ספרד, הזוכה במונדיאל 2026, הוכיחה שוב פתגם של יוהן קרויף שכרגיל הסביר מה זה כדורגל בצורה הטובה ביותר

במהלך המשחק איסקו, קשר ריאל מדריד בזמנו, השתהה יותר מדי זמן על הכדור ואיבד אותו. מודריץ' אמר לו "איסקו, אל תעשה את זה, שחרר מהר", והראה לו עם הידיים בדיוק לאיפה הוא צריך למסור את הכדור. איסקו, קצת חצוף, ענה חזרה לקרואטי בן ה-31 בזמנו. סרחיו ראמוס, בלם ריאל מדריד והקפטן באותו המשחק, ראה את האינטראקציה ומיד צעק על איסקו לסתום את הפה ולשמוע מה יש למודריץ' לומר. "שתוק ותקשיב ללוקה", אמר לו הבלם הספרדי בדרך ציורית הרבה יותר.

עם לפחות פי 2.5 נציגים במונדיאל מכל עיר אחרת, בירת צרפת השאירה מאחור את כולן. מה הסיבה לפער המובהק ולמה פ.ס.ז' פחות פריזאית מכפי שארסנל לונדונית?

כשאנליסטים בונים מערכים עם AI, צופים תבניות במשחק ומכוונים את הקבוצות הגדולות בעולם - יש שחקנים בישראל שחושבים שזה "חפירות". אז אולי במקום לכעוס, שווה לעצור רגע וללמוד משהו מה"אפס" עם הלפטופ

נגיעה קטנה בכדור, סיבוב קל באופן מרגיז, מסירה גאונית: סרג'יו בוסקטס הוא מהפכן שקט וצנוע; בעתיד, כשננתח בכלים מתקדמים יותר ובסיוע הפרספקטיבה ההיסטורית את התרומה שלו לברצלונה בפרט ולמשחק בכלל, נגלה כמה חשוב הוא היה

"זו האחריות שלי לראות את הטעות לפני שהיא הופכת לטעות של המגן; אם הוא טועה, אני צריך להיות שם כדי לחפות עליו, ואם אני לא שם, זו הטעות שלי", הסביר קרויף. בהזדמנות אחרת הבהיר: "שחקנים שאינם מנהיגים אמיתיים, אבל מנסים להיראות כאלה, תמיד יצעקו על שחקנים אחרי שעשו טעות. מנהיגים אמיתיים על המגרש יוצאים מתוך נקודת הנחה שייעשו טעויות". אותה תפיסה של "אחריות קיצונית" משמשת בהרבה גופים ספורטיביים וצבאיים שונים (לפעמים ההבדל הוא מינורי) – למשל, היא אחת מאבני היסוד בפילוסופיית הניהול של י

זה קורה, בין היתר, מפני שמתוך חמש הליגות הבכירות באירופה, ה"סריה A" היא כנראה הסגורה ביותר לרעיונות שמגיעים מחוץ למדינה. רק שלושה מתוך 20 המאמנים בליגה הם זרים — ורק אחד מהם, פאולו פונסקה, לא צמח בכדורגל האיטלקי (הוא הגיע מפורטוגל). שני האחרים, איוון יוריץ' הקרואטי וסינישה מיכאילוביץ' הסרבי, עשו באיטליה לפחות חצי מקריירות המשחק שלהם וכמעט את כל קריירות האימון. לרוב, המנהלים הספורטיביים אינם מגיעים מליגות אחרות אלא בעיקר מקודמים מבפנים, או שהיו חלק מגווארדיה מצומצמת מאוד של מק

ג'ורדי קרויף, המנהל המקצועי של מכבי תל אביב בעבר ומאמנה של צ’ונגצ’ינג ליפאן הסינית בהווה, החליט להשקיע לאחרונה בקרן הישראלית Capital HYPE. בשיחה מסין הוא משתף מה הכדורגל והתקופה שחי בישראל לימדו אותו

סקנת המחקר היתה שמה שמפריד בין צוותים יעילים לאלו שאינם יעילים הוא לא הנורמות הספציפיות בצוות, אלא המוכנות של כל חברי הצוות לאמץ נורמות אחידות ולפעול לפיהן. בשביל יעילות קבוצתית צריך לא רק הסכמה לגבי מה עושים, אלא בעיקר לגבי איך עושים

"מערכים עדיין חשובים, בעיקר בהגנה. אנחנו רואים קבוצות בהגנה עם שורות מאוד ברורות. מבחינת התקפה יש הרבה יותר מסובכות. תבניות ותנועות שלא קשורות למערך. יותר קריאת חללים והבנת מיקום של כל שחקן בנפרד. וגם אנחנו רואים שהקבוצות הכי טובות בלחץ גבוה עושות זאת עם מבנה מאוד ברור. ההתפתחות הטקטית הכי גדולה בחמש־שש שנים האחרונות היא הלחץ של קלופ, לחץ גבוה והרבה קבוצות באליטה של כדורגל שמות הרבה יותר דגש על זה".

אדריאה חשש שגווארדיולה לא יוכל לקחת את אותה פילוסופיה לבאיירן מינכן ולכן המליץ לו לוותר על הדת שלו (קרויפיזם) ולאמץ את המדע. "המלצתי לו לבקר ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), מרכז החדשנות המוביל בעולם" הסביר השף הקטלוני לפרנאו. "רציתי שיפגוש שם את ישראל רואיס, סגן הנשיא שם ושיראה את העבודה שהם עושים במחלקת הטכנולוגיה והעיצוב. רציתי שיגיע ל-MediaLab. הרגשתי שזה יעזור לו לפתח את המתודולוגיות שלו".

כתבה מבלייזר על הסיכויים של שחקנים צעירים להיות כדורגלנים מקצוענים

ככוכבה של נבחרת הולנד במונדיאל 1974 הביא קרויף לעולם את בשורת הטוטאל פוטבול: משחק שמבוסס על כיבוש שטחים במגרש ותנועה בלתי פוסקת וחכמה של השחקנים. גרמניה אמנם זכתה בטורניר לאחר גמר טראגי, אך אף שמדובר באחת האכזבות הגדולות של חייו קרויף נהג לומר ש"אין מדליה טובה יותר מלהיות מוכר בזכות הסגנון שלך".

פטרוביץ' ועמיתיו ערכו מבחני אינטליגנציה ל-31 כדורגלנים ו-26 כדורגלניות לאורך חמישה חודשים. השחקנים חולקו לקבוצות. בקבוצה אחת היו שחקנים מהליגה הראשונה בשבדיה והשנייה מהליגה השנייה. על פי הנתונים, רוב הכדורגלנים בליגה הבכירה היו בין ה-5% החכמים ביותר באוכלוסייה הכללית. הכדורגלנים בליגה השנייה הצליחו פחות במבחני האינטליגנציה אבל גם היו גבוה ביחס לאוכלוסייה הרגילה.

על ואן חאל אומרים בהולנד שהוא יכול לגרום ל"ציירים בינוניים" לזכות בפרסים הגדולים. קרויף לא יכול לעשות את זה, אבל על פי שיטתו, אין טעם לכדורגל בלי ציירים גדולים על המגרש. ולכן, למרות ההצלחה של נבחרת הולנד במונדיאל 2010, קרויף היה המבקר הגדול ביותר של הנבחרת ההולנדית. "בשביל לשחק 4-3-3 עם שני קשרים דפנסיביים צריך להקריב שחקנים יצירתיים", כתב קרויף עוד לפני גמר מונדיאל 2010 שבו הולנד ביישה את עצמה עם כדורגל הגנתי ואלים, והפסד לנבחרת ספרד עדיפה יותר.

ברצלונה משקיעה 20 מיליון יורו בשנה בטיפוח שחקניה הצעירים. 10 מיליון יורו באקדמיה בלבד ו-10 מיליון יורו בקבוצת הנוער (עד גיל 19) וקבוצת ברצלונה B. הכסף מושקע בעיקר במשכורות למאמנים מוכשרים שמתמחים בנוער אבל גם בסקאוטים, בציוד וכו'. לשם השוואה, השקעה של 10 מיליון יורו בנוער היא גדולה יותר מכל מחלקת נוער אחרת באירופה. השקעה של 20 מיליון יורו היא פי 2 יותר ממחלקת הנוער השנייה הכי יקרה באירופה. ככל שיש יותר כסף ככה אפשר להתחיל אימונים מקצועיים יותר לילדים צעירים יותר.

ה"טוטאל פוטבול", סגנון המשחק ההולנדי, מבוסס על עבודה קולקטיבית אבל מעניק הרבה מקום לשחקן האינדיבידואלי. במיטבו הוא זורם, וירטואוזי, חכם, אבל גם מעט מופקר ואולי אפילו יהיר. הוא החברה ההולנדית כפי שהיא היתה רוצה לראות את עצמה.