דה ז'ה וו במנצ'סטר יונייטד. המאמן שהצליח כמאמן מחליף התגלה כמאמן ראשי לא טוב מספיק ויוחלף בקרוב על ידי מאמן זמני, שיפרח בגלל הציפיות הנמוכות, ואז יקבל חוזה לטווח הארוך, ואז יתגלה כמאמן ראשי לא טוב מספיק למנצ'סטר יונייטד. זה לא יגמר עד שלא יצילו את מנצ'סטר יונייטד מהבעלים המיליארדרים האכזריים

פביאן הירצלר יקח את ברייטון שלו למשחק בסופ"ש נגד ליברפול ולמרות הקלאסיקו, כנראה שדווקא המשחק באנפילד יהיה ה-משחק של סוף השבוע. האם הירצלר מאמן טוב מספיק כדי לקחת את הקבוצה עם תקציב השכר ה-16 בגודלו בפרמיירליג לאליפות?

ארסנל כבשה 21 מ-22 השערים שלה בכל המסגרות העונה ממשחק פתוח/זורם/שוטף (תחליטו אתם איך צריך לקרוא לזה בעברית). זה היחס הגבוה ביותר מבין כל קבוצות הפרמיירליג (95%+). הנתון הזה מפתיע במיוחד לאור שתי העונות האחרונות בהן ארסנל היתה מכונת כיבושים ממצבים נייחים. זה הגיע לרמה כל כך "בלתי נסבלת" עבור היריבות (והתקשורת) שאשכרה יצרו דגשים חדשים בחוקה של הפרמיירליג כדי למנוע חלק מהתרגילים של ארסנל במצבים נייחים.

קבוצות משחקות בליגה שלהן בסופי השבוע, משחקות באמצע השבוע בתחרויות של אופ"א ואז שוב יש משחקי סופ"ש מקומיים, ואז עוד משחקים של אופ"א באמצע השבוע או שיש Englische Woche (שבוע אנגלי בגרמנית: כלומר משחק בסופ"ש, משחק גביע או משחק ליגה באמצע השבוע ואז משחק סופ"ש נוסף). וככה זה מהפגרה הבינלאומית בספטמבר-אוקטובר ועד לפגרה הבינלאומית בנובמבר. ואז מתחיל החורף ובמקומות כמו אנגליה העומס רק מתגבר.

בגדול, שחקני ברנטפורד - יומיים לפני משחק - מבצעים תרגיל ספרינט ישר ופשוט באורך 40 מטרים. כל השחקנים צפויים להגיע ל-90%-95% ממהירות השיא שלהם לפחות פעם אחת בריצות.

הם גם הכינו שלט ב-AI שמטרתו לחגוג את הפשע שהביא להם את כל הגביעים, שהם אפילו לא חלמו עליהם ביציעים בסקונת'רופ, קרלייל או וואטאבר. הגאלגרים היו שם ושרו בשמחה על כל הניצחונות שהשיגו בבית של היריבה - שאולי איבדה הכי הרבה תארים בגללם - כשהם מנצחים 0-3.

ההצלחות של מנצ'סטר סיטי על המגרש הגיעו בזכות ההשקעה החכמה של הכספים המלוכלכים של אבו דאבי

אם כדורגל מקצועני קיים בשביל שמועדונים ימצאו את הדרך היעילה ביותר (כלכלית ומקצועית) לזכות התארים, אז מה שסיטי עשו היה פירוק הקונספט הזה לחלוטין. נמנעו ממיליוני אוהדי כדורגל בעולם רגעי שיא בצורת זכייה בתארים, חגיגות ברחובות, נסיעות למשחקים באירופה, זיכרונות טובים עם האנשים שהם אוהבים.

היא רכשה שחקנים והוציאה סכומים כבירים על צוות מקצועי מתוך הנחה שכל מה שהיא תצטרך לשלם זה איזשהו קנס בשווי של בלם מחליף ותמשיך הלאה (כפי שעשתה בליגת האלופות). אם לוס אנג'לס קליפרס וסטיב באלמר נענשו בשלילת חמש בחירות דראפט עתידיות והשעיות, אז אין שום סיבה שסיטי לא תקבל השעיה משוק העברות לחמש שנים והורדת נקודות מאסיבית כבר העונה. האם צריך לשלול לה את האליפויות ולהעניק אותן ליריבות? אני לא אוהב את זה אבל איך זה הוגן שהאליפויות הללו יישארו של סיטי אם ברור שהיא רימתה את המע

בכדורגל הבינלאומי ברמות הכי גבוהות יש גם עניין של חיבור חדר הלבשה שמורכב מ-20-25 שחקנים שכל אחד מגיע מתרבות שונה ולכן גם הפסיכולוגיה שלו שונה. והחיבור האנושי הזה הוא לא קל - בטח לא באווירה שדורשת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר. ולכן היתרון היחסי לא יהיה ב-AI (שכולם בסופו של דבר יעשו) אלא במציאת האדם או איש המקצוע שמייצר חיבור אנושי חזק יותר. בין עם זה פסיכולוג, פסיכותרפיסט או "מאמן אמפתיה".

החברה שהוקמה כדי לנהל את צ'לסי ואת שטרסבורג (BlueCo) לקחה הלוואות של כ-1.25 מיליארד ליש"ט מכל מיני מוסדות פיננסים כדי להשלים את הרכישה עם ההתחייבויות הללו לצ'לסי. העניין הוא שהאצטדיון לא נבנה, האקדמיה בעיקר מייצרת שחקנים שנמכרים ברווח נקי (לפי הרגולציות) שמושקע כמעט ישירות בתחזוקת וחיזוק של סגל ענק וקבוצת הנשים נמכרה למועדון עצמו כדי לכסות הפסדים על הנייר בעוד מהלך פיננסי מפוקפק למדי.

הקיץ, הפרמיירליג אימצה כמה שינויי חוקים מהמונדיאל במטרה להתמודד עם תופעות שהפכו את סגנון המשחק בליגה העשירה בעולם לפחות נעים לעין - בייחוד, נאמר זאת כך, אצל קבוצות כמו ארסנל.

החשד (המוצדק לחלוטין) של SoS כלפי כניסת המיליארדרים מובן בהחלט. כשבוחנים מדוע איש עסקים כמו בזוס ישקיע בקבוצת פאר בפרמיירליג, מומחי מימון, מס ואנליסטים לא יצביעו על אהבתו למשחק. הוא מעולם לא דיבר על כדורגל (אף על פי שהוא נהנה כלכלית מתוכני הספורט באמזון פריים). הם ידברו על המניעים הכלכליים, האסטרטגיים והחשבונאיים שלו. ויש לא מעט כאלה. למעשה, המניעים הללו - ושל שכבת המיליארדרים שמעולם לא הייתה משפיעה יותר מכפי שהיא כיום - נוגדים לא פעם את האינטרסים של שאר האנושות.

פאלאס לא חרטה על דגלה את התמיכה בישראל כהצהרה פוליטית, אלא כפועל יוצא של ה-DNA של דרום לונדון - אזור שבו חיים מהגרים רבים, בני מהגרים ונכדיהם. רבים מהם הגיעו מאפריקה ומהקריביים, אבל לא מעט גם מהמזרח התיכון, וכאמור, פועלות בו לפחות ארבע קהילות יהודיות. במועדון גאים מאוד בתרבות ובגיוון המקומי, ופועלים בהתאם לערכים של הכלה וקבלה.

האמונה הדתית שמובילה את מאמיניו של מסי ריסקה את מכונות הכדורגל המשומנות של אנגליה

בכל המסגרות, חניכיו של מיקל ארטטה שמרו על רשת נקייה ב-32 משחקים בעונת 2025/26. מדובר ביותר מ-50% מהמשחקים, ושישה יותר מכל קבוצה אחרת בחמש הליגות הבכירות באירופה. בפרמיירליג סיימו חניכיו של ארטטה עם רשת נקייה ב-19 מתוך 38 מחזורים. בנוסף, ממצב של יתרון 0:1 הם צברו 2.73 נקודות למשחק (הנתון הגבוה בליגה), תוך שהם מנצחים ב-23 פעמים, מסיימים פעמיים בתיקו ומפסידים פעם אחת בלבד.

מהבוץ והאגרופים בליגה החמישית באנגליה ועד לשיא של 19 רשתות נקיות: סיפורו של השוער שהיה צריך לזכות בתואר שחקן השנה בפרמיירליג

והכל, בסופו של דבר, חוזר לאותה התפרצות של המאמן בחדר ההלבשה בנוטינגהאם. אפשר למתוח ביקורת על סגנון הכדורגל של הקבוצה, אפשר למתוח ביקורת על שפת הגוף שלו, ואפשר גם להכתיר את האלופה החדשה כאלופה הכי גרועה בשנים האחרונות. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מארטטה: הוא לקח מועדון רקוב ואולי אפילו רעיל, שינה בו את התרבות ב-180 מעלות, ועכשיו כולם שם עומדים בפאקינג סטנדרטים.

הכישלון של צ'לסי פשוט אינו מוטל על רוזניור, שאינו שם גדול כשחקן או כמאמן, ופשוט לא היה יכול להתמודד עם הנכסים האסטרטגיים הפגומים של BlueCo. ככה הקבוצה נראתה במשחקיו האחרונים: חסרת צורה, חסרת מוטיבציה וחסרת כיוון.

ארטטה הוא איש רציני המבין את המשחק הפסיכולוגי, אך הוא פשוט לא מצטיין בו. העובדות מדברות בעד עצמן: שנה אחר שנה שחקניו קורסים תחת הנטל. גם העונה, למרות יתרון מבטיח בטבלה, סגל מעובה וכדורגל עוצמתי שהוצג בראשיתה, הקבוצה נחלשת בדיוק כשהדופק עולה.