בעונה שעברה היו ב-NBA רק 37 שחקנים שנגעו בכדור לפחות 68.4 פעמים במשחק. כמעט 15% מהם ישחקו בעונה הבאה בפילדלפיה: טייריס מקסי נגע בכדור 95.3 פעמים במשחק בעונה שעברה; חברו לקו האחורי, ויג'יי אדג'קום, עשה זאת 70.5 פעמים; לברון ג'יימס - המצטרף הטרי ביותר לקבוצה - עם 70.1 פעמים; ג'ואל אמביד - הסנטר והפנים של הפרנצ'ייז בעשור האחרון - נגע בכדור 69.4 פעמים במשחק; וג'יילן בראון, שרצה "קבוצה משלו", נגע 68.4 פעמים בעונתו האחרונה בבוסטון.

הבכיר המרכזי בהנהלת פילדלפיה סיקסרס, שמחזיק בקשר האישי החזק ביותר עם לברון ג'יימס, הוא מייק גאנסי, הנשיא לענייני כדורסל. הקשר ביניהם משתרע על פני עשרות שנים. השניים גדלו ושיחקו כדורסל תיכונים באוהיו. גאנסי סיים כסגנו של לברון, במקום השני במרוץ לפרס "מר כדורסל של אוהיו" (Ohio Mr. Basketball) לשנת 2001.

לברון ג'יימס דואג לפזר רמזים, להטריף את הקהל ולשמור על דממה תקשורתית. למה? כי בעסקי התקשורת, ככה בונים אימפריה

ניתן רק לדמיין לאילו רמות כדורסל מוחו של לארי בירד היה יכול להגיע אם גופו היה מקבל את היחס וההשקעה שגופו של לברון מקבל. בינתיים, הסיפור של השניים מלמד אותנו על השינוי האדיר שעברה ליגת ה-NBA והספורט המקצועני

לסיכום, אל תדאגו לאבדיה. ההכנסה שלו עד כה מהקריירה ב-NBA, היא כ-50 מילון דולר (כ-20 מיליון דולר מחוזה הרוקי שלו עם וושינגטון וויזארדס ושתי עונות לתוך חוזה לארבע עונות בשווי 55 מיליון דולר). הוא חתום על החוזה עד 2028 אבל כבר בקיץ 2027 יוכל לחתום על חוזה חדש ואם ימשיך לשחק כמו שהוא משחק כיום, יכול מאוד להיות שירוויח בעונה מה שהרוויח עד כה בקריירה - אפילו יותר.

על פניו, יש הרבה קווי דמיון בין מה שקרה לפני עשור בקליבלנד למה שקורה כיום בטנסי. רק שלפני עשור מאמן מוצלח באירופה היה חסר סיכוי לנצח את הכוכב הגדול בקבוצה שלו במאבק כוח, וכיום נראה שהכוכב הגדול יצטרך להתאים את עצמו לכדורסל של המאמן ואם לא - ימצא את עצמו מחוץ לארגון.

הפער הזה בין מה שוויניסיוס חושב שהוא שווה לבין מה שריאל חושבת שהוא שווה עבורה, זה הפער שיוצר את כל הבעיות. ולכן גם התחילו דיבורים בתקשורת הספרדית על כך שצ'אבי אלונסו, בעיקר בגלל סיבות טקטיות, "שלל" מהברזילאי את מעמדו כשחקן שלא מוציאים מההרכב - מה שהוביל, כאמור, להתפרצות שלו בקלאסיקו.

האם כספי בדרך להיות מיליארדר? עדיין לא ברור אבל הוא ככל הנראה הרוויח כבר יותר מ-100 מיליון דולר בזכות ההחלטות העסקיות שלו והוא בהחלט ברשימה מאוד מכובדת של שחקני NBA לשעבר שרשמו הצלחות עסקיות כבירות - שלא קשורות לעולם הכדורסל. מייקל ג'ורדן, שרוב הונו (2 מיליארד דולר) מגיע בזכות קריירת הכדורסל שלו והמותג הספורטיבי שלו "אייר ג'ורדן" הוא אחד מאנשי העסקים המוצלחים ביותר ששיחקו ב-NBA אבל הכסף שלו, כאמור, הגיע הרבה בזכות מה שעשה על המגרש. יש רבים אחרים שהרוויח כסף רב - כמו כספי - מח

במחקר מעמיק על העדפות של נשים, גילו פרופ' ג'רי בורגר ומיקה קוסבי מאוניברסיטת סנטה קלרה, כי רק 12% ממאות הנשאלות הביעו עניין בגבר אגרסיבי. עם זאת רק 2% מהנשים התעניינו בגבר "לא דומיננטי". איך מיישבים את הסתירה־לכאורה הזאת? מתשובות הנשים התברר כי לדומיננטיות יש פנים רבות: "גברים נחשבים דומיננטיים יותר בזכות יכולות מנהיגות ויכולות חברתיות, אלה גברים שיכולים לדאוג למשפחה שלהם טוב יותר מגברים ללא האיכויות הללו". הקומבינציה האידאלית, לפי המחקר, היא שילוב של אסרטיביות עם רגישות, אדי

לפי החוקרים, מוחותיהם של אזרחים ותיקים בשכונות טובות "צעירים יותר" מאלה של בני גילם שמתגוררים בשכונות מצוקה, בכשלוש שנים בממוצע — פער שגדל לכדי חמש שנים באזורים שבהם יש קמפוסים של אוניברסיטאות וספריות. הממצאים הללו מראים כיצד גזענות ממסדית מונעת משחורים גישה לשירותים ולמקומות שמסייעים בבלימת ההזדקנות הקוגניטיבית.

גם אחרי 2020 שחקנים ילידי שנות השמונים המוקדמות היו עדיין כלי חיוני לקבוצות ה־NBA

זלאטן אינו היחיד שמפזר סביבו סיפורי ילדות קשה, כפי שעולה בין היתר ממחקר שפורסם באחרונה, ושבחן את הקשר בין מעמד חברתי לתפיסת עולם. החוקרים, מאוניברסיטת אדינבורו, בית הספר לעסקים ופוליטיקה בלונדון, ואוניברסיטת לונדון, שוחחו עם מאות עובדים, וגילו שאנשים עשירים ומצליחים מרקע פריבילגי (ממעמד הביניים ומעלה) נוטים להפריז בתיאורים של ילדות קשה, תכופות במעמד הפועלים, שבאמצעותם הם טווים סיפור של "מעוני לעושר". בבריטניה, שבה נערך המחקר, 50% מאנשי מעמד הביניים מציגים את עצמם כילדי מעמד ה

נהוג להשוות בין לברון ג'יימס, שעבר לאחרונה ללוס אנג'לס לייקרס, לבין מייקל ג'ורדן. אבל גם אם ג'יימס הוא לא הכדורסלן מספר 1 בכל הזמנים, ייתכן מאוד שהוא ייחשב לספורטאי מס' 1 בכל הזמנים - בעיקר בזכות מה שהוא עושה מחוץ למגרש

עד מהרה הבינו בנייקי גם שהשיפור האמיתי לא יגיע מנעליים חכמות יותר אלא ממה שמכונה Training Above the Neck – אימונים מעל הצוואר. "מאחר שכל ענף נעשה מהיר יותר בגלל התפתחות תוכניות טכנולוגיות, והזמן לקבל, החלטות התקצר, צריך לעשות דברים מהירים שלא קשורים לגודל השריר או לגמישות הקרסולי", אומר מורג. "זה מתחיל בקבלת גירויים ויזואליים. אם נוכל למוד כמה מהר ורחב אתה רואה, נוכל לדעת מה לשפר אצלך. למשל, אם שחקן מרים את הראש ורואה שניים-שלושה פרטים, הוא יקבל החלטה שונה לחלוטין מאשר שחקן ש

כמעט מיותר לציין שלאורך שנות החמישים והשישים, וגם בשנות השבעים, שחקנים שחורים ספגו גלים של קללות משפילות בכל מגרש. קריאות 'ניגר' ו'תחזרו לאפריקה' היו נפוצות ובלתי פוסקות.

3. ב-2007, 12 שנים אחרי שניסה ולא הצליח להרים את מינסוטה מהבינוניות שלה, גארנט החליט לעזוב וכמעט הצטרף לפיניקס אך בסופו של דבר הגיע לבוסטון. שם חבר לפול פירס ולריי אלן. הם אמנם לא הביג ת'רי הראשונים בהיסטוריה של ה-NBA אבל המעבר הזה פתח דלת לסופרסטארים להתחבר יחדיו וליצור "סופר טים". "אני אהיה מה שצריך להיות, אפילו מפנה זבל אם זה מה שיעזור לקחת אליפות" הסביר גארנט את הלך הרוח של הקבוצה.

במשחק שבע לברון קלע 27 נקודות, לקח 11 ריבאונדים, מסר 11 אסיסטים, נתן 3 בלוקים - אחד מהם סופר סופר סופר חשוב. לא היה חשוב יותר ממנו.