באחד הפרקים, קלווין גם כותב "11 חוקים להישרדות בכדורגל". החוקים, שהוא ניסח עם מנהלי אקדמיה שהוציאו שחקנים רבים לקבוצות הבוגרות, הם לשחקנים שמנסים לעשות את המעבר הקשה מאוד בין קבוצת נוער לקבוצת בוגרים.

אז בברנטפורד מקבלים את ההחלטות שלהם לפי השאלה: איפה הקבוצה היתה צריכה להיות לפי הנתונים המתקדמים שאיתם ניתן להעריך טוב יותר את ביצועי הקבוצה. מיקום הקבוצה בטבלה האמיתית פחות רלוונטי.

בכדורגל הבינלאומי ברמות הכי גבוהות יש גם עניין של חיבור חדר הלבשה שמורכב מ-20-25 שחקנים שכל אחד מגיע מתרבות שונה ולכן גם הפסיכולוגיה שלו שונה. והחיבור האנושי הזה הוא לא קל - בטח לא באווירה שדורשת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר. ולכן היתרון היחסי לא יהיה ב-AI (שכולם בסופו של דבר יעשו) אלא במציאת האדם או איש המקצוע שמייצר חיבור אנושי חזק יותר. בין עם זה פסיכולוג, פסיכותרפיסט או "מאמן אמפתיה".

בקיצור, במשחק שנשלט על ידי קבוצות שיודעות לפתוח שטחים עבור השחקנים היצירתיים שלהן ולסגור את השטחים של השחקנים הכי יצירתיים של היריבות, לריאל מדריד יש שני כוכבים שסוגרים אחד לשני שטחים וזוויות בגלל שהם לא יכולים (או לא רוצים) להתגבר על עצמם ועל הנטיות הטבעיות שלהם (שלוקחות אותם שמאלה).

החברה שהוקמה כדי לנהל את צ'לסי ואת שטרסבורג (BlueCo) לקחה הלוואות של כ-1.25 מיליארד ליש"ט מכל מיני מוסדות פיננסים כדי להשלים את הרכישה עם ההתחייבויות הללו לצ'לסי. העניין הוא שהאצטדיון לא נבנה, האקדמיה בעיקר מייצרת שחקנים שנמכרים ברווח נקי (לפי הרגולציות) שמושקע כמעט ישירות בתחזוקת וחיזוק של סגל ענק וקבוצת הנשים נמכרה למועדון עצמו כדי לכסות הפסדים על הנייר בעוד מהלך פיננסי מפוקפק למדי.

הקיץ, הפרמיירליג אימצה כמה שינויי חוקים מהמונדיאל במטרה להתמודד עם תופעות שהפכו את סגנון המשחק בליגה העשירה בעולם לפחות נעים לעין - בייחוד, נאמר זאת כך, אצל קבוצות כמו ארסנל.

אינפנטינו היה אמור לחשוף את כוונותיו בערב גמר מונדיאל 2026 לפני קצת יותר משבועיים, אך דחה את ההודעה כנראה בגלל דרישת המשקיעים שלו – המקורבים לנשיא דונלד טראמפ. אז מה שעה בינתיים זה לפלוט מידע על כך למקורביו העשירים שהוא כל כך אוהב לבלות איתם, וחלק ממקורביו מאמינים שכך דלפו התוכניות שלו, שנעשו ללא מעורבות של... ובכן, הארגון שצריך לקבל את התוכניות הללו. מה שהותיר את נשיא פיפ"א נאבק כדי לרכוש מחדש את אמונם של הגורמים השונים בתוך ארגון הכדורגל העולמי.

היתום מטראבאליאטו, שהפך למנהיג של ההגנה הכי טובה בעולם והעניק השראה לדורות של בלמים ומאמנים, מת בגיל צעיר (66) מסרטן, כשהוא מותיר מאחוריו מדינה באבל לא רק על מותו אלא על כך שכבר אין באיטליה שחקנים ומנהיגים כמותו

ספרד, הזוכה במונדיאל 2026, הוכיחה שוב פתגם של יוהן קרויף שכרגיל הסביר מה זה כדורגל בצורה הטובה ביותר

כך השחקן הטוב בכל הזמנים מפצה על חסרונות הגיל והגודל בעזרת אינטליגנציה חזותית עילאית ושגרת חיים פשוטה ונטולת החלטות

ללא ברק ועם מערכת נוער שמקדשת פיזיות במקום יצירתיות, הסלסאו קרסו בעוד מונדיאל, והפעם כבר לא רואים תקווה באופק

היה יכול להיות יעיל יותר אם רונאלדו היה מודה בעצמו שהוא צריך לעלות מהספסל כשפורטוגל נואשת לשער, אבל האגו שלו בחיים לא יאפשר זאת. וכך, יש סכנה ממשית שהדור הקטן והחכם של פורטוגל לא יצליח למצות את הפוטנציאל הכביר שלו, רק בגלל משקל מיליארד העוקבים של הכוכב הגדול בהיסטוריה של האומה.

ובניגוד ל"לאומיות אתנית" (המבוססת על מוצא או גזע), מותג הזהות של צבא הטרטן הוא מכיל במידה רבה. אם אתה לובש את צבעי הנבחרת ומציית ל"קוד" ההתנהגות הידידותי אתה חלק מהקולקטיב - לא משנה אם אתה ממוצא אירי, מוצא אפריקאי, מוצא קריבי או אפילו מוצא אנגלי.

לפריזאים סגל בשווי של יותר מ-1.2 מיליארד יורו, הכולל ארבעה בלמים בינלאומיים, שלושה מגנים, חמישה קשרים וחמישה שחקני התקפה - כולם מהטופ העולמי. בין השאר, משחקים במועדון קפטן נבחרת ברזיל, זוכה פרס כדור הזהב האחרון והכוכב הגדול בהיסטוריה של גיאורגיה, שסחב את נאפולי לאליפות היסטורית - ראשונה מאז ימי דייגו מראדונה.

סטטיסטית, הלחץ של באיירן תחת קומפני הוא מהאגרסיביים באירופה, אך יש להבין אותו כלחץ גבוה מובנה ומודרני, ולא ככאוס מוחלט שאפיין את קבוצות הגגנפרסינג של אמצע העשור הקודם. ההבדל הברור הוא שבאיירן לוחצת גבוה מאוד ובאופן קולקטיבי, אך היא עושה זאת עם יותר שליטה מאשר היה לדורטמונד וליברפול של יורגן קלופ.

הכישלון של צ'לסי פשוט אינו מוטל על רוזניור, שאינו שם גדול כשחקן או כמאמן, ופשוט לא היה יכול להתמודד עם הנכסים האסטרטגיים הפגומים של BlueCo. ככה הקבוצה נראתה במשחקיו האחרונים: חסרת צורה, חסרת מוטיבציה וחסרת כיוון.

במהלך המהפכה התעשייתית, לונדון תוארה לעיתים קרובות כ"מפעל של דה-הומניזציה". היא נתפסה על ידי תושבי הפרובינציות כמקום מזוהם ודוחה, שבו ערכי קהילה אנגליים מסורתיים נשחקו על ידי הגודל של העיר, הפשע שמשתולל בה והמסחר הבלתי פוסק. ועוד יותר חמור: בזמן שבצפון בריטניה גברים ממעמד הפועלים עבדו שעות על גבי שעות עם הידיים שלהם על מזון, מתכות ובדים וסחורה אמיתית, דברים שחייבים לצרוך כדי לחיות, בלונדון אנשים עם ידיים נקיות ישבו במשרדים ויצרו כסף מניירות ורעיונות. ובערב חזרו לווילות ולאחוז

האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

כחלק מהמהלכים האגרסיביים של סעודיה להפוך את הליגה המקומית לשם דבר עולמי, קרן ההשקעות הציבורית של המדינה רכשה ביוני 2023 כ-75% מהמניות של ארבעת המועדונים הגדולים במדינה. הם כינו זאת "הפרטה", אבל זה היה בדיוק ההפך מהפרטה. אל נאסר, אל הילאל, אל איתיחאד ואל אהלי הפכו לחלק בלתי נפרד מזרוע הפרופגנדה של סעודיה - דיקטטורה דתית בה בערך כ-40% מהאוכלוסייה הם עובדים זרים בלי זכויות עובד או אפילו זכויות אדם.

בקיצור, עבור ההנהלה של מנצ'סטר יונייטד יש הרבה החלטות לעשות - ובדרך כלל בשלב הזה העניינים מסתבכים, ובכל מיני גזרות - כי מלבד השפל המקצועי שמנצ'סטר יונייטד נמצאת בו, הקבוצה נמצאת גם בשפל תדמיתי. כשהתפרסמה "ליגת הכסף" של דלויט החודש, כולם ראו את הנפילה של יונייטד. הקבוצה ירדה למקום השמיני - מיקום שפל של כל הזמנים עבור קבוצה, שלאורך כמעט שלושת העשורים של הטבלה של דלויט, כמעט תמיד היתה בשלושת המקומות הראשונים.