מסיבה אחרת לגמרי

אופ"א הבינה שרגולציית השכר שלה לא אפקטיבית, ולכן בחנה תקרות שכר ומס יוקרה. אך לבסוף התפשרה עם המועדונים החזקים על שינוי שמשמר את חוסר ההגינות שבשיטה

מותם של יותר מ־6,500 פועלים במהלך ההכנות למונדיאל בקטאר הוא תוצאה של השוחד שחולק לבכירי פיפ"א. השוחד שאִפשר את המונדיאל הקודם, ברוסיה, כיבס את התוקפנות של פוטין בקרים והכשיר את הקרקע לפלישה לאוקראינה

הכדורגל המקצועני הגיע לצומת דרכים היסטורי. דרך אחת עוברת בטורנירים אינסופיים, שחקנים מותשים, ובעלי קבוצות שמוכרים את אלה, ואת העקרונות המוסריים של עצמם. הדרך השנייה עוברת בלוח שנה עם הגיון מקצועי ומדעי, עם קבוצות שמנוהלות היטב, ועם רגולציה שמונעת מהמשפחות העשירות בעולם לעשות מה שבא להן כדי לזכות בכל השחקנים ובכל התארים

את המונדיאל של 2022 קטאר קיבלה לידיה ב־2010. ב־11 השנים שחלפו מאז, היה אפשר לקוות שלנוכח תשומת הלב העולמית היא תשנה את יחסה לעובדים. בפועל, מקרי המוות הצטברו בעוד פיפ"א עוצם עיניים. זה רק עודד את קטאר להפוך את הכדורגל למכבסת התדמית הגדולה בעולם, בעודה מנצלת עבדים כדי להתחזק ולהפוך לכוח עולמי. קטאר נחתה עם יותר מ־330 מיליארד יורו לתוך הכדורגל, תעשייה שמגלגלת 20 מיליארד יורו; מול ההון הזה, אפילו מועדוני הכדורגל העשירים ביותר נראו כאילו הגיעו למלחמה גרעינית כשהם חמושים במסרק.

מיקרוסופט דירגה את עבודתו של כל אחד מ־10,000 חברי הצוות שפיתח את מערכת ההפעלה ויסטה, ובכל זאת זו נכשלה כישלון חרוץ. לעומת זאת, ב"דרים טים" של 1992 איש לא ייחס משמעות לנקודות אישיות: המדד היחיד היה זכייה במדליית זהב