היתום מטראבאליאטו, שהפך למנהיג של ההגנה הכי טובה בעולם והעניק השראה לדורות של בלמים ומאמנים, מת בגיל צעיר (66) מסרטן, כשהוא מותיר מאחוריו מדינה באבל לא רק על מותו אלא על כך שכבר אין באיטליה שחקנים ומנהיגים כמותו

במאי השנה, פירלו וחברו לנבחרת מארקו מטראצי הגיעו לאצטדיון לוז'ניקי במוסקבה וחתמו על פריטי מרצ'נדייז באירועי הסופר-קאפ הרוסי, שאורגן על ידי החברה. באותו יום ממש, שיגרה רוסיה את אחת המתקפות המשולבות הגדולות ביותר במלחמה. גולש הסקלטון האולימפי האוקראיני, ולדיסלב הראסקביץ', סיפר על המטח בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו והביע אכזבה קשה: "600 כטב"מים ו-90 טילים. עצוב לראות אגדות ילדות הופכות לפושטות רגל מוסריות, שעבורן אין דבר בעל ערך רב יותר מרובלים רוסיים. בושה".

הטענה כאילו ה"רפורמה" תוביל ליותר גיוון בקרב השופטים מופרכת: כבר שנים ששלטון הימין נוטל חלק פעיל בבחירת שופטים, והוא תמיד העדיף שופטים שמרנים וימנים, רובם גברים אשכנזים

במחקר חדש של אוניברסיטת אמסטרדם הוצג בפני נבדקים בשלוש מדינות שונות (ארצות הברית, סרביה והולנד) "מצע" של מפלגה דמיונית, שהיה בנוי ממשפטים ריקים מתוכן, שהחוקרים הגדירו "בולשיט פוליטי". כל מיני אמירות כמו "המצע שלנו מבוסס על אחדות העם" או "המאמץ הגדול ביותר יושקע בהשבת הכבוד הלאומי, כדי שלא נבייש את אבות האומה". הממצא העיקרי של המחקר הזה היה ששמרנים נוטים לקנות את הבולשיט הזה יותר בקלות מאחרים.

זה קורה, בין היתר, מפני שמתוך חמש הליגות הבכירות באירופה, ה"סריה A" היא כנראה הסגורה ביותר לרעיונות שמגיעים מחוץ למדינה. רק שלושה מתוך 20 המאמנים בליגה הם זרים — ורק אחד מהם, פאולו פונסקה, לא צמח בכדורגל האיטלקי (הוא הגיע מפורטוגל). שני האחרים, איוון יוריץ' הקרואטי וסינישה מיכאילוביץ' הסרבי, עשו באיטליה לפחות חצי מקריירות המשחק שלהם וכמעט את כל קריירות האימון. לרוב, המנהלים הספורטיביים אינם מגיעים מליגות אחרות אלא בעיקר מקודמים מבפנים, או שהיו חלק מגווארדיה מצומצמת מאוד של מק