כאמור, התמריץ להפסיד גדול מדי ומאחר שכמעט כל הקבוצות בבעלות מולטי-מיליארדרים, שהרוויחו כסף גדול בעיקר בגלל שהיו לצידם גאונים פיננסים וחשבונאות, שסייעו להם לשלם כמה שפחות מס - אז מן הסתם הם יעשו את החישוב הפשוט ויגיעו למסקנה ששווה להם לעשות טנקינג - אפילו אם זה מסריח.

בעולם שבו לבעלים המיליארדרים של הקבוצות יהיה אכפת מהכדורסל ומהאוהדים של המשחק, הם יגדילו את מספר הקבוצות ויקצרו את הליגה ל-62 משחקים לכל קבוצה (פעמיים נגד כל קבוצה, בית-חוץ קלאסי) ויילכו לפלייאוף.

קבוצת כדורסל לא יכולה לפתח מנטליות מנצחת באמצעות טקטיקה של הפסדים, ומפלגה לא יכולה לבנות בסיס מצביעים באמצעות הצנעת העקרונות לטובת גוועלד. בשני המקרים נחוצה תפיסת עולם מגובשת

מנגנון צמצום הפערים ב־NBA כולל את הדראפט, שבו הקבוצות הגרועות יכולות לגייס את השחקנים הכי טובים, ובצדו תקרת שכר, שקבוצות שעוברות אותה נקנסות במס המועבר לאלו ששמרו עליה. זה מגביר את התחרותיות ומשמר את הקהל

המודל של הרוקטס סימן את גאסול כשחקן עם פוטנציאל מצוין, אבל הסקאוטים של הקבוצה כינו אותו Man Boobs, וזה הרתיע את ההנהגה. גאסול הלך לממפיס, עבר לטורונטו וזכה איתה באליפות, ונחשב מגדולי השחקנים האירופים בכל הזמנים

הווריירס מחפשים גובה. כן, גם חלוצי "הסמול־בול", שזכו בשלוש אליפויות עם דריימונד גרין — 1.98 מטר עם עקבים — בעמדת הסנטר, הבינו שבשביל האליפות הבאה שלהם הם צריכים יותר גובה. האליפות תעבור, ככל הנראה, דרך אנתוני דיוויס — כוכב לוס אנג'לס לייקרס שגובהו 2.08 מטר — אז צריך מישהו שיוכל להקשות עליו וירביץ כשצריך. אבל רק גובה לא יספיק. צריך לדעת לשמור על שחקנים נמוכים וזריזים, צריך יכולת מסירה ותנועה ללא כדור, צריך לדעת להגן וצריך לקלוע ברמה סבירה מהשלוש ומקו העונשין.

"מחפשים גיוון. שחקן שהוא 2.05 מטר עם זרועות ארוכות שיכול לשחק בכל העמדות ולהגן על כל העמדות. השחקן, בכל הגדלים, צריך לדעת לזוז, תנועות הרגליים שלו בהגנה ובהתקפה חשובות. אם אין את האתלטיות הבסיסית הזו, אין מקום בדראפט. הקבוצות שאני מדבר איתן גם תמיד מחפשות מה שהן מכנות 'מוטור', מנוע. מישהו שאוהב לעבוד, יכול לתת מעצמו, בעל גישה טובה למשחק, מתחרה טוב. גם הן מחפשות אותם צעירים. קבוצות יעדיפו לקחת ילד בן 19 עם פוטנציאל מאשר שחקן בן 22 בגלל שזה יותר זמן לטפח ולגדל אותו לתוך מה שהן