לא רק עסקני הספורט אובססיביים לכמות העבודה או "תפוקה", על חשבון איכות הביצוע: חוטאים בכך גם "אנשי כדורגל" אמיתיים — מנהלים ספורטיביים, מאמנים ואנשי תקשורת. כך, למשל, כשקבוצה קטנה מנצחת קבוצה גדולה, אחד הנתונים המוזכרים ביותר הוא הקילומטראז' שרצו השחקנים.

האי־שוויון שפירק את שלישיית הכוכבים של ברוקלין שוחק כעת גם את השלישייה של הלייקרס, שם ראסל ווסטברוק מקבל שכר גבוה מזה של לברון ג'יימס או אנתוני דיוויס, אף שמבחינת הסגל, הקהל והתקשורת הוא אינו משמעותי כמותם

לפי מחקר של גוגל, פחות משליש מעובדי החברה מצליחים להציב גבולות בריאים בין העבודה לחיים הפרטיים. לכן החלו בחברה לתת לעובדים "משימות לאיזון בין החיים לעבודה". למשל: לא לקרוא אימיילים בסוף השבוע

ב־2009, פרופ' סמואלה מארקורה, החוקר את הפסיכוביולוגיה של המאמץ, נתן לשתי קבוצות של רוכבי אופניים שתי משימות שונות: אחת מהן ניגשה למבחן זיהוי מילים, והשנייה צפתה בסרטים (90 דקות בשני המקרים). לאחר מכן הנבדקים התבקשו לרכוב על אופניים נייחים עד תשישות. התברר שחברי הקבוצה השנייה, אלו שצפו בסרטים לפני האימון, רכבו בממוצע 12.6 דקות יותר מאשר חברי הקבוצה הראשונה. הנחקרים שהשקיעו מאמץ מנטלי לפני האימון היו 15% גרועים יותר מחברי הקבוצה שצפו בסרטים. 15% זה הבדל עצום בספורט מקצועי, שבו