מהארכיון: מה אפשר ללמוד מקוואי לנארד על תזמון של מאמץ?

מחקרים מגלים שניהול עומסים משפר את הביצועים. כשמיקרוסופט יפן ניסו שבוע עבודה מקוצר, המכירות שלהם זינקו ב־40%

צמד המילים הטעון ביותר ב־NBA בעונה האחרונה הוא "ניהול עומסים" (Load Management). במילים פשוטות, מדובר במנוחה יזומה של שחקני כדורסל, אבל הסיפור מסובך יותר — בייחוד כשהשחקן הטוב בליגה, קוואי לנארד, מחליט לא לשחק במשחק שמשודר בטלוויזיה.

קוואי (cc)

לנארד סובל כבר יותר משש שנים מפציעה בגיד שמחבר את הברך לשריר הירך הארבע־ראשי. הפציעה הזו מנעה ממנו לשחק כמעט עונה שלמה (2017/18) בסן אנטוניו ספרס, וחילוקי הדעות הרפואיים סביבה הובילו לעזיבתו לטורונטו רפטורס בעונה שאחריה. הרפטורס עיצבו את העונה שלהם סביב תוכנית ניהול העומסים של לנארד: הוא שיחק רק 60 מתוך 82 משחקי העונה הרגילה, אבל כיכב בכל משחקי הפלייאוף והוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית. בקיץ הוא עבר ללוס אנג'לס קליפרס, שאיתו היא אחת הפייבוריטיות לזכייה באליפות.

החודש התחיל הדיון על ניהול עומסים אחרי שלנארד לא הגיע למשחק נגד מילווקי, שהתקיים כחלק מ"בק־טו־בק", שני ערבי כדורסל רצופים לקליפרס. המהומה היתה רבה: אוהדים קבלו שהם קנו כרטיסים "כדי לראות את קוואי", ומנהלי ערוצי טלוויזיה התלוננו על היעדרות אחד הכוכבים הגדולים. אפילו שחקנים שפכו קיתונות של ביקורת על הקונספט של ניהול עומסים: כוכב העבר מייקל ג'ורדן, בעלי שרלוט הורנטס, אמר, "משלמים לך לשחק 82 משחקים". כוכב הלייקרס לברון ג'יימס אמר, "אם אני לא פצוע, אני משחק". כוכב יוסטון רוקטס, ג'יימס הארדן, סיכם: "אפילו אם אני קצת פצוע, אני מנסה לשחק ולהתעלם מהכאב. ראיתם אותי לא משחק בגלל 'ניהול עומסים?'".

אבל במקביל, קולות רבים מסתמכים על נתונים מדעיים וקוראים להפחית את מספר המשחקים ואת העומס על גופם של השחקנים. בקסטר הולמס, תחקירן של ESPN, פרסם סדרת כתבות על השחיקה המוגברת של שחקני כדורסל צעירים, וגם על כך שעומס המשחקים בעונה מונע מהכדורסלנים הטובים בעולם זמן שיקום ושינה. טוביאס האריס מפילדלפיה סבנטיסיקרס אמר, "בעוד שנתיים ידברו על מניעת שינה ב־NBA כמו שמדברים על זעזועי מוח ב־NFL". הנרי אבוט, פרשן מבריק שעוסק רבות בתפר שבין מדע לכדורסל, הסביר: "זה מזכיר לי את הימים המוקדמים של השיח על משבר האקלים. רוב האנשים פשוט רוצים שהמדע ייעלם, אבל כבר לפני שנים פורסמו באירופה מחקרים שהראו ששחקני כדורגל שמשחקים שני משחקים בשבוע, במקום משחק אחד, מגדילים את הסיכוי שלהם לפציעה פי שישה. זה נכון גםל־NBA: לאנשים עם גוף עייף אין אותו כוח, והם לא ינועו באופן יעיל". טום האבסטרו, פרשן NBC ספורט, הראה במספרים שבמשך השנים מספר הדאנקים יורד ברבעים האחרונים של משחקים, וגם במשחקי בק־טו־בק. מארק קיובן, בעלי דאלאס מאבריקס, סיכם: "אני לחלוטין בעד ניהול עומסים במהלך העונה, כדי ששחקנים לא יפספסו משחקים בפלייאוף. להתעלם מהמדע זה טיפשי".

זה טיפשי לא רק ב־NBA, ולא רק בספורט. יותר ויותר מחקרים וארגונים מגלים ש"פחות זה יותר", ושקיצור והגמשת שבוע העבודה מביאים לייעולו. מחקר של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, למשל, בדק את עובדי משרד הפטנטים והרישום המסחרי בארה"ב, והראה כי אלו מהם שעברו לעבודה בשעות גמישות רשמו עלייה של 4.5% בפריון. מחקר דומה של סטנפורד, שנערך על סוכנות רכב, הראה שעובדים שקיבלו אישור לעבוד מהבית שיפרו את היעילות ב־13.5%. מחקר של לונדון ביזנס סקול העלה שהעובד האירופי הממוצע חש ש־52% מזמנו מבוזבז.

המספרים האלה מעוררים עניין רב בתאגידי הענק. מיקרוסופט יפן ניסו במשך חודש שבוע עבודה של ארבעה ימי עבודה (במחלקת מכירות), ורשמו שיפור של 40% במכירות. 92% מהעובדים היו מרוצים משבוע העבודה המקוצר. התוכנית כללה גם קיצור של זמן הפגישות ועידוד השיחות בצ'אט, מה שהוביל לצמצום של 23% בהוצאות על חשמל ולהפחתה של 59% במספר הדפים המודפסים. במיקרוסופט העולמית שוקלים שינוי של התרבות הארגונית נוכח ההוכחות הללו: "חלק גדול מהעבודה שלנו מחייב תיאום עם מקומות אחרים בעולם, בשעות שונות, וזה מצריך גמישות רבה יותר במקום העבודה", הסבירה ג'ני רנטאקארי, סגנית נשיא מכירות במיקרוסופט העולמית. "הבנו גם שנדרש איזון חדש בין החיים לעבודה: אנחנו לא רוצים אנשים שעובדים 24/7, כי אז הם שחוקים ועייפים. בלי גמישות ארגונית, אין יצירתיות ויעילות".

ל־NBA יש הוכחה מצוינת לתפיסה הזו: בעונה שעברה, קוואי לנארד (במדי הרפטורס) שיחק 60 משחקים, ואז נתן את אחד מהפלייאופים הגדולים בכל הזמנים. ואם מישהו פספס את זה, אולי כדאי לו לנוח קצת.