הכדורסלנים ב-NBA לא מותאמים אבולוציונית למה שהמשחק הפך

בגדול, שחקני ברנטפורד - יומיים לפני משחק - מבצעים תרגיל ספרינט ישר ופשוט באורך 40 מטרים. כל השחקנים צפויים להגיע ל-90%-95% ממהירות השיא שלהם לפחות פעם אחת בריצות.

לפי החוקר תומאס רוג'רס מאוניברסיטת אריזונה, לחץ מאירועי חיים הוא המנבא החזק ביותר לפציעות אצל ספורטאים, אף יותר מעומס אימונים פיזי בלבד. ההסבר, לפי חוקרים נוספים מאוניברסיטת אריזונה, הוא שלחץ כרוני גורם למתח בטונוס השרירי גם במצב מנוחה. כאשר השריר תמיד דרוך ואינו זוכה להרפיה, היעילות העצבית-שרירית נפגעת, השריר הופך פחות גמיש ומתקשה לספוג עומסים מתפרצים כמו ספרינטים. הוא גם מתקשה להתאושש מפעילות פיזית מוגברת.

הבעיה בניתוחי גב היא שהם יכולים לחסל לחלוטין קריירות של ספורטאים. אולי המפורסם מכולם שהגב שלו "הלך" הוא טייגר וודס, שראה את המסלול המקצועי שלו מרוסק כמעט לגמרי בשל פציעות מהסוג הזה. וודס, מגדולי הגולפאים בהיסטוריה, נזקק למספר ניתוחים בין השנים 2014 ל-2017. בשלב מסוים המצב נהיה כה גרוע, שהוא התקשה אפילו להרים את התיק שלו, שלא לדבר על לחבוט.

הדבר מגובה בלא מעט מחקרים. על פי מחקר מעקב מקיף שנפרש על פני 21 עונות ופורסם ב-British Journal of Sports Medicine (על ידי אקסטרנד ושות'), אשר ניתח נתונים של 3,909 שחקני עלית עד לעונת 2021/22, העלייה מתפלגת לצמיחה שנתית ופרופורציונלית ספציפית:

ניתן רק לדמיין לאילו רמות כדורסל מוחו של לארי בירד היה יכול להגיע אם גופו היה מקבל את היחס וההשקעה שגופו של לברון מקבל. בינתיים, הסיפור של השניים מלמד אותנו על השינוי האדיר שעברה ליגת ה-NBA והספורט המקצועני

השאלה אם אבדיה יהיה אולסטאר או לא היא באמת מיותרת. הוא ישחק באולסטאר - אם יישאר בריא. גם בגלל שכרגע 50% (!) מכל האולסטארים בשנה שעברה פצועים. ולפי נתונים של יאהו, שחקנים שמוגדרים "כוכבים" החמיצו כבר פי 2 יותר משחקים מאשר ב-2023/24. הם לא משחקים יותר מ-60% מהמשחקים שלהם העונה.

מבחינת הליגה הבעייתיות בהצעות לקצץ את מספר המשחקים, כאשר בכל משחק - בממוצע - קבוצה מכניסה 2-3 מיליון דולר ממכירת כרטיסים, חנייה ומזון. אבל אי אפשר להגיד שאין דאטה שריבוי משחקים מוביל לפציעות. "זה כמעט מעליב" אמר סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, "המשחק שונה לגמרי מלפני כמה שנים - מבחינת הפוזשנים במשחק, מבחינת איך ההגנות עובדות. זה לא שאנשים עומדים מסביב לקו השלוש ומחכים לדאבל-טים כדי למסור.

פגרות הנבחרות בספטמבר ואוקטובר הן כאב ראש עצום למועדונים, שרק מתחילים את העונה שלהם וכבר צריכים לשלוח את השחקנים הכי טובים שלהם לגופי ספורט פחות טובים מהם, שלא פעם עושים להם נזק עם טיפול קלוקל בפציעות ולא כל כך מתעניינים במה שהשחקנים עושים במועדונים שלהם.

כבר ב-2019 מחקר ארוך טווח של אוניברסיטת גלזגו גילה שכדורגלנים מקצוענים מצויים בסיכון גדול פי חמישה לחלות באלצהיימר, פי ארבעה ללקות בניוון מוטורי, ופי שניים לפתח פרקינסון, לעומת שאר האוכלוסייה. אם זה לא מספיק, החוקרים הסקוטים מצאו CTE בכ־75% מהמוחות של כדורגלני עבר — אותה תסמונת שהתגלתה ב־99% ממוחות שחקני הפוטבול שנבדקו, ושאחראית לנזקים החמורים שהם סובלים מהם, ושהתפרסמו בשנים האחרונות.

המשמעות של עומס המשחקים היא ששחקנים "יכנסו בקיר" או "יפלו מהצוק" בגיל מוקדם יותר מאשר קודמיהם. מה זאת אומרת? זוכרים את אלכסיס סאנצ'ס? בעשור הקודם הוא שיחק כמה עונות רצופות ברמה הכי גבוהה בעולם. הוא שיחק בכל טורניר קיץ עם הנבחרת שלו צ'ילה והסגנון הפיזי שלו הוביל את ארסנל לצמרת וגם לתארים. אבל אם מ-2014 עד 2018 היה בין השחקנים הכי טובים בעולם, ב-2018 השחקן הזה פשוט נעלם.

20 שנה אחרי, הוא חזר לאוביידו שהיתה אז קבוצה בליגה השנייה, שהתאוששה כלכלית ומקצועית בזכות השקעות של המוני אוהדי כדורגל ברחבי העולם שהצילו אותה מהעלמות מהמפה. "יש לי הרגשה מיוחדת מאוד עבור המועדון הזה" אמר קאסורלה. "שיחקתי עבור האקדמיה כשהייתי בן 9".

משמעות נוספת של סגנון הכדורסל החדש הזה היא שהקבוצות צריכות להיות צעירות. זה קשור גם להתמודדות עם תקרת השכר והרגולציות המגבילות מאוד על יצירת קבוצה של כוכבים ותיקים אבל בעיקר לכך שגוף צעיר יכול להתמודד טוב יותר עם הכדורסל בקצב פורמולה 1.

אחרי עוד קריסה, פציעה גורלית ותסכול מצטבר, ההדחה המסתמנת של הסלטיקס נראית פתאום זניחה לעומת העתיד הקודר שלהם

כמובן שזה תלוי גם באיך מאמן משתמש בסגל שלו וכמה מועדון משקיע בעצמו בבריאות השחקנים, אבל בסופו של דבר אנשים מגיעים למשחקי כדורגל כדי לראות את הכדורגלנים הכי טובים שיש לקבוצה שלהם להציע. ואם, בגלל פציעה או בגלל רוטציה, השחקנים הכי טובים לא יופיעו בשיעור ניכר של המשחקים, הכדורגל עצמו יפגע. ושוב, אין פתרון מדעי, רפואי, מקצועי, לכך שיש הרבה יותר מדי משחקים.

כדורגלניות מצויות בסכנה מוגברת מאוד לקריעת הרצועה הצולבת, אבל בפיפ"א לא מקדמים מחקר בתחום. להפך: שם רוצים להגביר את העומס שמוטל על השחקניות

בגלל העייפות בהארכה ביצועי השחקנים נשחקים, כך ששיעורי הכדרורים, הספרינטים והבעיטות לשער יורדים. התוצאה היא שנדיר שההארכה מספקת דרמה מרגשת. מה שהיא כן מספקת הוא עומס ופציעות

שחקני כדורסל רבים מגיעים ל־NBA כשגופם שחוק ממאות משחקי קט־סל וליגת נוער, וזה מקצר להם את הקריירה. לעומתם, כדורסלנים ששיחקו בענפים אחרים פיתחו גידים, רצועות ושרירים אחרים, ולא שחקו מדי את אלו שפועלים בעיקר בכדורסל

מה שהם רואים כהתפנקות של הדור הצעיר וככישלון במאני טיים, היא רואה כהכרחי להמשך קיומה כאישה עצמאית ובריאה - וזה חשוב יותר מכל קריירה שהיא. הם רצו שתיקח את הכסף, תשתוק ותעשה את העבודה שלה. היא היתה מוכנה לוותר על הכסף והתהילה כדי לא להגיע לגיל 25 כשהיא גמורה נפשית וגופנית.

ב-NBA ההכנסות מתחלקות בין השחקנים והקבוצות. הקבוצות הסכימו לא לקצץ בשכר השחקנים באופן משמעותי בתמורה לכך שבעתיד הקרוב, יותר מההכנסות יחולקו לקבוצות.