פביאן הירצלר יקח את ברייטון שלו למשחק בסופ"ש נגד ליברפול ולמרות הקלאסיקו, כנראה שדווקא המשחק באנפילד יהיה ה-משחק של סוף השבוע. האם הירצלר מאמן טוב מספיק כדי לקחת את הקבוצה עם תקציב השכר ה-16 בגודלו בפרמיירליג לאליפות?

אנגלנד מתאים את העבודה שלו לכל שחקן באופן ספציפי אבל יש לו כמה עקרונות שהוא בעצמו דיבר עליהם עם התקשורת האמריקאית בכלל ועם סן אנטוניו אקספרס ניוז ו-Grantland בפרט.

מחקר נוסף של אותם חוקרים נעשה בקרב קבוצת רוגבי במהלך מפגשי הווידאו שלהם לפני משחקים. בשני מפגשים שונים הראו לשחקנים וידאו עם הטעויות שלהם, בנוסף לפידבק שלילי של המאמן. בשני מפגשים אחרים הראו לשחקנים וידאו עם מהלכים מוצלחים שלהם ופידבק חיובי של המאמן. בשבוע שאחרי בדקו את רמות הטסטוסטרון ורמות הקורטיזול לפני המשחק.

יוסיין בולט הוא אחד מהספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים – אם לא הגדול ביותר. הוא זכה ב-8 מדליות זהב אולימפיות בריצות קצרוץ, 11 מדליות זהב באליפויות העולם ושלט בריצות 100 ו-200 מטר בין השנים 2008 ל-2016. הוא גם עדיין מחזיק בשיאי עולם ל-100 מטרים ו-200 מטרים. כמעט ולא היו ווינרים כמוהו בהיסטוריה של הספורט וזה בעיקר בגלל שידע איך להפסיד. אלו חמישה שיעורים שאפשר לקחת לאימונים ולחניכים שלכם מהקריירה של בולט:

כל מאמן צריך להיות איש חינוך. וכל איש חינוך צריך ללמד את הילדים איך להתנהל נכון במרחב ציבורי מסוים (אם זה כדורגל, כדורסל, ג'ודו או על הכביש וטקסים ממלכתיים).

זו גם הרוח הפועמת בכל ענף ספורט אמריקאי. מכדורסל - המשחק הקבוצתי שבו לאינדיבידואל יש את ההשפעה הגדולה ביותר על התוצאה; דרך בייסבול, שהוא בעצם אוסף של קרבות אחד-על-אחד (בין המגיש לחובט); ועד פוטבול - משחק שבו העבודה המשותפת קריטית, אבל הקבוצה שמגנה על הקוורטרבק שלה בצורה הטובה ביותר היא בדרך כלל גם המצליחה מכולן.

הדבר מגובה בלא מעט מחקרים. על פי מחקר מעקב מקיף שנפרש על פני 21 עונות ופורסם ב-British Journal of Sports Medicine (על ידי אקסטרנד ושות'), אשר ניתח נתונים של 3,909 שחקני עלית עד לעונת 2021/22, העלייה מתפלגת לצמיחה שנתית ופרופורציונלית ספציפית:

והכל, בסופו של דבר, חוזר לאותה התפרצות של המאמן בחדר ההלבשה בנוטינגהאם. אפשר למתוח ביקורת על סגנון הכדורגל של הקבוצה, אפשר למתוח ביקורת על שפת הגוף שלו, ואפשר גם להכתיר את האלופה החדשה כאלופה הכי גרועה בשנים האחרונות. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מארטטה: הוא לקח מועדון רקוב ואולי אפילו רעיל, שינה בו את התרבות ב-180 מעלות, ועכשיו כולם שם עומדים בפאקינג סטנדרטים.

עם הגעתו לברצלונה ביוני 2024, פליק אימץ גישה שונה. למרות פער של ארבעה עשורים בינו לבין חניכיו, הוא בחר להפוך לדמות אבהית. הוא הבין מלאפורטה שלא יקבל חיזוק משמעותי וכי עליו להפיק את המיטב מהקיים, כולל הפצועים. הוא פיתח מערכת יחסים כה קרובה עם גאבי, עד שפליק היה זה שנכח לצדו כשהתעורר מהניתוח. "הוא היה כמו אבא עבורי", סיפר גאבי לאחר שחזר למגרשים בניצחון על סביליה במרץ האחרון. "הוא תמיד האמין בי, ואני מקווה שיישאר כאן שנים רבות".

האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

חמישה דברים שאפשר ללמוד על בניית קבוצה מנצחת מאלכס פרגוסון, גדול מאמני הכדורגל בכל הזמנים, שאימן במשך יותר מחצי יובל את מנצ'סטר יונייטד האנגלית

באטיות אך ביסודיות, נוף האימון השתנה לחלוטין בעשור האחרון. עד לא מזמן, ארסן ונגר, קלופ, קרלו אנצ'לוטי וזינדין זידאן אימנו כולם בדרגים הגבוהים של אירופה. בזה אחר זה הם עזבו: ונגר וקלופ עברו לתפקידים ניהוליים, אנצ'לוטי מאמן את נבחרת ברזיל וזידאן בונה על החלפת דידייה דשאן בנבחרת צרפת אחרי המונדיאל.

על פניו, יש הרבה קווי דמיון בין מה שקרה לפני עשור בקליבלנד למה שקורה כיום בטנסי. רק שלפני עשור מאמן מוצלח באירופה היה חסר סיכוי לנצח את הכוכב הגדול בקבוצה שלו במאבק כוח, וכיום נראה שהכוכב הגדול יצטרך להתאים את עצמו לכדורסל של המאמן ואם לא - ימצא את עצמו מחוץ לארגון.

הקבוצות של ספליטר משחקות בקצב גבוה - לא רק במשחק מעבר. השיטה בנויה על חזרה יומית על פעולות פשוטות ליצירת שטחים עם פיקים וקריאות נכונות של השטח. באימונים, התרגילים כולם מתחילים ומסתיימים ב-6 דקות בלבד כדי שיהיו מהירים, חדים ואינטנסיביים. "לא צריך הרבה תרגילים קבועים במשחקים" הוא הסביר בראיונות. "אני רוצה לעשות תרגול חוזר על אותו דבר עד שהוא אוטומטי. אם החבר'ה חושבים יותר מדי, הם לא משחקים מהר".

לפני משחקים, גם משחקי בית, כולם ישנים במלון. ולכל פעילות של הקבוצה, השחקנים מתבקשים להגיע עם הביגוד של המועדון ולא לעשות "תצוגת אופנה" כמו בשנים שלפני פליק. כדי להגביר את הגיבוש, פליק דרש משחקניו לצמצם את משחקי ה-EAFC ולשחק יותר פינג-פונג וכדורסל ביחד. את חופשת הקיץ שלהם, רוב השחקנים עשו ביחד.

העניין הוא שהוא לא כל כך התאים את עצמו, כנראה, למציאות המשתנה בכדורגל. הקריירה של מוריניו, כיום בן 62, דעכה, ככל הנראה, בגלל שהוא התגבר מדי שנה אבל הכדורגלנים נשארו פחות או יותר באותו הגיל. הדורות התחלפו והוא מצא את זה יותר ויותר קשה לתקשר איתם באותה רמה כפי שתקשר עם הכדורגלנים מהדור הקודם. הוא לא מנהל האנשים הראשון שחווה פגיעה כזו בעבודה שלו.

תומאס פרנק, המאמן הדני ששם את היעילות במרכז, בנה בברנטפורד קבוצה שמצליחה להוציא את המקסימום מכל רגע. בגישה פרגמטית, עם כדורגל חכם וניהול מדויק של משאבים, הוא הוכיח שאפשר לאתגר את הגדולות גם בלי תקציבי עתק. "המנהיג הסקנדינבי" יחזיר את טוטנהאם לצמרת?

בקיצור, אתה צריך להתחבר לאדם כדי שיבין מה שאתה רוצה שהוא יבין. בטח ברמה הזו. ובגיל 65, אחרי כמה שנים בחדר הלבשה סופר-תחרותי - זה קשה יותר. בטח כשלסגל נכנסים שחקנים שאנצ'לוטי יכול להיות סבא שלהם. אנצ'לוטי, שהיום יאמן בקלאסיקו האחרון, הבין שהגיע הזמן לפנות את מקומו.

באינטר, יצר אינזאגי קבוצה מבוגרת ומוצלחת. עם שחקנים שחושבים את המשחק, יכולים לקיים דיון ענייני ומכבד על הטקטיקות הרצויות עם מאמנם ולא צריכים לדאוג מזה שאינזאגי יזרוק אותם מתחת לגלגלי האוטובוס בשביל שהוא יצא טוב יותר מול התקשורת.

את התפקיד באייאקס קיבל פאריולי כתוצאה מהעבודה שלו, יסודיות וחדשנות - דברים שהולידו שיטת משחק ורוטציה ייחודית לו ולמועדון ההולנדי שלו. האיטלקי אוהב להשתמש בקבוצות וואטסאפ כ"מעבדה ליצירתיות". הוא פותח קבוצה לצוות האימון שלו ושם כולם מעלים רעיונות ומשתפים אחד את השני בתובנות ממשחקים. "במעבדה" הזו פותרים בעיות בצורה קולקטיבית שקשורים ספציפית לקבוצה שלהם.