בקיצור, במשחק שנשלט על ידי קבוצות שיודעות לפתוח שטחים עבור השחקנים היצירתיים שלהן ולסגור את השטחים של השחקנים הכי יצירתיים של היריבות, לריאל מדריד יש שני כוכבים שסוגרים אחד לשני שטחים וזוויות בגלל שהם לא יכולים (או לא רוצים) להתגבר על עצמם ועל הנטיות הטבעיות שלהם (שלוקחות אותם שמאלה).

ברור שחשוב לעצור את הקבוצה היריבה מלשחק טוב - זה חלק מאוד חשוב מהמשחק. אבל נראה שהקבוצות הכי טובות כיום, שזוכות לאימון מהמאמנים הכי טובים - מייצרות לעצמן זהות טקטית ואסטרטגית שאינה קשורה ליריבה. וככה, אולי יותר מאי פעם, כדורגלנים רוצים לשחק.

בשנים האחרונות כ-42% מההתקפות של ארסנל הגיעו מהצד הימני – בעיקר בזכות בוקאיו סאקה (כ-26% מהאמצע וכ-32% מהשמאל). כלומר, היה חור מושלם בצורת ויניסיוס בצד שמאל של התקפת ארסנל – ועכשיו, ככל הנראה, שחקן כנף שמאלי אחר ימלא אותו.

על המגרש הוא יוכל לתת לריאל את כל מה שאין לה מאז שטוני קרוס פרש, ובחדר ההלבשה הוא יוכל לשקם את הנזק של הממזרים חסרי הכבוד

הדור הזה נולד לעולם המשתקם ממלחמת העולם השנייה ונהנה מתנאי חיים חסרי תקדים. הם ירשו מערכת שמתגמלת ותק והשקעה (פנסיות תקציביות, השכלה נגישה ודיור בר-השגה), בעוד הדורות הצעירים יותר - המילניאלז ודור ה-Z - פועלים בכלכלה שמתגמלת הון קיים ותשומת לב ברשתות החברתיות

יורשים מול טד לאסו. השוואה בין הדמויות המרכזיות

העניין הוא שהוא לא כל כך התאים את עצמו, כנראה, למציאות המשתנה בכדורגל. הקריירה של מוריניו, כיום בן 62, דעכה, ככל הנראה, בגלל שהוא התגבר מדי שנה אבל הכדורגלנים נשארו פחות או יותר באותו הגיל. הדורות התחלפו והוא מצא את זה יותר ויותר קשה לתקשר איתם באותה רמה כפי שתקשר עם הכדורגלנים מהדור הקודם. הוא לא מנהל האנשים הראשון שחווה פגיעה כזו בעבודה שלו.

דיכוטומיה מזויפת קיימת גם בשיח הפוליטי־כלכלי העולמי. סטיב מנוצ'ין, שר האוצר בממשל טראמפ, הסביר לאחרונה ש"למדנו שאם נסגור את הכלכלה, נייצר יותר נזק מהקורונה". מנוצ'ין וטראמפ חגגו שיאים בבורסה, בזמן שמאות אלפי אמריקאים מתו מקורונה ומיליונים עמדו בתורים לאוכל. בדיוק כמו ההפרדה בכדורגל בין "התקפי" ל"הגנתי", הם קשרו בין "שמירה על הכלכלה" לבין "מאבק בקורונה".

"מה שמבדיל בין חברות חדשניות למיושנות זו תרבות ניהול", אמר לאמברטין. "חברות מיושנות מסתמכות על היררכיה ברורה ו'מנהלים של קו ייצור'.

"מערכים עדיין חשובים, בעיקר בהגנה. אנחנו רואים קבוצות בהגנה עם שורות מאוד ברורות. מבחינת התקפה יש הרבה יותר מסובכות. תבניות ותנועות שלא קשורות למערך. יותר קריאת חללים והבנת מיקום של כל שחקן בנפרד. וגם אנחנו רואים שהקבוצות הכי טובות בלחץ גבוה עושות זאת עם מבנה מאוד ברור. ההתפתחות הטקטית הכי גדולה בחמש־שש שנים האחרונות היא הלחץ של קלופ, לחץ גבוה והרבה קבוצות באליטה של כדורגל שמות הרבה יותר דגש על זה".

חינוך קשוח עשוי להוביל לנזק מוחי אצל צעירים, אפילו בני יותר מ־25. קליפת המוח הקדם־מצחית — שאחראית למצפון, קבלת ההחלטות והשליטה ברגשות — היא החלק האחרון במוחנו שמתפתח, בתהליך שמסתיים סביב גיל 25 או קצת אחריו. חוקרת המוח פרופ' שרה ג'יין בלייקמור מסבירה בספרה "Inventing Ourselves: The Secret Life of the Teenage Brain" כי המוח המתפתח מושפע מתרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית

הבעיות של מוריניו מחריפות בעיקר בעונתו השלישית במועדון. מה זו ה"עונה השלישית" של מוריניו? עונה בה המאמן שמכין בדרך כלל את שחקניו בצורה נדירה לקרב, מאבד את חדר ההלבשה, מסתכסך עם ההנהלה והמועדון ועוזב בטריקת דלת - לעתים גם באמצע העונה - לא לפני שהוא מבטיח לעצמו פיצויים נאים מהפיטורים.

אז ייתכן מאוד שהוא צודק בחלק מהתלונות שלו. אין במועדון מנהל ספורטיבי שיודע לעבוד על רכישת שחקנים מתאימים במהלך החודשים בהם המאמן צריך להתמקד במשחק הבא, ואין קו מחשבה ברור ברכישות. ובכל זאת, מוריניו בעצמו אחראי על בניית הסגל הזה וקשה להתלונן על כך שלא הושקעו בסגל הקיים כספים גדולים.

קיירוש פתח את הסכר ואיפשר לרעיונות חדשים וחשיבה אקדמאית לשטוף את הכדורגל הפורטוגלי. ובאיזשהו שלב נראה היה שתפיסת הכדורגל הפורטוגלית משתלטת על העולם. ב-2015 פורטוגלים זכו ב-8 אליפויות ב-8 מדינות שונות - פורטוגל, אנגליה, רוסיה, שווייץ, מקסיקו, מצרים, אנגולה ויוון

בהרצאה שמוריניו קיים בישראל ב־2004 בפני מאמנים ישראלים, הוא הסביר את "הסוד" של המתודה. "הדאגות היומיות שלנו קשורות להפיכת המודל שלנו למשחק למבצעי. עם זאת, המבנה של האימונים ושל ההכנה שלנו לא קשור אך ורק למטרות טקטיות אבל גם להכנה מנטלית ופיזית לכל השנה. המטרה היא לייצר אימון מספיק מוכן ומכין כדי שיהיה קשה יותר מהמשחק עצמו, מה שיאפשר לנו לשחק באינטנסיביות גבוהה במשחק".

לפי המחקר הזה ומחקרים אחרים שנוגעים יותר לכדורגל, האשמה תכופה מדי של השופטים או התעסקות ארוכה יותר מדי ביריבים, תוביל לדעיכת הגיבוש הקבוצתי ולאובדן האמון במאמן. אולי המודוס אופרנדי הזה של מוריניו (תקיפת גורמים חיצוניים) הוא זה שמנע ממנו להישאר יותר משלוש שנים בקבוצות שאימן?

"קשה לנחש, אבל המגמה כרגע היא שהעמדה של שחקן כבר לא מגדירה אותו כשחקן. למשל ג'ון סטונס, בלם מנצ'סטר סיטי, הוא יותר שחקן שלם מאשר בלם. מצד שני אנחנו כן רואים יותר ויותר קבוצות מחפשות את 'האנגולו קאנטה' שלהן. שחקן שחוטף כדורים במרכז המגרש ומסייע ביצירת לחץ על היריב. מישהו שהוא דינמי מאוד. קאנטה הוא מה שצ'אבי היה ב־2010, מכתיב הקצב והסגנון של הקבוצה, וקבוצות מחפשות אחר כאלה".

מוריניו אף פעם לא היה שחקן כדורגל רציני אך בעבר זה לא הפריע לו. כששאלו אותו "מה ההבדל בינך לבין מאמנים שהיו שחקנים גדולים?"הוא ענה בביטחון ש"לי היה יותר זמן ללמוד". הוא הפך את החיסרון שלו, העובדה שלא היה שחקן, ליתרון.

ב־2008, כשברצלונה חיפשה מאמן שיעשה סדר במועדון המידרדר, כריסטינה גווארדיולה — אשתו של מאמן ברצלונה ב', פפ — כרעה ללדת. המאמן הצעיר ליווה את אשתו והתכוון לעשות זאת גם בשעות ההתאוששות. ואולם, שעתיים אחרי הלידה, נשיא ברצלונה, ז'ואן לאפורטה, הופיע בחדר ואמר: "עבודה יפה על התינוקת, אבל אפשר לקבל את פפ בחזרה בבקשה?".

צ'לסי חזקה וישירה. מחושבת. מוכשרת. מאושרת. יעילה. פרדוקטיבית. 2.3 נקודות למשחק. ז'וזה מוריניו לא אוהב את האלמנט הדרמטי. הוא לא מחויב לו. הוא עובד עבור דבר אחד בלבד. הניצחון הבא. "בשבילי המשחק היפה הוא לדעת בדיוק איך אתה רוצה לשחק ומה שאתה חייב לעשות", אמר מוריניו. זה לא "יפה" זה מקצוענות. זה לא פנטזיה. זו מציאות. ובמציאות הקבוצה העשירה מקבלת את מה שהם רוצים. ככה זה בחיים.