שוב, כשיש נוכלים בספורט הנפגעים העיקריים הן הקבוצות היריבות ששומרות על החוקים והאוהדים של אותן הקבוצות. וברגע שיש רמאות כזו, חייבים לפעול נגדה כי ספורט בלי הוגנות ובלי חוקים זה פשוט בידור רגיל ולא שווה לצפות בו יותר. תקשורת הספורט בישראל חייבת ללחוץ הרבה יותר על גופי הספורט בישראל לנקות את עצמם משחיתויות ולהתנער מנוכלים ועבריינים.

ווסטברוק היה שחקן שלעיתים נראה מבולבל לחלוטין על המגרש ועשה מהלכים שגרמו למאמניו לאבד שיערות שהלבינו במהלכים הקודמים שלו - אבל מצד שני הוא היה השחקן הכי חרוץ בקבוצות שלו. הראשון שמגיע לאימון, האחרון שעוזב. קפדן בן קפדן שהכל אצלו היה צריך להיות מסודר ומאורגן ברמה כמעט אובססיבית

בעונה שעברה היו ב-NBA רק 37 שחקנים שנגעו בכדור לפחות 68.4 פעמים במשחק. כמעט 15% מהם ישחקו בעונה הבאה בפילדלפיה: טייריס מקסי נגע בכדור 95.3 פעמים במשחק בעונה שעברה; חברו לקו האחורי, ויג'יי אדג'קום, עשה זאת 70.5 פעמים; לברון ג'יימס - המצטרף הטרי ביותר לקבוצה - עם 70.1 פעמים; ג'ואל אמביד - הסנטר והפנים של הפרנצ'ייז בעשור האחרון - נגע בכדור 69.4 פעמים במשחק; וג'יילן בראון, שרצה "קבוצה משלו", נגע 68.4 פעמים בעונתו האחרונה בבוסטון.

כמו כן, בכדורסל אי אפשר "לרדת לבונקר" או "לגנוב ניצחון". כדי להפתיע, צריך לתפוס את הפייבוריטית ביום קליעה רע ולהיות ביום קליעה טוב; ובדרך כלל, כאמור, זה לא קורה. ההסבר העיקרי לכך שסן אנטוניו ניצחה את פורטלנד טרייל בלייזרס בשלושה מארבעה המשחקים ביניהן בפלייאוף הוא פשוט: לסן אנטוניו יש שחקנים טובים יותר מאשר לפורטלנד.

ניתן רק לדמיין לאילו רמות כדורסל מוחו של לארי בירד היה יכול להגיע אם גופו היה מקבל את היחס וההשקעה שגופו של לברון מקבל. בינתיים, הסיפור של השניים מלמד אותנו על השינוי האדיר שעברה ליגת ה-NBA והספורט המקצועני

אחד מהדברים שישראלים מגלים באינטראקציות עם אנשים מחו"ל הוא שאין לנו, בעיני רבים, אישיות ופנים משלנו. הם לא רואים את הפרצוף שלנו, את האינדיבידואליות שלנו או את האישיות שלנו ברגע שהם לומדים שאנחנו ישראלים. מבחינתם, אם אנחנו ישראלים, אז אנחנו פושעי מלחמה שבעד הרג תינוקות עזתים והתעללות בפלסטינים ביהודה ושומרון. That's It.

למרות האנטישמיות שבה נתקל ואווירת התעמולה, באלטר תיאר מאוחר יותר את היותו חלק מאולימפיאדת 1936 כ"גולת הכותרת" וההישג המגדיר של חייו כספורטאי. הוא הגן על החלטתו לנסוע, באומרו שעבור ספורטאי, זכייתו במדליית זהב אולימפית זה מה שאנשים תמיד יזכרו. הוא לא חזר לארה"ב איש עשיר יותר או מוכר יותר - אבל גאה יותר ביהדותו ובהישגו הנדיר.

"אני למשל חושב שהאימונים שלי איתו עם כדורי הטניס, לא משהו שאני יכול לפרט יותר מדי, היו מאוד מתקדמים בזמנו ואני די בטוח שהאימונים הללו גם הפכו אותו לשחקן שהוא. גם מבחינת הכדרור והשליטה בכדור אבל בעיקר מבחינת ראיית המגרש והפליימייקינג. היום, אם יגיע אליי שחקן בן 20 וירצה לשפר את ראיית המשחק שלו, השיפור יכול לקרות אבל הוא לא יהיה גדול כמו שהוא היה יכול להיות גדול כמו מישהו שלמד את המשחק בדרך מסוימת מגיל 10".

לסיכום, אל תדאגו לאבדיה. ההכנסה שלו עד כה מהקריירה ב-NBA, היא כ-50 מילון דולר (כ-20 מיליון דולר מחוזה הרוקי שלו עם וושינגטון וויזארדס ושתי עונות לתוך חוזה לארבע עונות בשווי 55 מיליון דולר). הוא חתום על החוזה עד 2028 אבל כבר בקיץ 2027 יוכל לחתום על חוזה חדש ואם ימשיך לשחק כמו שהוא משחק כיום, יכול מאוד להיות שירוויח בעונה מה שהרוויח עד כה בקריירה - אפילו יותר.

על פניו, יש הרבה קווי דמיון בין מה שקרה לפני עשור בקליבלנד למה שקורה כיום בטנסי. רק שלפני עשור מאמן מוצלח באירופה היה חסר סיכוי לנצח את הכוכב הגדול בקבוצה שלו במאבק כוח, וכיום נראה שהכוכב הגדול יצטרך להתאים את עצמו לכדורסל של המאמן ואם לא - ימצא את עצמו מחוץ לארגון.

הקבוצות של ספליטר משחקות בקצב גבוה - לא רק במשחק מעבר. השיטה בנויה על חזרה יומית על פעולות פשוטות ליצירת שטחים עם פיקים וקריאות נכונות של השטח. באימונים, התרגילים כולם מתחילים ומסתיימים ב-6 דקות בלבד כדי שיהיו מהירים, חדים ואינטנסיביים. "לא צריך הרבה תרגילים קבועים במשחקים" הוא הסביר בראיונות. "אני רוצה לעשות תרגול חוזר על אותו דבר עד שהוא אוטומטי. אם החבר'ה חושבים יותר מדי, הם לא משחקים מהר".

אחרי שבפברואר בשנה שעברה סן אנטוניו השביתו את ויקטור וומבניאמה בגלל קרישי דם בכתפו, הסנטר הצרפתי יצא למסע בעולם. מסע שהפך אותו למפלצת כדורסל שעוד לא ראינו. "וומבי" עבר טיפול רפואי וכנראה גם ניתוח מתקן ואז הוא טייל בקוסטה ריקה, מימן טורנירי שחמט וכדורסל בצרפת, בילה ביפן ואף שיחק כדורגל עם סטודנטים שם. הוא התאמן עם מתאגרפים והסנטר האגדי האקים אולאג'ואן. וומבי גם הגיע לסין ושם בילה, כנראה, את התקופה המשמעותית ביותר של הפגרה הארוכה שלו מכדורסל: במנזר שאולין מהמאה החמישית.

אחרי עוד קריסה, פציעה גורלית ותסכול מצטבר, ההדחה המסתמנת של הסלטיקס נראית פתאום זניחה לעומת העתיד הקודר שלהם

אחרי מסע הדילוגים לצרפת, שם הפופולריות של ה-NBA גדלה בצורה משמעותית בזכות ויקטור וומבניאמה, הגיעו אנשי הליגה של אדם סילבר לספרד ושם, לפי השמועות, נפגשו עם נציגי ריאל מדריד וברצלונה, שעדיין לא חתמו על המשך ההסכם שלהם עם היורוליג.

בעולם שבו לבעלים המיליארדרים של הקבוצות יהיה אכפת מהכדורסל ומהאוהדים של המשחק, הם יגדילו את מספר הקבוצות ויקצרו את הליגה ל-62 משחקים לכל קבוצה (פעמיים נגד כל קבוצה, בית-חוץ קלאסי) ויילכו לפלייאוף.

הדגש של הווריירס על מסירות הגדיל את הסיכוי הסטטיסטי שלהם לקלוע, אבל גם הטמיע בקבוצה ערכים כמו רוח צוות

ריבאונד נרשם לזכות השחקן שאוסף את הכדור שהוחטא, אבל בעצם זוהי משימה קבוצתית

הרפורמה ביורוליג חיסלה את העניין בליגה. מנהלת היורוליג ושותפתה IMG מתהדרות בצמיחה במספר הצופים, אבל העלייה הזו נובעת מריבוי משחקים: בכל משחק כשלעצמו צופים פחות ופחות אנשים בתחילת העשור הקודם, חברת שיווק הספורט האמריקאית IMG חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם היורוליג, ליגת הכדורסל הפאן־אירופית. במסגרת ההסכם, שבו הובטחו לקבוצות הליגה 630 מיליון יורו לעשור, הוחלט להקטין את הליגה מ־24 קבוצות ל־16 קבוצות "גדולות", לשנות את הפורמט כך שיהיו יותר משחקים בין הקבוצות הגדולות הללו (מספר המשחק

קבוצת כדורסל לא יכולה לפתח מנטליות מנצחת באמצעות טקטיקה של הפסדים, ומפלגה לא יכולה לבנות בסיס מצביעים באמצעות הצנעת העקרונות לטובת גוועלד. בשני המקרים נחוצה תפיסת עולם מגובשת

בדנמרק, כחלק ממאמץ לשלב מהגרים בשוק התעסוקה, שיפרו ב־1999 את לימודי השפה לזרים, וגילו כי רווחתם של מהגרים שהשתתפו בקורסים מתקדמים בשפה צמחה באופן ניכר בהשוואה למי שלא לקחו קורסים כאלה. ההסבר: הם הרגישו שייכים יותר למערכת החינוך הדנית, נשארו בה יותר זמן, וכך שיפרו את סיכוייהם להתקבל לעבודות מסובכות ומתגמלות יותר