לארסנל יש עכשיו מנטליות מנצחת והרבה מהמנטליות הזו מגיעה מהצוות ההגנתי. כן, צוות שיש לו אחלה נתונים אבל זה לא מה שמייחד אותו

הכדורסלנים ב-NBA לא מותאמים אבולוציונית למה שהמשחק הפך

אני כותב הרבה על ספורטסוושינג, בעיקר בכל מה שקשור להוצאות הכספיות הכבירות של קטאר, סעודיה, טורקיה ואיחוד האמירויות על ספורט, אבל הספורטסוושינג הסיני לא פחות משמעותי. והוא חושף באופן מופלא את האנטישמיות של קיירי אירווינג והמתנגדים לקיומה של ישראל

כמעט כל המחקרים הפסיכולוגיים מראים שספורטאים בעלי מוטיבציה פנימית חזקה נוטים להגיע לרמות הגבוהות יותר של הספורט שלהם. ב-NBA אולי יש, בחלק מהמועדונים, תרבות "מתירנית" שלא דורשת מספיק מהשחקנים בקבוצה. אבל הדרך לתקן זאת היא לא להביא מאמן שיפרק אותם כדי להרכיבם מחדש כיצורים קשוחים ונוקשים יותר. צריך מאמן שידרוש הרבה אבל גם ילווה, ידאג, יתמוך ויאפשר לשחקניו להביע את עצמם.

טיפה יותר באריכות, עם גורדון בחמישייה, דנבר היא אחת מהקבוצות הטובות ביותר ב-NBA. בשתי העונות האחרונות, כשגורדון שיחק הקבוצה קלעה בממוצע 5.5+ נקודות יותר מאשר יריבותיה. ברצפים מסוימים במהלך העונה הנאגטס היו טובים יותר עם גורדון ביותר מ-6.5+ נקודות בממוצע מאשר יריבותיהם.

אנגלנד מתאים את העבודה שלו לכל שחקן באופן ספציפי אבל יש לו כמה עקרונות שהוא בעצמו דיבר עליהם עם התקשורת האמריקאית בכלל ועם סן אנטוניו אקספרס ניוז ו-Grantland בפרט.

זה נשמע לכם מגוחך שלברון ג'יימס יקבל חסות מחברת קוק (בתמונה, תודה ג'מיני) אבל למה שהוא לא יהיה סבבה עם חוזה מחברת קוק אם הוא לוקח בשמחה כסף של חברות הימורים? מחקרים מראים כי להפרעת הימורים יש את אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר של מחשבות אובדניות ונסיונות התאבדות בקרב כלל ההתמכרויות - כאשר כמעט 1 מכל 5 אנשים מכורים להימורים בעל נטיות אובדניות.

היא רכשה שחקנים והוציאה סכומים כבירים על צוות מקצועי מתוך הנחה שכל מה שהיא תצטרך לשלם זה איזשהו קנס בשווי של בלם מחליף ותמשיך הלאה (כפי שעשתה בליגת האלופות). אם לוס אנג'לס קליפרס וסטיב באלמר נענשו בשלילת חמש בחירות דראפט עתידיות והשעיות, אז אין שום סיבה שסיטי לא תקבל השעיה משוק העברות לחמש שנים והורדת נקודות מאסיבית כבר העונה. האם צריך לשלול לה את האליפויות ולהעניק אותן ליריבות? אני לא אוהב את זה אבל איך זה הוגן שהאליפויות הללו יישארו של סיטי אם ברור שהיא רימתה את המע

שוב, כשיש נוכלים בספורט הנפגעים העיקריים הן הקבוצות היריבות ששומרות על החוקים והאוהדים של אותן הקבוצות. וברגע שיש רמאות כזו, חייבים לפעול נגדה כי ספורט בלי הוגנות ובלי חוקים זה פשוט בידור רגיל ולא שווה לצפות בו יותר. תקשורת הספורט בישראל חייבת ללחוץ הרבה יותר על גופי הספורט בישראל לנקות את עצמם משחיתויות ולהתנער מנוכלים ועבריינים.

לפי החוקר תומאס רוג'רס מאוניברסיטת אריזונה, לחץ מאירועי חיים הוא המנבא החזק ביותר לפציעות אצל ספורטאים, אף יותר מעומס אימונים פיזי בלבד. ההסבר, לפי חוקרים נוספים מאוניברסיטת אריזונה, הוא שלחץ כרוני גורם למתח בטונוס השרירי גם במצב מנוחה. כאשר השריר תמיד דרוך ואינו זוכה להרפיה, היעילות העצבית-שרירית נפגעת, השריר הופך פחות גמיש ומתקשה לספוג עומסים מתפרצים כמו ספרינטים. הוא גם מתקשה להתאושש מפעילות פיזית מוגברת.

הקיץ, הפרמיירליג אימצה כמה שינויי חוקים מהמונדיאל במטרה להתמודד עם תופעות שהפכו את סגנון המשחק בליגה העשירה בעולם לפחות נעים לעין - בייחוד, נאמר זאת כך, אצל קבוצות כמו ארסנל.

אולי הסממן המובהק לכך שקרנות ההון הפרטי שולטות בליגה כיום הוא עניין "הסינר השני" או "מחסל השושלות". הבעלים התעקשו על "תקרת שכר נוקשה" במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי, וכשלא קיבלו אותה – יצרו את "הסינר השני", שהוא דה פקטו תקרת שכר נוקשה

אז מה היעד הבא עם קבוצת הכדורסל? מלבד הטבות המס העצומות שייגזרו מהמהלך, התשובה תלויה לא מעט בשותפו לרכישה, בוב אייגר. האחרון שב ב-2025 לכס מנכ"ל תאגיד הענק דיסני, אחרי שורת תפקידים בכירים בתקשורת. הוא הוביל אז תקופת צמיחה שהפכה את החברה למפלצת מדיה בינלאומית.

ווסטברוק היה שחקן שלעיתים נראה מבולבל לחלוטין על המגרש ועשה מהלכים שגרמו למאמניו לאבד שיערות שהלבינו במהלכים הקודמים שלו - אבל מצד שני הוא היה השחקן הכי חרוץ בקבוצות שלו. הראשון שמגיע לאימון, האחרון שעוזב. קפדן בן קפדן שהכל אצלו היה צריך להיות מסודר ומאורגן ברמה כמעט אובססיבית

הביג-מן, שחתם ב-2022 על חוזה "סופר-מקס" בשווי 264 מיליון דולר לחמש שנים, ירוויח בעונה הקרובה 59 מיליון דולר ומחזיק כאמור באופציית שחקן על סך 62.84 מיליון ב-2027/28. על פניו, הוא יוכל להצטרף לכל קבוצה בקיץ הבא, כשיהיה בן 32. מנגד, הוא גם יכול לצאת מהחוזה ולחתום על ההסכם הגדול בהיסטוריה של הליגה: חמש שנים בשווי 359.5 מיליון דולר, שבמסגרתו ירוויח בממוצע כמעט 60 מיליון בשנה. זה הרבה יותר משתלם מאשר "הארכת ותיקים" (280-278 מיליון דולר לארבע שנים).

בעונה שעברה היו ב-NBA רק 37 שחקנים שנגעו בכדור לפחות 68.4 פעמים במשחק. כמעט 15% מהם ישחקו בעונה הבאה בפילדלפיה: טייריס מקסי נגע בכדור 95.3 פעמים במשחק בעונה שעברה; חברו לקו האחורי, ויג'יי אדג'קום, עשה זאת 70.5 פעמים; לברון ג'יימס - המצטרף הטרי ביותר לקבוצה - עם 70.1 פעמים; ג'ואל אמביד - הסנטר והפנים של הפרנצ'ייז בעשור האחרון - נגע בכדור 69.4 פעמים במשחק; וג'יילן בראון, שרצה "קבוצה משלו", נגע 68.4 פעמים בעונתו האחרונה בבוסטון.

אחרי שפיטר עובדים, קיצץ בשכר והרתיח את הקהל, טום דאנדון מאיים לעקור את קבוצתו של דני אבדיה מאורגון עבור אולם חדש. האם הקומישנר אדם סילבר יעצור את הטירוף?

ההסכם של 2023 שינה לחלוטין את מדרגות מס המותרות והפך אותן לעונשיות באופן קיצוני, בעיקר עבור "עבריינים חוזרים" - קבוצות ששילמו את המס בשלוש מארבע העונות הקודמות. מכיוון שהסינר השני ממוקם יותר מ-21 מיליון דולר מעל קו המס הסטנדרטי (200.43 מיליון דולר לעונה הקרובה), כל דולר שמוצא מעליו ממוסה במדרגות הגבוהות ביותר. ככל שקבוצה חורגת יותר אל תוך המס, כך המדרגות מזנקות.

לברון ג'יימס דואג לפזר רמזים, להטריף את הקהל ולשמור על דממה תקשורתית. למה? כי בעסקי התקשורת, ככה בונים אימפריה

אבל בעידן שבו כל סנט מעל התקרה מקפיץ את המס שמועבר לליגה, חוזי ענק הם משקולת בתהליך הבנייה של קבוצות שאפתניות. זו המציאות. והמציאות בצד השני היא שפילדלפיה קיבלה שחקן מעולה שרצה "קבוצה משלו", וכעת יצטרך לחלוק אותה עם ג'ואל אמביד וטייריס מקסי - שני שחקנים שאהובים שם הרבה יותר ממנו. בתמונה הגדולה: הסיקסרס מחויבים ל-500 מיליון דולר בשלוש השנים הבאות רק לטריו הזה. העונה הם כבר ניצבים על תקציב שכר של 199 מיליון דולר, ועוד לפני שהשלימו את הסגל.