מחקר מצא שהעלאת שכר מורים וגיוס פסיכולוגים ועו"סים לבתי הספר מעלה ב־10% את ציוני התלמידים ומורידה ב־10% את הנשירות, בעוד שלהשקעה בבניינים חדשים ושיפוצים היה אימפקט אפסי

ההשקעה המועטה בספורט היא רק תסמין של הנטייה הישראלית להשקיע מעט מדי בעתיד, בעיקר בגילים הצעירים יותר. למשל, מטפלת במעון מפוקח מרוויחה פחות מ־5,000 שקל בחודש, והשכר הממוצע למורה מתחיל הוא 5,200 שקל — פחות משכר מינימום.

אולי הדבר החשוב ביותר בשמירה על האמון ברשויות הוא בנייה ותחזוק של תשתיות חברתיות: מערכת רווחה ממומנת ומעוגנת בחוקה, מועדונים קהילתיים שפזורים היטב ברחבי המדינה, מערכת חינוך חזקה, וגם יוזמות מקומיות וממשלתיות שנועדו לחזק את הקשרים החברתיים

זלאטן אינו היחיד שמפזר סביבו סיפורי ילדות קשה, כפי שעולה בין היתר ממחקר שפורסם באחרונה, ושבחן את הקשר בין מעמד חברתי לתפיסת עולם. החוקרים, מאוניברסיטת אדינבורו, בית הספר לעסקים ופוליטיקה בלונדון, ואוניברסיטת לונדון, שוחחו עם מאות עובדים, וגילו שאנשים עשירים ומצליחים מרקע פריבילגי (ממעמד הביניים ומעלה) נוטים להפריז בתיאורים של ילדות קשה, תכופות במעמד הפועלים, שבאמצעותם הם טווים סיפור של "מעוני לעושר". בבריטניה, שבה נערך המחקר, 50% מאנשי מעמד הביניים מציגים את עצמם כילדי מעמד ה

ההשקעה המוקדמת החזירה "תשואה" מרשימה: 15 אלף הדולרים שהושקעו בכל אחד מילדי הגן בשנות השישים הובילו לתועלת של 195 אלף דולר לציבור על כל מבוגר בתחילת המאה הנוכחית. בחישוב הובאו בחשבון המסים שהם משלמים, והכספים שנחסכו למערכת הרווחה, הבריאות והחוק.

פרופ' ניקוס קרטקוליס, שייעץ להתאחדות הכדורגל של איסלנד, אומר שלעסקנים יש בעיה לאמץ אסטרטגיה משום שאז הם מתחייבים לשינוי, לשקיפות ולמתן דין וחשבון ציבורי. "זו בעיה בכל ענפי הספורט בעולם, גם בישראל", הוא אומר וממליץ לכולם ללמוד מאיסלנד