היתום מטראבאליאטו, שהפך למנהיג של ההגנה הכי טובה בעולם והעניק השראה לדורות של בלמים ומאמנים, מת בגיל צעיר (66) מסרטן, כשהוא מותיר מאחוריו מדינה באבל לא רק על מותו אלא על כך שכבר אין באיטליה שחקנים ומנהיגים כמותו

במאי השנה, פירלו וחברו לנבחרת מארקו מטראצי הגיעו לאצטדיון לוז'ניקי במוסקבה וחתמו על פריטי מרצ'נדייז באירועי הסופר-קאפ הרוסי, שאורגן על ידי החברה. באותו יום ממש, שיגרה רוסיה את אחת המתקפות המשולבות הגדולות ביותר במלחמה. גולש הסקלטון האולימפי האוקראיני, ולדיסלב הראסקביץ', סיפר על המטח בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו והביע אכזבה קשה: "600 כטב"מים ו-90 טילים. עצוב לראות אגדות ילדות הופכות לפושטות רגל מוסריות, שעבורן אין דבר בעל ערך רב יותר מרובלים רוסיים. בושה".

את ההשראה הוא קיבל מקבוצת הכדורסל המיתולוגית של עיר נעוריו, ואחרי שבנה שושלת מפוארת ביובנטוס הוא לקח את אינטר הכי רחוק שאפשר, מול הקבוצה העשירות אי פעם

הטענה כאילו ה"רפורמה" תוביל ליותר גיוון בקרב השופטים מופרכת: כבר שנים ששלטון הימין נוטל חלק פעיל בבחירת שופטים, והוא תמיד העדיף שופטים שמרנים וימנים, רובם גברים אשכנזים

במחקר חדש של אוניברסיטת אמסטרדם הוצג בפני נבדקים בשלוש מדינות שונות (ארצות הברית, סרביה והולנד) "מצע" של מפלגה דמיונית, שהיה בנוי ממשפטים ריקים מתוכן, שהחוקרים הגדירו "בולשיט פוליטי". כל מיני אמירות כמו "המצע שלנו מבוסס על אחדות העם" או "המאמץ הגדול ביותר יושקע בהשבת הכבוד הלאומי, כדי שלא נבייש את אבות האומה". הממצא העיקרי של המחקר הזה היה ששמרנים נוטים לקנות את הבולשיט הזה יותר בקלות מאחרים.

זה קורה, בין היתר, מפני שמתוך חמש הליגות הבכירות באירופה, ה"סריה A" היא כנראה הסגורה ביותר לרעיונות שמגיעים מחוץ למדינה. רק שלושה מתוך 20 המאמנים בליגה הם זרים — ורק אחד מהם, פאולו פונסקה, לא צמח בכדורגל האיטלקי (הוא הגיע מפורטוגל). שני האחרים, איוון יוריץ' הקרואטי וסינישה מיכאילוביץ' הסרבי, עשו באיטליה לפחות חצי מקריירות המשחק שלהם וכמעט את כל קריירות האימון. לרוב, המנהלים הספורטיביים אינם מגיעים מליגות אחרות אלא בעיקר מקודמים מבפנים, או שהיו חלק מגווארדיה מצומצמת מאוד של מק

היום הכדורגל האיטלקי נמצא בצומת דרכים משונה. יובנטוס, הקבוצה האיטלקית העשירה ביותר ובעלת המודל הכלכלי החזק ביותר (היחידה משבע האחיות עם אצטדיון בבעלותה, היחידה בטופ 10 של ליגת הכסף של דלויט), זכתה בשמונה אליפויות רצופות. קבוצה כגון נאפולי, שהצליחה בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים לפני שקרסה כלכלית ומקצועית, מצליחה על המגרש ואף רושמת רווחים גדולים בשוק העברות, אך אינה בעלת תשתית מספקת כדי להתחרות על הבכורה באופן רציני לאורך שנים עם יובה.

פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי, ומאוריציו סארי, מאמן צ'לסי, לא שיחקו עבור סאקי אבל נחשבים ל"חסידיו". מיהו מוכר הנעליים שהתחיל מלמטה והמציא מחדש את המשחק?

בשנת 2000, כשחברי הנבחרת הרוסית לאולימפיאדה בסידני הגיעו לביקור בקרמלין, פוטין אמר לספורטאים: "ניצחונות בספורט עושים יותר לאיחוד האומה מאשר מאה סלוגנים של פוליטיקאים". הוא מינה מקורבים לתפקידים בכירים באיגודים והתאחדויות הספורט ומאז גם שומר על מערכות יחסים חמות עם הספורטאים הרוסים המובילים.

ההקדמה בניחוח פיצה היא לקראת המפגש של גווארדיולה עם המאמן האיטלקי הבכיר בעולם כיום, אנטוניו קונטה, מאמן צ'לסי. מאמן מנצ'סטר סיטי מחזיק מקונטה וכותב הביוגרפיה שלו, מרטי פרנאו סיפר: "אני זוכר ששאלתי אותו אילו שני מאמנים הם בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר והוא ענה ללא היסוס: '(תומאס) טוכל וקונטה'". לפי פרנאו: "פפ רואה הרבה בעצמו בקונטה. התשוקה שלו, האגרסיביות שלו, מוסר העבודה שלו, האינטנסיביות והתחרותיות". פפ בעצמו אמר: "לקונטה כדורגל מאוד שונה משלי אבל עקרונות העמדות במגרש דומה"

הקשר שעשתה המשטרה בין האולטראס לקינאליאה הוא פשוט. מוקדם יותר השנה הודיע "לונג ג'ון" כי ישיג בעלים חדשים למועדון. הוא סירב לחשוף מי בעלי ההון שעומדים מאחוריו, אבל רמז שמדובר בחברת תרופות הונגרית. מניות הקבוצה עלו, אולם באיטליה משוכנעים שאותם משקיעים אלמונים של קינאליאה היו פרי דמיונו