בכדורגל הבינלאומי ברמות הכי גבוהות יש גם עניין של חיבור חדר הלבשה שמורכב מ-20-25 שחקנים שכל אחד מגיע מתרבות שונה ולכן גם הפסיכולוגיה שלו שונה. והחיבור האנושי הזה הוא לא קל - בטח לא באווירה שדורשת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר. ולכן היתרון היחסי לא יהיה ב-AI (שכולם בסופו של דבר יעשו) אלא במציאת האדם או איש המקצוע שמייצר חיבור אנושי חזק יותר. בין עם זה פסיכולוג, פסיכותרפיסט או "מאמן אמפתיה".

ארטטה הוא איש רציני המבין את המשחק הפסיכולוגי, אך הוא פשוט לא מצטיין בו. העובדות מדברות בעד עצמן: שנה אחר שנה שחקניו קורסים תחת הנטל. גם העונה, למרות יתרון מבטיח בטבלה, סגל מעובה וכדורגל עוצמתי שהוצג בראשיתה, הקבוצה נחלשת בדיוק כשהדופק עולה.

האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

ארטטה הסביר שהוא הביא את הטייסים לשלושה ימים לאימונים של ארסנל כדי שילמדו וינתחו את תהליך התקשורת שלו ושל הצוות שלו וגם של השחקנים. "הם חשפו בפנינו איך הם חושבים, איך הם פועלים, איך זה מתקשר לפורמולה 1 למשל ואיך אנחנו יכולים להשתפר מהדברים שלהם" סיפר ארטטה.

הכדורגל גם היה בקצב שהוא התקשה להשתלב בו. הוא בקושי תקשר עם חבריו לקבוצה ולא הרגיש מחויבות של המועדון לקדם אותו. אבל כשיש לך מקור מוטיבציה כמו אמא שלא אכלה בשביל שתוכל לשחק כדורגל, הקשיים הם רק מכשולים בדרך להצלחה.

כשהמאמן שלו בתיכונים כינה אותו "הפרשמן הגרוע ביותר שאי פעם אימנתי", הליברטון הפך את הביקורת למוטיבציה. כבוגר בית הספר ציטט את המאמן בתמונה שלו בספר המחזור. הסקאוטים מה-NBA דיווחו על שחקן ש"מקשיב לכל דבר שחבריו לקבוצה אומרים. הנוכחות וההתנהגות שלו תמיד חיוביות ותמיד עם אנרגיה". קבוצות רבות, אחרי שיחות עימו בהכנה לדראפט, התפללו שהוא "ייפול" למקום שלהם בדראפט. זה לא קרה. הוא נבחר בלוטרי על ידי סקרמנטו קינגס במקום ה-12.

מודריץ' וג'וקוביץ' חשפו איך פצעי המלחמה שעברו הפכו אותם לחזקים וקשוחים יותר, מארי ניצל מטבח בילדותו וגם ביילס השתמשה בקשיים שחוותה כדי להצמיח אופי של פלדה

אליפות העונה? כנראה שלא. אבל עובדים נכון. ארסנל, כנראה, לא תזכה באליפות. מנצ'סטר סיטי חזקה מדי. ארסנל צעירה מדי (הקבוצה הכי צעירה בפרמיירליג) ולא מנוסה במירוץ לאליפות. הקבוצה של ארטטה גם לא איכותית מספיק ועמוקה מספיק כדי להתחרות בכמה מסגרות ויש לה שחקני הרכב שלא היו רואים סגל למשחק ביריבות אחרות - בטח לא במנצ'סטר סיטי. הם עומדים בסטנדרטים התנהגותיים אבל הכי טוב שלהם, פשוט לא מספיק טוב. עדיין.

סוגיית התפקיד והמוטיבציה למלא אותו מעסיקה כל מקום עבודה. השאלה הטבעית במקרה זה היא למה אנשים מסוימים מתקשים לגייס את המוטיבציה למלא מטלות מסוימות, בעוד אנשים אחרים מגייסים אותה ללא קושי ניכר

מחקרים הוכיחו כי כדורגלנים בועטים חזק ומדויק יותר כשהם כעוסים, קופצים לגובה מגיעים לרף גבוה יותר כשהם רגוזים, שחקני כדורסל והוקי קולעים טוב יותר כשהם זועמים על השופט, ופיצ'רים בבייסבול זורקים חזק יותר כשהם עצבניים

ב־2014, פסיכולוג מאוניברסיטת מיזורי גילה שלא מדובר בעניין אנקדוטלי אלא בתופעה רחבה: ספורטאים נוטים להגיע לשיא בשנה שלפני סיום החוזה שלהם, ואחרי חתימה על חוזה חדש הם דועכים מקצועית. המחקר סקר סטטיסטיקות של אלפי שחקני NBA ושחקני בייסבול ב־MLB על פני שלוש שנים, והראה חד־משמעית ששחקני NBA בעונת החוזה האחרונה שלהם משפרים יכולות, בעיקר התקפיות — אלו שקשורות יותר להעלאת שכר

הוא צעיר והגיע לאנפילד רעב לתארים. בזכות המהירות והתנועה האינטלגנטית הוא שינה לחלוטין את הדינמיקה בהתקפה של ליברפול, הכניס רעיונות חדשים ל"ספר התרגילים" של הקבוצה ונתן ליריבות דברים שונים לחשוב עליהם. מאז שז'וטה נפצע בתחילת דצמבר, ליברפול ניצחה רק בשניים משמונת משחקי הליגה שלה ולא כבשה בארבעה מהם. הקבוצה איבדה את אלמנט ההפתעה ואת המקום הראשון.

ברגר מצא שרק האנשים שהיו קצת אחרי המתחרה הבדיוני שלהם הגבירו את קצב ההקלדה באופן משמעותי בסיבוב השני. אלה שהיו קצת לפני היריב הקלידו לאט הרבה יותר, ואלה שהיו בתיקו לא הראו שיפור משמעותי. "אנשים שמרגישים שהם רק קצת מאחורי מישהו עובדים קשה יותר מאחרים", הסביר ברגר. "זה עניין אנושי. הגענו למסקנה שאנשים מתאמצים יותר אם הם רואים שהם יכולים לעקוף מישהו שנמצא קצת לפניהם".

חינוך קשוח עשוי להוביל לנזק מוחי אצל צעירים, אפילו בני יותר מ־25. קליפת המוח הקדם־מצחית — שאחראית למצפון, קבלת ההחלטות והשליטה ברגשות — היא החלק האחרון במוחנו שמתפתח, בתהליך שמסתיים סביב גיל 25 או קצת אחריו. חוקרת המוח פרופ' שרה ג'יין בלייקמור מסבירה בספרה "Inventing Ourselves: The Secret Life of the Teenage Brain" כי המוח המתפתח מושפע מתרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית

"בספרות המדעית שאני קראתי אין גן לריצת 100 מטר. יש קשר למסת שריר ולאחוזי שומן נמוכים, והם תוצאה של עבודה. יוסיין בולט, למשל, עבד המון וקשה מאוד, ורואים המון שריר ומעט שומן אצלו. בכלל, האצנים הג'מייקנים הם תוצאה של עבודה מצוינת, לא בהכרח גנטיקה מצוינת.

כסף גדול הוא סיבה טובה לעזוב קבוצה שאתה אוהב, אבל לא סיבה מספיק טובה. עם זאת, להרגיש שהקבוצה שלך לא מאפשרת לך להיות הכי טוב במה שאתה היא סיבה מספיק טובה לנטוש. זה בדיוק מה שרובין ואן פרסי מארסנל מרגיש