ניתן רק לדמיין לאילו רמות כדורסל מוחו של לארי בירד היה יכול להגיע אם גופו היה מקבל את היחס וההשקעה שגופו של לברון מקבל. בינתיים, הסיפור של השניים מלמד אותנו על השינוי האדיר שעברה ליגת ה-NBA והספורט המקצועני

במחקר מעמיק על העדפות של נשים, גילו פרופ' ג'רי בורגר ומיקה קוסבי מאוניברסיטת סנטה קלרה, כי רק 12% ממאות הנשאלות הביעו עניין בגבר אגרסיבי. עם זאת רק 2% מהנשים התעניינו בגבר "לא דומיננטי". איך מיישבים את הסתירה־לכאורה הזאת? מתשובות הנשים התברר כי לדומיננטיות יש פנים רבות: "גברים נחשבים דומיננטיים יותר בזכות יכולות מנהיגות ויכולות חברתיות, אלה גברים שיכולים לדאוג למשפחה שלהם טוב יותר מגברים ללא האיכויות הללו". הקומבינציה האידאלית, לפי המחקר, היא שילוב של אסרטיביות עם רגישות, אדי

לפי החוקרים, מוחותיהם של אזרחים ותיקים בשכונות טובות "צעירים יותר" מאלה של בני גילם שמתגוררים בשכונות מצוקה, בכשלוש שנים בממוצע — פער שגדל לכדי חמש שנים באזורים שבהם יש קמפוסים של אוניברסיטאות וספריות. הממצאים הללו מראים כיצד גזענות ממסדית מונעת משחורים גישה לשירותים ולמקומות שמסייעים בבלימת ההזדקנות הקוגניטיבית.

גם אחרי 2020 שחקנים ילידי שנות השמונים המוקדמות היו עדיין כלי חיוני לקבוצות ה־NBA

זלאטן אינו היחיד שמפזר סביבו סיפורי ילדות קשה, כפי שעולה בין היתר ממחקר שפורסם באחרונה, ושבחן את הקשר בין מעמד חברתי לתפיסת עולם. החוקרים, מאוניברסיטת אדינבורו, בית הספר לעסקים ופוליטיקה בלונדון, ואוניברסיטת לונדון, שוחחו עם מאות עובדים, וגילו שאנשים עשירים ומצליחים מרקע פריבילגי (ממעמד הביניים ומעלה) נוטים להפריז בתיאורים של ילדות קשה, תכופות במעמד הפועלים, שבאמצעותם הם טווים סיפור של "מעוני לעושר". בבריטניה, שבה נערך המחקר, 50% מאנשי מעמד הביניים מציגים את עצמם כילדי מעמד ה