ב־2009, פרופ' סמואלה מארקורה, החוקר את הפסיכוביולוגיה של המאמץ, נתן לשתי קבוצות של רוכבי אופניים שתי משימות שונות: אחת מהן ניגשה למבחן זיהוי מילים, והשנייה צפתה בסרטים (90 דקות בשני המקרים). לאחר מכן הנבדקים התבקשו לרכוב על אופניים נייחים עד תשישות. התברר שחברי הקבוצה השנייה, אלו שצפו בסרטים לפני האימון, רכבו בממוצע 12.6 דקות יותר מאשר חברי הקבוצה הראשונה. הנחקרים שהשקיעו מאמץ מנטלי לפני האימון היו 15% גרועים יותר מחברי הקבוצה שצפו בסרטים. 15% זה הבדל עצום בספורט מקצועי, שבו

מיקרוסופט דירגה את עבודתו של כל אחד מ־10,000 חברי הצוות שפיתח את מערכת ההפעלה ויסטה, ובכל זאת זו נכשלה כישלון חרוץ. לעומת זאת, ב"דרים טים" של 1992 איש לא ייחס משמעות לנקודות אישיות: המדד היחיד היה זכייה במדליית זהב

הגישה הזו נכונה לא רק לצוותים קטנים, בין שאלה פועלים ב־NBA או בסטארט־אפים, אלא גם לחברות ענקיות. למשל מיקרוסופט, שם קידמה קת'לין הוגאן, סגנית נשיא לענייני כוח אדם, מעבר מהפכני מגישת Know It All לגישת Learn It All: במקום לקדם מנהלים ש"יודעים הכל" (ולכן שומרים לעצמם את הידע, שהוא מקור כוחם), החברה מעודדת ראשי צוותים ללמוד מעובדיהם ואיתם, לטפח את החשיבה שלהם, להיוועץ בהם וללקט רעיונות.

יותר ויותר מחקרים וארגונים מגלים ש"פחות זה יותר", ושקיצור והגמשת שבוע העבודה מביאים לייעולו. מחקר של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, למשל, בדק את עובדי משרד הפטנטים והרישום המסחרי בארה"ב, והראה כי אלו מהם שעברו לעבודה בשעות גמישות רשמו עלייה של 4.5% בפריון