ב־1936 המשטר הנאצי אירח את המשחקים האולימפיים, במאמץ להרדים את העולם באשר לכוונותיה של גרמניה. במקביל למשחקים נבנה בסמוך לברלין מחנה ריכוז, ויובאו כמויות אדירות של פלדה לייצור נשק

כל המדינות שהובילו את הכדורגל בעשורים האחרונים הן דמוקרטיות ליברליות: גרמניה, אנגליה, צרפת, ספרד, איטליה פורטוגל והולנד. זה מרמז על כך שהאידאל בכדורגל אינו שחקנים שעושים את מה שהמאמן אומר להם (טעות רווחת), אלא קבוצה שמשחקת מתוך עבודה קולקטיבית, שמעניקה מידה גדולה של חופש לשחקן האינדיבידואלי

קבוצת כדורסל לא יכולה לפתח מנטליות מנצחת באמצעות טקטיקה של הפסדים, ומפלגה לא יכולה לבנות בסיס מצביעים באמצעות הצנעת העקרונות לטובת גוועלד. בשני המקרים נחוצה תפיסת עולם מגובשת

המסלול של בוב מאיירס, המנג'ר של הווריירס, דומה לזה של פלינקה: שניהם שחקני מכללות שהיו לסוכנים ובהמשך למנהלים. אבל בעוד מאיירס חרוץ וצנוע, לפלינקה יצא שם של שקרן יהיר שמטיל אימה על הכפופים לו