שוב, גם בעונה שעברה, כשקיבל את המושכות וסיפק הופעות היסטוריות, דברים טובים נטו לקרות כשהוא ירד לספסל (הקבוצה קלעה יותר וספגה פחות). כל המדדים המתקדמים (VORP, BPM וכו') הראו שהוא אינו נמנה עם 15 או אפילו 20 השחקנים הטובים בליגה. ובמשחק השביעי והמכריע בסדרה נגד פילדלפיה, כשג'ייסון טייטום נעדר, בראון אולי קלע 33 נקודות, אך הקבוצה הייתה במינוס 16 ב-40 הדקות בהן שותף. החבורה ממוסצ'וסטס ניצחה את עשר הדקות שבהן הוא נח בתוצאה 14:21.

מאות אנליסטים ואנשי מקצוע הגיעו לכנס אתמול (רביעי) כדי להקשיב להרצאות, לראות דיונים בפאנלים ולעשות נטוורקינג מסביב התשוקה המשותפת לכולם - כדורגל בכלל, וניתוח משחקי כדורגל בפרט. השיח המתפתח לא היה רק על כמה ספרינטים שחקן ישראלי עושה ביחס לעמיתו האירופאי, אלא בעיקר איך מעריכים את הספרינט (או כל נתון אחר) ואת התרומה של הספרינט (וכל נתון אחר) בקונטקסט של הכדורגל הישראלי בפרט והכדורגל בכלל.

המצב הנייח וההתמקצעות בו הוא יתרון יחסי משמעותי עבור מי שאימץ והטמיע את האסטרטגיה הזו. כבר יש דיווחים על כך ששותפות השידור של הפרמיירליג מתלוננות שקבוצות הפרמיירליג "מסתמכות יותר מדי על מצבים נייחים וזריקות חוץ כדי לנצח משחקים" ושה"ריגוש מהכדורגל יורד". ובכן, סביר מאוד להניח שזה בולשיט.

זריקות החוץ הארוכות - כאלו שנראות כמעט כמו בעיטה חופשית שמורמת במהירות לתוך הרחבה - הפכו לנפוצות בהרבה. זו כבר לא טקטיקה של קבוצות קטנות עם שחקנים גדולים פיזית - הרבה קבוצות, בעיקר החכמות - משגרות הוצאות חוץ לאזורים מסוכנים ברחבה, משתמשות בתרגילים בהוצאות חוץ ומנצלות את העובדה שאין נבדל בזריקת חוץ כדי לעשות מניפולציות על ההגנה.

עד לא מזמן האסכולה שהובילה את הכדורגל הישראלי היתה "השפיץ של הנעל". מאמני נבחרות דיברו על כך שכל הנתונים והדאטה מהמשחק הם דברים לא נחוצים ל"כדורגלן הישראלי", בטלוויזיה דיברו על "חזיות" של שחקנים כ"צ'יפים שמיפים" ומאמנים שנתפסו כאנשים רציניים דיברו על GPS כאילו זה אויב של הכדורגל. הזלזול בדאטה, בניתוח מתקדם, באנליסטים היה טבוע עמוק בתוך הכדורגל הישראלי.

קבוצות ספורט, שבוחרות שחקנים על סמך סטטיסטיקה ומדע בלבד — מה יעלה בגורלן? האם הן יוכלו להצליח? נראה שכן, אבל בעירבון מוגבל. בשביל הצלחה אנושית צריך להיות אנושי

באמצעות דאטה ולמידת מכונה, ניסו להבין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מה שכל מאמן רוצה לדעת - מי השחקן שצריך לקבל את הכדור בשניות האחרונות

חברת Twelve Football היא כרגע החברה היחידה שמנסה להעניק ערך לכל התנועות של השחקנים עם צילומים ולמידת מכונות. הם יצרו מדד שנקרא Target Run Value, המדד לוקח בחשבון את השטח שנוצר מתנועה של שחקן. בחברה מנסים גם להעניק ערך ליצירת שטח - כלומר כמה השטח שיצר "שווה". המדד של Twelve Football מלמד, למשל, שמבין כל השחקנים בפרמיירליג רוברטו פירמינו הוא השחקן הקדמי שמייצר הכי הרבה שטחים לחבריו לקבוצה. זה גם עובר את "מבחן העין" כי פירמינו טוב ביצירת שטחים באופן קיצוני.

המודל של הרוקטס סימן את גאסול כשחקן עם פוטנציאל מצוין, אבל הסקאוטים של הקבוצה כינו אותו Man Boobs, וזה הרתיע את ההנהגה. גאסול הלך לממפיס, עבר לטורונטו וזכה איתה באליפות, ונחשב מגדולי השחקנים האירופים בכל הזמנים

מת'יו בנהאם, בעלי הקבוצה, הוא מעריץ של דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי־אמריקאי זוכה פרס נובל לכלכלה. בנהאם מעניק לכל עובד בחברות שלו ובקבוצותיו (ברנטפורד ומיטיולן הדנית) את ספרו של כהנמן "לחשוב מהר, לחשוב לאט", ומבקש ממנו לקרוא את הספר ולהיפטר מתפיסות מיושנות, דעות קדומות או מחשבות מקובעות.

מהמחקר הזה יצא הספר The Gold Mine Effect, אותו קרא מת'יו בנהאם - הבעלים של ברנטפורד. בנהאם הזמין את אנקרסן להרצאה אצלו בחברת ההימורים שלו וגילה נפש תאומה. בברנטפורד, בנהאם לא הצליח ליישם את הרעיונות הפרוגרסיביים שהיו לו ואנקרסן שכנע אותו שבשביל להכניס רעיונות חדשים לכדורגל המיושן, צריך מקום ללא מסורת. מקום שבו אפשר ליישם רעיונות חדשים ולהטמיע חשיבה מדעית.

"אנחנו בעיצומה של מהפכה. תקופה מאוד מרגשת" אומר כריסטוף בירמן, הסופר הגרמני שבספרו Football Hackers הוא מביא את סיפורם של המהפכנים. מהפכני הדאטה. אנליסטים, סקאוטים, מנהלי קבוצות, מנכ"לים ובעלי קבוצות שהופכים את הכדורגל לעשייה הרבה יותר חכמה.

ישנן גם מערכות כמו של Track160 או Impect שמודדות את איכות ראיית המשחק של השחקן או הבנת המשחק שלו - משהו שעשוי להיות מתורגם בצורה יותר טובה בין ליגות - בצורת מדד ה-Packing, שמראה את "מספר היריבים על המגרש שמבוטלים על ידי מסירה או כדרור מוצלח של שחקן". הערכות הן, שיכולות מסירה "נשמרות" טוב יותר בין ליגות. כלומר, שחקן עם packing גבוה פר משחק בליגה נמוכה יכול לספק מספרים דומים גם בליגה בכירה יותר.

גם מאמנת השינה אנה ווסט הצטרפה לצוות של המועדון ממערב לונדון ושיפרה באחוזים ניכרים את הביצועים הגופניים של השחקנים. "גיוס שחקנים זה הלחם והחמאה של ברנטפורד בגלל שיש לנו בין ההכנסות הנמוכות ביותר בליגה" אמר אנקרסן ל"סקיי ספורטס". "אנחנו צריכים להחזיק מודל כלכלי בר קיימא. לקנות בזול ולמכור ביוקר, זה משהו שעשינו היטב בשנים האחרונות. וזה קשור לא רק על ידי גיוס שלא מוערך יתר על המידה בשוק העברות השחקנים"

המחקר הוליד את ספרו של סומפטר “Soccermatics”, שכותרת המשנה שלו היא "הרפתקאות מתמטיות במשחק הנהדר". בראיון ל"מוסף כלכליסט" סומפטר מסביר מדוע שיתוף פעולה ומציאת תבניות משחק הם כלים חשובים לקבוצת כדורגל יותר מכישרון אינדיבידואלי. "לא רק לביאות משתפות פעולה", הוא אומר. "למזלנו, גם אנחנו עושים הרבה דברים נחמדים אחד עבור השני כל הזמן."

בין 40% ל־50% מהזדמנויות ההבקעה בכדורגל מגיעות ממצבים נייחים, שהם, בעצם, הזדמנות להתקפה קולקטיבית על רחבת היריבה. כך שלהיות בעל ארסנל גדול של תרגילים שאפשר לעשות במצב נייח, בעיטה חופשית, קרן או אפילו הוצאת חוץ, זה יתרון משמעותי על קבוצות שלא מתמקדות בנושא.