כל מאמן צריך להיות איש חינוך. וכל איש חינוך צריך ללמד את הילדים איך להתנהל נכון במרחב ציבורי מסוים (אם זה כדורגל, כדורסל, ג'ודו או על הכביש וטקסים ממלכתיים).

חורחה היה גם הראשון שגרם לליאו לאהוב את המשחק. לאהוב אותו כל כך עד כדי הקדשת החיים שלו למצוינות באותו משחק, שאביו לימד אותו עוד כשהיה בן שנתיים.

ספרד, הזוכה במונדיאל 2026, הוכיחה שוב פתגם של יוהן קרויף שכרגיל הסביר מה זה כדורגל בצורה הטובה ביותר

קובארסי, שפרץ לסגל הבוגר של בארסה כבר לפני שלוש שנים, נהג לשבת עם שחקני ההגנה המנוסים ממנו ולשאוב מהם מידע, כמהלך טבעי של המשך חינוכו.

מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת אסקס מצא כי מבין כל השחקנים שהיו באקדמיות הבכירות בספרד בגילי 13-18 בעשור האחרון, רק 4% הצליחו לרשום הופעה בליגה הראשונה. 6% נוספים שיחקו בליגות נמוכות יותר, ואילו 90% הנותרים לא פיתחו שום קריירה בענף.

נייקי החתימה אותו כבר בגיל 10, צ'לסי חטפה אותו לפני שלל המחזרות ובגיל 18 הוא כבר מזמן מסומן כ-"מלאנדרו" הבא של נבחרת ברזיל

הנורבגים הגיעו למסקנה שהם צריכים לגדל את הילדים שלהם אחרת רק בתחילת שנות ה-2000'. ומאז עשו שינוי גדול באופי של השחקן הנורבגי.

עם לפחות פי 2.5 נציגים במונדיאל מכל עיר אחרת, בירת צרפת השאירה מאחור את כולן. מה הסיבה לפער המובהק ולמה פ.ס.ז' פחות פריזאית מכפי שארסנל לונדונית?

לאביו של ארנה קוראים ארנד סלוט (שזה שמו של ארנה - סיפור ארוך, עזבו) וגם לו היתה תשוקה כבירה למשחק. הוא היה השחקן הכי טוב בהיסטוריה של הכפר (עד הגעתנו של ארנה) וגם המאמן הכי טוב בהיסטוריה של המועדון. ארנה הצעיר היה יושב לידו בספסל וצופה בהתנהלות שלו בזמן משחקים. הוא היה מקשיב לאביו מדבר על המשחק וחושב על המשחק וככה נחשף, לראשונה, לתפקיד המאמן. תפקיד שמאז שהוא היה ילד רצה לעשות. רצה להיות כמו אבא. הצליח לו.

אני אוהב כדורגל מאז שאני זוכר את עצמי. לא היה שבוע בחיי שבו לא שיחקתי או צפיתי בכדורגל. מגיל 16 אני מסקר את המשחק, חושב על המשחק וחוקר את המשחק. האהבה למשחק עצמו לא דעכה במהלך השנים, אפילו כשקבוצתי חוטפת בראש וההשפלה מורגשת היטב בכל נים בגופי, אני לא שוקל, אפילו למאית שנייה, להפסיק לצרוך את הענף הזה. התעשייה מסביב, שאותה אני מסקר כבר קרוב ל־20 שנה, הפכה ליותר ויותר צינית ואפלה, מלאה בשחיתות, גזענות, שוביניזם, הטיות משחקים, הלבנות הון, ואלימות פיזית ומילולית.

"אנחנו כל הזמן שוברים את הראש יך להפוך כל אימון ליותר אישי", מוסיף יונתן שמל, המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה, "אנחנו רוצים שיהיה מאמן על כל שישה שחקנים ואז יש לו יכולת לתת את הדגשים האישיים, לנתח, לתת משוב כמו שצריך, אז אנחנו מנסים לפצל את הקבוצות כמה שיותר, ככה ההספק של כל שחקן כאן הוא פי שניים יותר מאשר כל מקום אחר. לפי הנתונים שיש לנו, ככל שילד יגע יותר בכדור ויתנסה בקבלת כדור, פס, דריבל, הוא ישתפר".

ההשקעה המועטה בספורט היא רק תסמין של הנטייה הישראלית להשקיע מעט מדי בעתיד, בעיקר בגילים הצעירים יותר. למשל, מטפלת במעון מפוקח מרוויחה פחות מ־5,000 שקל בחודש, והשכר הממוצע למורה מתחיל הוא 5,200 שקל — פחות משכר מינימום.

צריך להבין שצעקות בכדורגל ילדים הן פשוט לא כלי לגיטימי. כן, פה ושם יש צעקות בכדורגל - אפילו בכדורגל ילדים. קורה. הרוחות סוערות. שערים נכבשים. שערים נפסלים. אפילו מותר לקלל את השופט מרוב תסכול. אבל צעקות תכופות כדרך להעברת מסר או חינוך - הן פשוט לא לגיטימיות. באייאקס ובמנצ'סטר סיטי, למשל, אוסרים על המאמנים להרים את הקול. מאמנים שצורחים פשוט מפוטרים.

מגרשים נבנו בתוך אולמות ואיפשרו לילדים באזור להתאמן 24/7 במשך כל ימות השנה. אם פעם הצעירים באזור היו עושים סקי בחורף ובקיץ יוצאים למסעות ביערות, אז היום רבים מהם משחקים כדורגל לאורך כל השנה. המועדון בנה אקדמיה אותה מנהל גרג ברוטון, איש כדורגל אנגלי עם ניסיון בליגות הנמוכות באנגליה. הוא הביא איתו אנשי מקצוע מבריטניה, מאמנים ופיוזיותרפיסטים. המדיניות המוצהרת של המועדון היא "להעניק לצעירים נתיב ברור לקבוצה הבוגרת - אסור לבזבז אף כישרון".

ההשקעה המוקדמת החזירה "תשואה" מרשימה: 15 אלף הדולרים שהושקעו בכל אחד מילדי הגן בשנות השישים הובילו לתועלת של 195 אלף דולר לציבור על כל מבוגר בתחילת המאה הנוכחית. בחישוב הובאו בחשבון המסים שהם משלמים, והכספים שנחסכו למערכת הרווחה, הבריאות והחוק.

חינוך קשוח עשוי להוביל לנזק מוחי אצל צעירים, אפילו בני יותר מ־25. קליפת המוח הקדם־מצחית — שאחראית למצפון, קבלת ההחלטות והשליטה ברגשות — היא החלק האחרון במוחנו שמתפתח, בתהליך שמסתיים סביב גיל 25 או קצת אחריו. חוקרת המוח פרופ' שרה ג'יין בלייקמור מסבירה בספרה "Inventing Ourselves: The Secret Life of the Teenage Brain" כי המוח המתפתח מושפע מתרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית

"למרות הקצב על המגרש, הדרישות מחוץ למגרש דווקא לא דורשות מהירות על חשבון דברים אחרים. הגישה היא 'תעשה את העבודה שלך, עשה אותה טוב ואז לך הביתה'. זו עבודה סיזיפית אבל יש מקום רב לחשיבה עצמאית."

לפי המחקרים - המוח המתפתח מושפע מאלמנטים חיצוניים כגון תרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית. בזמן שקליפת המוח הקדם־מצחית - היכן שהמחשבה המתקדמת ביותר נמצאת (מצפון, קבלת החלטות, שליטה על רגשות ותחושות) ־ מתפתחת, יש 'חיווט מחדש' של המוח ונוצר תיאום של קליפת המוח הקדם־מצחית עם שאר חלקי המוח.

"כשאתה מסתכל על אינטלגנציית כדורגל, אין לזה קשר לאינטלגנציה רגילה, לתוצאות איי.קיו. יש לנו שחקנים שהם לא בעלי האיי.קיו הכי גבוה מחוץ למגרש אבל יש להם מוח כדורגל מבריק"

זו בעצם שאלה גלובלית - איך שופטים הצלחה ואיכות של מחלקת נוער? כאמור, זה לא לא משהו שאפשר לשפוט לפי מספר בוגרי מחלקת הנוער בקבוצה .