אבירי השוק החופשי טענו שחיסול הסופר־ליג הוא צעד רגולטורי קשוח אופייני לאירופה, אבל הרגולציה הזו הובילה את היבשת לשגשוג. ממשלת ישראל, לעומת זאת, לא אוהבת רגולציה, או גבולות בכלל

חוסר השוויון שבין הקבוצות הגדולות והליגות הגדולות לשאר רק תפח. בעיקר בגלל רגולציה

ב־2012, חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי ערכו שורת ניסויים שניסו לבחון את הקשר בין מעמד סוציו־אקונומי להתנהגות חברתית ואתית. בניסויים התברר שנהגים מהמעמד הגבוה "חתכו" בכביש נהגים אחרים, פי ארבעה יותר מאשר נהגים מהמעמדות הנמוך והבינוני. נהגי המעמד הגבוה גם עצרו פחות במעברי חציה להולכי רגל. בניסוי אחר גילו החוקרים שבני המעמד הגבוה מפגינים רמה אתית נמוכה יחסית בראיונות עבודה ובמערכות יחסים עם אנשים במעמד נמוך יותר, ובעוד ניסוי התברר שבני המעמד הגבוה רימו יותר מבני מעמד

אופ"א הבינה שרגולציית השכר שלה לא אפקטיבית, ולכן בחנה תקרות שכר ומס יוקרה. אך לבסוף התפשרה עם המועדונים החזקים על שינוי שמשמר את חוסר ההגינות שבשיטה

רגולציה תמיד מעוררת התנגדות. זה לא מנע מ־FAI להכריח יצרניות רכב להתקין קשת מגן, שמאז הצילה אינספור חיים. וזה לא צריך למנוע מנבחרי הציבור לכפות תקנות ירוקות על חברות הדלק, למשל