ההסכם של 2023 שינה לחלוטין את מדרגות מס המותרות והפך אותן לעונשיות באופן קיצוני, בעיקר עבור "עבריינים חוזרים" - קבוצות ששילמו את המס בשלוש מארבע העונות הקודמות. מכיוון שהסינר השני ממוקם יותר מ-21 מיליון דולר מעל קו המס הסטנדרטי (200.43 מיליון דולר לעונה הקרובה), כל דולר שמוצא מעליו ממוסה במדרגות הגבוהות ביותר. ככל שקבוצה חורגת יותר אל תוך המס, כך המדרגות מזנקות.

שוב, גם בעונה שעברה, כשקיבל את המושכות וסיפק הופעות היסטוריות, דברים טובים נטו לקרות כשהוא ירד לספסל (הקבוצה קלעה יותר וספגה פחות). כל המדדים המתקדמים (VORP, BPM וכו') הראו שהוא אינו נמנה עם 15 או אפילו 20 השחקנים הטובים בליגה. ובמשחק השביעי והמכריע בסדרה נגד פילדלפיה, כשג'ייסון טייטום נעדר, בראון אולי קלע 33 נקודות, אך הקבוצה הייתה במינוס 16 ב-40 הדקות בהן שותף. החבורה ממוסצ'וסטס ניצחה את עשר הדקות שבהן הוא נח בתוצאה 14:21.

אבל בעידן שבו כל סנט מעל התקרה מקפיץ את המס שמועבר לליגה, חוזי ענק הם משקולת בתהליך הבנייה של קבוצות שאפתניות. זו המציאות. והמציאות בצד השני היא שפילדלפיה קיבלה שחקן מעולה שרצה "קבוצה משלו", וכעת יצטרך לחלוק אותה עם ג'ואל אמביד וטייריס מקסי - שני שחקנים שאהובים שם הרבה יותר ממנו. בתמונה הגדולה: הסיקסרס מחויבים ל-500 מיליון דולר בשלוש השנים הבאות רק לטריו הזה. העונה הם כבר ניצבים על תקציב שכר של 199 מיליון דולר, ועוד לפני שהשלימו את הסגל.

ניתן רק לדמיין לאילו רמות כדורסל מוחו של לארי בירד היה יכול להגיע אם גופו היה מקבל את היחס וההשקעה שגופו של לברון מקבל. בינתיים, הסיפור של השניים מלמד אותנו על השינוי האדיר שעברה ליגת ה-NBA והספורט המקצועני

אחרי עוד קריסה, פציעה גורלית ותסכול מצטבר, ההדחה המסתמנת של הסלטיקס נראית פתאום זניחה לעומת העתיד הקודר שלהם

ההחלטה של הליגה הטובה בעולם להטיל סנקציות ספורטיביות על מי שחושב שאפשר לפתור את כל בעיית בניית הקבוצה עם תשלום מס משמעותי תוביל למהפכה

לאיש ששילם את הסכום הגבוה ביותר בהיסטוריה על קבוצת ספורט לא היה אפילו עמוד ויקיפדיה - ואז, תוך 20 דקות, הכל השתנה. החל מפרסום עצום, דרך גישה ישירה לכוכבים ועד הטבות מס במאות מיליוני דולרים - מה באמת מקבלים כשקונים קבוצת NBA?

בקיצור, תמיד יש משהו מעניין כדי שהשחקנים יהנו מהאימון, ילמדו את סגנון המשחק הרצוי ולא יכנסו לשגרת אימונים מעיקה. "זה מאזולה, הוא יזרוק עלינו הכל" הסביר ג'רו הולידיי, הגארד של הסלטיקס, לעיתונאים. "נשחק באימונים מבלי לקלוע או מבלי למסור". "זה תמיד יהיה מעניין" הוסיף האוזר.

קבוצת כדורסל לא יכולה לפתח מנטליות מנצחת באמצעות טקטיקה של הפסדים, ומפלגה לא יכולה לבנות בסיס מצביעים באמצעות הצנעת העקרונות לטובת גוועלד. בשני המקרים נחוצה תפיסת עולם מגובשת

כשבוסטון ניצחה את ברוקלין של דוראנט היא לא שידרה "מגיע לנו", וכולם דיברו על כך שהנטס בנויה רע. כשבוסטון הדיחה את מילווקי של אדטוקומבו היא לא הרגישה שהיא "עשתה את זה", וכולם דיברו על הפציעה של כריס מידלטון. גם הניצחון על מיאמי נזקף לזכות הפציעות שלה

אחרי שנים של מהפכים בסגל ודרמות על ומחוץ למגרש, הסלטיקס הרגישה מרוקנת, כבויה ובדרך לשום מקום - עד שבא אימה יודוקה והראה לשחקנים את כל הטעויות שלהם. וגם: מה קרה לפיניקס אחרי שלעגו ללוקה דונצ'יץ' ואיך זה קשור לקריסה של כריס פול?

קיירי לא רק הורס את הסיכוי של ברוקלין לזכות באליפות: הוא גם פוגע בדוראנט, שסובל מפציעות עומס בגלל הצורך לחפות עליו, מקלקל את המורשת של דוראנט והארדן, ופוגע בסיכויים של עמיתיו לקבוצה לקבל בונוס על אליפות או העפלה לפלייאוף

בבוסטון סלטיקס מה־NBA עושים מבחני אישיות כבר שנים רבות. דני איינג', הנשיא לענייני כדורסל במועדון, מתייעץ זה יותר מעשור עם ג'ון נִידְנָאגֵל, בעברו ברוקר ומאמן בייסבול, שמבצע מה שהוא מתאר כ"אפיון סוגי מוח": הוא מחלק את הספורטאים ל־16 "סוגי מוח" שרק חלק מהם מתאימים ל־NBA ולספורט מקצועני. איינג' משתמש בחלוקה הזו כדי לקבוע אילו שחקנים יצטרפו לקבוצה שלו.

לפי ווקר זה עניין שעשוי להבדיל בין מנהיגים אמיתיים לסתם מתחזים. "הרבה פעמיים, מנהלים של חברות או בעלים של חברות בוחרים במישהו לתפקיד מנהיג בגלל שהוא היה זה שעשה לוביינג לעצמו. זאת בעוד שהמנהיגים האמיתיים לא מתעניינים בטייטל או ביוקרה של התפקיד, הם שם כדי לעזור ולתמוך בחבריהם ונותנים מעצמם הכי הרבה. הם לא יבזבזו זמן בלעבוד כדי לקבל את התפקיד. בגלל זה אנשים בוחרים באנשים הלא נכונים לתפקידים הלא נכונים. אנחנו מגיעים מתוך נקודת הנחה שמנהיגות זה עניין של אגו ולהיראות האלפא בלהקה,

מייק זארן עובד בסלטיקס לצד דני איינג' כבר יותר מ־11 שנה. הוא כונה "נאמברז" (מספרים) על ידי קווין גארנט ו"סטאטס" על ידי עובדים במועדון. פול פירס כינה אותו M.I.T למרות שמעולם לא למד שם.

3. ב-2007, 12 שנים אחרי שניסה ולא הצליח להרים את מינסוטה מהבינוניות שלה, גארנט החליט לעזוב וכמעט הצטרף לפיניקס אך בסופו של דבר הגיע לבוסטון. שם חבר לפול פירס ולריי אלן. הם אמנם לא הביג ת'רי הראשונים בהיסטוריה של ה-NBA אבל המעבר הזה פתח דלת לסופרסטארים להתחבר יחדיו וליצור "סופר טים". "אני אהיה מה שצריך להיות, אפילו מפנה זבל אם זה מה שיעזור לקחת אליפות" הסביר גארנט את הלך הרוח של הקבוצה.