אינפנטינו היה אמור לחשוף את כוונותיו בערב גמר מונדיאל 2026 לפני קצת יותר משבועיים, אך דחה את ההודעה כנראה בגלל דרישת המשקיעים שלו – המקורבים לנשיא דונלד טראמפ. אז מה שעה בינתיים זה לפלוט מידע על כך למקורביו העשירים שהוא כל כך אוהב לבלות איתם, וחלק ממקורביו מאמינים שכך דלפו התוכניות שלו, שנעשו ללא מעורבות של... ובכן, הארגון שצריך לקבל את התוכניות הללו. מה שהותיר את נשיא פיפ"א נאבק כדי לרכוש מחדש את אמונם של הגורמים השונים בתוך ארגון הכדורגל העולמי.

במקביל, כספי הפרסים במונדיאל הנשים זינקו מ-15 מיליון דולר ב-2015 ל-110 מיליון ב-2023. מונדיאל המועדונים המורחב הציע קרן פרסים של מיליארד דולר ויצר תחרות עולמית נוספת שהכנסותיה לא עברו דרך אופ"א. הוא נתן למועדונים חזקים אחזקה פיננסית ישירה בהתרחבות של הארגון, גם כשהליגות והקונפדרציות שלהם התלוננו על העומס בלוח הזמנים. לקרוא לזה "קניית קולות" זו לא הגזמה, אבל זה לא רק זה

תרבות מועדון אינה פורס מאז'ור, אלא מעוצבת על ידי מנהיגים. היא נוצרת כפועל יוצא של התנהגותם, הכללים שהם מנחילים לארגון, היושרה שלהם (או היעדרה), ונכונותם להתעקש על עקרונותיהם

לניימאר ולבולסונרו יש גם אינטרסים משיקים, אבל בעיקר קווי אופי דומים: שניהם מיזוגינים, שניהם הומופובים, שניהם אפופים חשדות לשחיתות, ושניהם לא דופקים חשבון לאף אחד

מותם של יותר מ־6,500 פועלים במהלך ההכנות למונדיאל בקטאר הוא תוצאה של השוחד שחולק לבכירי פיפ"א. השוחד שאִפשר את המונדיאל הקודם, ברוסיה, כיבס את התוקפנות של פוטין בקרים והכשיר את הקרקע לפלישה לאוקראינה

את המונדיאל של 2022 קטאר קיבלה לידיה ב־2010. ב־11 השנים שחלפו מאז, היה אפשר לקוות שלנוכח תשומת הלב העולמית היא תשנה את יחסה לעובדים. בפועל, מקרי המוות הצטברו בעוד פיפ"א עוצם עיניים. זה רק עודד את קטאר להפוך את הכדורגל למכבסת התדמית הגדולה בעולם, בעודה מנצלת עבדים כדי להתחזק ולהפוך לכוח עולמי. קטאר נחתה עם יותר מ־330 מיליארד יורו לתוך הכדורגל, תעשייה שמגלגלת 20 מיליארד יורו; מול ההון הזה, אפילו מועדוני הכדורגל העשירים ביותר נראו כאילו הגיעו למלחמה גרעינית כשהם חמושים במסרק.

שחיתות היא הסרטן של הכלכלה הגלובלית. היא עולה לה, לנו, 2.6 טריליון דולר בשנה. כשמדברים על שחיתות, בדרך כלל חושבים על פוליטיקאים ותאגידי ענק — אבל "מסמכי פנמה", שנחשפו ב־2016, הראו את ההשפעה הרחבה ורבת העוצמה שיש לתעשייה הפיננסית. השפעת השחיתות הגלובלית על בריאותנו, ביטחוננו ורווחתנו הוכחה בעשרות מחקרים: אזרחי מדינות המוגדרות "מושחתות" הם בריאים פחות, פסימיים יותר ואלימים יותר.