אולם, אחרי כמעט שנתיים בוואלה, הבנתי טוב יותר איך קוטעים את החמצן של עיתונות הספורט. וזה לא דרך הכתבות והוראות של "הגופים המשדרים" לכתבים ולשדרים שמביאים את חווית הספורט הישראלי למרקעים של הצופים. אין הוראות מפורשות, כמובן, צריך את ההצגה. אבל כן יש גניזת מאמרים, עיכוב פרסומים והחלטות משונות שלא קשורות בשום צורה לעיתונות.

אולי הסממן המובהק לכך שקרנות ההון הפרטי שולטות בליגה כיום הוא עניין "הסינר השני" או "מחסל השושלות". הבעלים התעקשו על "תקרת שכר נוקשה" במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי, וכשלא קיבלו אותה – יצרו את "הסינר השני", שהוא דה פקטו תקרת שכר נוקשה

אז מה היעד הבא עם קבוצת הכדורסל? מלבד הטבות המס העצומות שייגזרו מהמהלך, התשובה תלויה לא מעט בשותפו לרכישה, בוב אייגר. האחרון שב ב-2025 לכס מנכ"ל תאגיד הענק דיסני, אחרי שורת תפקידים בכירים בתקשורת. הוא הוביל אז תקופת צמיחה שהפכה את החברה למפלצת מדיה בינלאומית.

אינפנטינו היה אמור לחשוף את כוונותיו בערב גמר מונדיאל 2026 לפני קצת יותר משבועיים, אך דחה את ההודעה כנראה בגלל דרישת המשקיעים שלו – המקורבים לנשיא דונלד טראמפ. אז מה שעה בינתיים זה לפלוט מידע על כך למקורביו העשירים שהוא כל כך אוהב לבלות איתם, וחלק ממקורביו מאמינים שכך דלפו התוכניות שלו, שנעשו ללא מעורבות של... ובכן, הארגון שצריך לקבל את התוכניות הללו. מה שהותיר את נשיא פיפ"א נאבק כדי לרכוש מחדש את אמונם של הגורמים השונים בתוך ארגון הכדורגל העולמי.

במקביל, כספי הפרסים במונדיאל הנשים זינקו מ-15 מיליון דולר ב-2015 ל-110 מיליון ב-2023. מונדיאל המועדונים המורחב הציע קרן פרסים של מיליארד דולר ויצר תחרות עולמית נוספת שהכנסותיה לא עברו דרך אופ"א. הוא נתן למועדונים חזקים אחזקה פיננסית ישירה בהתרחבות של הארגון, גם כשהליגות והקונפדרציות שלהם התלוננו על העומס בלוח הזמנים. לקרוא לזה "קניית קולות" זו לא הגזמה, אבל זה לא רק זה

לסיכום, אל תדאגו לאבדיה. ההכנסה שלו עד כה מהקריירה ב-NBA, היא כ-50 מילון דולר (כ-20 מיליון דולר מחוזה הרוקי שלו עם וושינגטון וויזארדס ושתי עונות לתוך חוזה לארבע עונות בשווי 55 מיליון דולר). הוא חתום על החוזה עד 2028 אבל כבר בקיץ 2027 יוכל לחתום על חוזה חדש ואם ימשיך לשחק כמו שהוא משחק כיום, יכול מאוד להיות שירוויח בעונה מה שהרוויח עד כה בקריירה - אפילו יותר.

עורך הדין האפור שמונה במקרה לתפקיד הקומישינר הוביל את תהליך בניית ליגת הפוטבול למוצר הכי נצפה בטלוויזיה האמריקאית, בזכות ההתעקשות לחפש ללא הרף דרכי פעולה טובות יותר בכל תחום

בכדורגל העולמי, קבוצת הכדורגל ניוקאסל יונייטד מהפרמיירליג נרכשה על ידי סעודיה וגם שפילד יונייטד בבעלות נסיך סעודי. לפי השמועות האחרונות, הסעודים רוצים לרכוש גם את אתלטיקו מדריד. כ-7 מיליארד דולר הושקעו בחסויות ושיתופי פעולה מסחריים - בין 2020 ל-2025 בלבד. ואם מחשבים את רכישת חברת EA, שמייצרת את משחקי הספורט הכי פופולריים בעולם - אז ההשקעה הסעודית בספורט העולמי היא לא פחות מ-100 מיליארד דולר.

המשמעות של זה היא ירידה גדולה בהכנסות מאופ"א וגם מימי משחק (כל משחק באירופה מכניס כ-5 מיליון ליש"ט לקופת המועדון), וגם ירידה משמעותית בהכנסות מנותני חסות (מנצ'סטר יונייטד תצטרך לשלם 'קנס' של 10 מיליון ליש"ט חזרה לאדידס על כך שלא העפילה לליגת האלופות).

האם כספי בדרך להיות מיליארדר? עדיין לא ברור אבל הוא ככל הנראה הרוויח כבר יותר מ-100 מיליון דולר בזכות ההחלטות העסקיות שלו והוא בהחלט ברשימה מאוד מכובדת של שחקני NBA לשעבר שרשמו הצלחות עסקיות כבירות - שלא קשורות לעולם הכדורסל. מייקל ג'ורדן, שרוב הונו (2 מיליארד דולר) מגיע בזכות קריירת הכדורסל שלו והמותג הספורטיבי שלו "אייר ג'ורדן" הוא אחד מאנשי העסקים המוצלחים ביותר ששיחקו ב-NBA אבל הכסף שלו, כאמור, הגיע הרבה בזכות מה שעשה על המגרש. יש רבים אחרים שהרוויח כסף רב - כמו כספי - מח

אחרי מסע הדילוגים לצרפת, שם הפופולריות של ה-NBA גדלה בצורה משמעותית בזכות ויקטור וומבניאמה, הגיעו אנשי הליגה של אדם סילבר לספרד ושם, לפי השמועות, נפגשו עם נציגי ריאל מדריד וברצלונה, שעדיין לא חתמו על המשך ההסכם שלהם עם היורוליג.

הביצועים הספורטיביים אינם משפיעים על רווחיותו של מועדון, אבל הרווחיות דווקא משפיעה על הביצועים: על כל עלייה של 1% ברווח יש ירידה של 6% בנקודות בטבלה

שחיתות היא הסרטן של הכלכלה הגלובלית. היא עולה לה, לנו, 2.6 טריליון דולר בשנה. כשמדברים על שחיתות, בדרך כלל חושבים על פוליטיקאים ותאגידי ענק — אבל "מסמכי פנמה", שנחשפו ב־2016, הראו את ההשפעה הרחבה ורבת העוצמה שיש לתעשייה הפיננסית. השפעת השחיתות הגלובלית על בריאותנו, ביטחוננו ורווחתנו הוכחה בעשרות מחקרים: אזרחי מדינות המוגדרות "מושחתות" הם בריאים פחות, פסימיים יותר ואלימים יותר.

הצעירים שעבורם נועדה הסופרליג רואים פחות כדורגל בטלוויזיה, וכבר לא כל כך הולכים למגרשים. בשני המקרים זה בגלל המחיר. הם ממשיכים להגיע רק למשחקי הבונדסליגה, שבה הותירו יציעי עמידה זולים

והנה נקודה משמעותית. עמוד שדרה שכולל את ליאו מסי, ג'רארד פיקה, סרג'יו בוסקטס, לואיס סוארס, ג'ורדי אלבה ואיבן ראקיטיץ' - כולם בני 30 פלוס העונה - הוא עמוד שדרה שצריך להחליף בחמש השנים הבאות

"ההבדל הגדול היה שנייקי, לאורך השנים, נוהלה בצורה ריכוזית יותר דרך הבסיס בביוורטון, אורגון - ארה"ב. אדידס, שיושבת בגרמניה, תמיד ניהלה דרך ספקים מקומיים באזורים שונים. אבל עכשיו אדידס גם אימצה את הריכוזיות של נייקי וכמו נייקי גם אדידס רואה את עצמה כחברה מאוד גלובלית ומותג בינלאומי וככה היא עובדת. יש לה עובדים מ-100 מדינות שונות. אולי ההבדל הקטן הוא שנייקי יותר אמריקאית בתרבות שלה - הרוח האמריקאית היא חלק כל כך חשוב בחברה הזו. הייתי אומר שזה ההבדל הגדול".

אלא שבסוף העשור הקודם גם אופ"א התחילה להטיל רגולציה על כלכלת הכדורגל האירופי. טייקונים מכל העולם – מרוסיה, ארצות הברית, נסיכויות המפרץ והמזרח הרחוק – החלו לרכוש מועדוני פאר ולהשקיע בהם סכומי עתק שהפכו אותם למפלצות שקשה מאוד להתחרות בהן. אופ"א הגיבה ב־2009 עם גישה של "משחק הוגן כלכלי" (fair play), שלפיה קבוצה לא יכולה להוציא על רכש יותר ממה שהיא מכניסה.