בקיצור, במשחק שנשלט על ידי קבוצות שיודעות לפתוח שטחים עבור השחקנים היצירתיים שלהן ולסגור את השטחים של השחקנים הכי יצירתיים של היריבות, לריאל מדריד יש שני כוכבים שסוגרים אחד לשני שטחים וזוויות בגלל שהם לא יכולים (או לא רוצים) להתגבר על עצמם ועל הנטיות הטבעיות שלהם (שלוקחות אותם שמאלה).

ריאל מדריד היא מועדון מסודר ופחות כאוטי מברצלונה, אבל הקבוצה פשוט לא טובה, לא מאוזנת ולא מאומנת. ההתמקדות של המועדון בהשגת תארים אירופיים בעשורים האחרונים הובילה לנתון הבא: המאמן האחרון שהצליח לזכות בשתי אליפויות רצופות עם ריאל מדריד היה ליאו בינהאקר ההולנדי, לפני 37 שנה. עברו כמעט ארבעה עשורים מאז, ובזמן הזה שבעה מאמני ברצלונה זכו פעמיים ברציפות באליפות — אם מכלילים את פליק.

עם הגעתו לברצלונה ביוני 2024, פליק אימץ גישה שונה. למרות פער של ארבעה עשורים בינו לבין חניכיו, הוא בחר להפוך לדמות אבהית. הוא הבין מלאפורטה שלא יקבל חיזוק משמעותי וכי עליו להפיק את המיטב מהקיים, כולל הפצועים. הוא פיתח מערכת יחסים כה קרובה עם גאבי, עד שפליק היה זה שנכח לצדו כשהתעורר מהניתוח. "הוא היה כמו אבא עבורי", סיפר גאבי לאחר שחזר למגרשים בניצחון על סביליה במרץ האחרון. "הוא תמיד האמין בי, ואני מקווה שיישאר כאן שנים רבות".

אם ברצלונה, למרות ההצלחות, תמשיך להפסיד בגלל הוצאות שכר גדלות והחזר חובות, רווחים תפעוליים קטנים לא יעזרו גם. ברצלונה תצטרך למכור יותר שחקנים ביותר רווח (הן הרוויחו ממש מעט באופן יחסי בשוק השחקנים) ויצרכו למכור כמה "מוצרי" אקדמיה בשביל לרשום רווחים בשוק השחקנים שמזכיר במעט קבוצות כמו איינטרכט פרנקפורט. בארסה רשמה בארבע השנים האחרונות רווח של 68 מיליון יורו בלבד בשוק השחקנים. פרנקפורט רשמה רווח של 135 מיליון יורו. קבוצה כמו באיירן מינכן רשמה רווח של 249 מיליון יורו וצ'לסי רשמה

אלונסו, כאמור, גם מאמין בקו הגנה גבוה וכמו פליק, שם דגש גדול יותר על מיקום קולקטיבי, משמעת ולחץ אגרסיבי. אסטבן קאמביאסו, לשעבר קשר ריאל מדריד ונבחרת ארגנטינה וכיום במחלקה הטכנית של פיפ"א, הסביר את הקו הגבוה של צ'אבי לפני מספר שבועות. "בהתקפה של ריאל שחקני ההגנה של צ'אבי נמצאים 80 מטרים מהשער שלהם ולוחצים את הקבוצה היריבה לשער שלה. ואפילו אם שחקני היריבה מצליחים להשיג את הכדור ולצאת להתקפה מתפרצת מהירה, הם יצטרכו לרוץ 50 מטרים או יותר לשער".

קבוצות לה ליגה חייבות להגיש דו"ח מפורט על הכנסות והוצאות לשנים קדימה ואז יש גוף עצמאי שעושה חישובים ואומר לכל קבוצה כמה כסף היא יכולה להוציא על רכש ושכר שחקנים. על פניו, השיטה הזו אכן הובילה ליציבות כלכלית רבה יותר אבל מדובר גם על מגבלות שמקשות מאוד על בניית קבוצות איכותיות.

זה הסיפור של הכדורגל הספרדי. לא רק שריאל מדריד וברצלונה שולטות מקצועית בלה ליגה כבר עשרות שנים, הן מייצרות הכי הרבה שחקנים מקצוענים לחמש הליגות הגדולות ולפי הדו"חות האחרונים, שתיהן מייצרות כמעט חצי (48%) מהכנסות הליגה הספרדית (3.76 מיליארד דולר). והמגמה הזו הולכת רק להחריף.

"מאז שרודרי זכה בבלון ד'אור, נראה לי שזה התבהר ששחקן ששולט בקישור ומכתיב את קצב המשחק, יכול לזכות בתואר הזה", אמר פדרי מוקדם יותר העונה. "זה תמיד היה החלום שלי לזכות בבלון ד'אור אבל עכשיו הפוקוס שלי הוא לזכות בתארים קבוצתיים".

אבל איך זה קורה שבספרד, יותר מאשר כל מקום אחר, יודעים לטפח בדיוק את השחקנים המיוחדים האלה ב"פס ייצור" ממש? ב-2022 מנהלת הליגה הספרדית הציגה את "התוכנית הלאומית לאופטימיזציה והשיפור של האקדמיות" (El Plan Nacional de Optimización y Mejora de Canteras). הפרויקט נוצר כדי לסייע ליצירת "כוח קולקטיבי" לאקדמיות, לייצר שיתוף פעולה ביניהן וגם לעשות יישור קו מקצועי בכל האקדמיות של הקבוצות בספרד.

ריאל סוסידאד מצליחה לשמר אופי של קבוצה מקומית מחבל הבאסקים בספרד, ועדיין להיות קבוצת פאר אירופית שמתמודדת עם הקבוצות הגדולות והעשירות ביבשת. בהצצה בלעדית לתוך המועדון מספרים מנהליו, שחתומים על ההישג הזה, איך משתמשים בחדוות גילוי ארצות כדי לגדל שחקנים שהם גם אנשים טובים, ואיך מינפו את הכדורגל כדי לעצור את שפיכות הדמים המקומית

והנה נקודה משמעותית. עמוד שדרה שכולל את ליאו מסי, ג'רארד פיקה, סרג'יו בוסקטס, לואיס סוארס, ג'ורדי אלבה ואיבן ראקיטיץ' - כולם בני 30 פלוס העונה - הוא עמוד שדרה שצריך להחליף בחמש השנים הבאות