"קשיבות" (מיינדפלונס) היא לא רק ל"שלומות" (וולנס). היא כלי להגברת היכולות המנטליות שלך כשהכל דפוק וכאוטי מסביבך. זה נשמע כמו משהו ששחקנים במועדון כמו ברצלונה צריכים כדי להתמודד עם הדפיקות והכאוטיות סביבם. זה גם משהו ששחקני ריאל מדריד צריכים אבל בשביל זה צריך מאמן כמו האנזי פליק. וז'וזה מוריניו אינו האנזי פליק

לאסו, כמו רבים אחרים שסובלים מרמה מסוימת של דיכאון, נלחם נגד השד הזה עם כל האופטימיות והחיוביות שהוא יכול למצוא. הוא עובד כדי לשפר אחרים ואת החיים של אחרים כדי לא להתמודד עם הקושי היומי-יומי של להתעורר פסימי ודכאוני. רבים מאיתנו מתמודדים עם השיט הזה באותה צורה

"אנחנו רוצים שחקנים בריאים מנטלית ופיזית. אנחנו רוצים שחקנים שיודעים לתקשר אחד עם השני, אנחנו רוצים מקום בטוח שבו מאמנים, שחקנים מודעים אחד לשני, אמפתיים אחד לשני, יכולים לתקשר אחד עם השני. יש לנו כאן באקדמיה ילדים מגיל 9 עד גברים צעירים בגיל 23. איך הם יכולים ללמוד אחד מהשני? אז אנחנו משקיעים בכל הדברים הללו כדי שיגדלו כאן אנשים שיכולים לחיות חיים מאושרים ומלאים יותר".

קבוצות ספורט, שבוחרות שחקנים על סמך סטטיסטיקה ומדע בלבד — מה יעלה בגורלן? האם הן יוכלו להצליח? נראה שכן, אבל בעירבון מוגבל. בשביל הצלחה אנושית צריך להיות אנושי

כאמור, האנזי פליק, כעוזרו של יואכים לב, קיבל תפקיד משמעותי בכל מה שקשור לתקשורת בין השחקנים לצוות המקצועי ובין השחקנים אחד עם השני. פליק גם קיבל את האחריות להעביר מסרים פחות נעימים לשחקנים — שהם מודחים מההרכב, למשל. או שצריך לקבל מהם יותר ממה שהם נתנו. הוא עשה זאת בצורה ש"הדביקה" את השחקנים האחרים בהבנה ואמפתיה.

"בקדם־עונה קלופ עורך שלושה אימונים ביום, ובכולם הוא דורש שתיתן 100% מעצמך בכל רגע. מהר מאוד אתה סובל, הכל תפוס, אבל מתגברים. זה ברוטלי, אבל זה בונה תשתית להצלחה"

ההשפעות הנוירולוגיות של האזנה למוזיקה נחקרות כבר כמה שנים. בחודש שעבר התחום הזה קיבל כיוון מחקר חברתי, כשחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת שיקגו פרסמו בכתב העת "אמריקן סייקולוג'יסט" מאמר שבחן מה קורה לאנשים כשהם מנגנים יחד: מתברר שבמוחם מופעלים 12 אזורים חשובים ובהם מעגלי האמפתיה ואזורי השפה והתבניות, ובמקביל מוגברת הפרשת האוקסיטוצין ("הורמון האהבה") והדופמין (הקשור במוטיבציה ובגמול), ומופחתת הפרשת הקורטיזול (שמזוהה עם לחץ ומתח). התוצאה היא כלי חזק שמחבר בין אנשים, מקדם

טוטו וולף הפך את קבוצת הפורמולה 1 של מרצדס לבלתי מנוצחת והוא עשה את זה, בין השאר, בזכות הידע שלו באמפתיה ולא בהנדסת מכונות

זה קשור הרבה ליכולות הטקטיות של פפ, אבל לא פחות מכך, גם ליכולות האנושיות שלו. "גווארדיולה הוא אדם אמפתי שמאוד מתעניין באנשים שעובדים איתו, ומוכן להתפשר ולהתאים את עצמו", הסביר הביוגרף שלו, מרטין פרנאו. "הוא מהיר מאוד בלזהות מה אחרים מרגישים ופועל לפי זה".

החביבות של מארשל, שטוענת ש"חמלה מסייעת גם להשגת מטרות עסקיות", הפכה את המאבריקס לקבוצה מרתקת. מנגד, הפוליטיקאים שהבטיחו לטקסנים מדיניות "אינדיבידואליסטית" הניחו להם לקפוא

מוח בריא הוא מוח אמפתי. ב־2012, מדענים זיהו במוח רשת עצבית שאחראית לאמפתיה, ושפגיעה בה עלולה לגרום להתנהגות אנטי־סוציאלית. התיאוריות האבולוציוניות המובילות משערות שבני האדם התפתחו בלהקות, ולכן מטבעם נדרשים לאמפתיה כדי לשרוד, להתפתח ולשגשג יחד.

חינוך קשוח עשוי להוביל לנזק מוחי אצל צעירים, אפילו בני יותר מ־25. קליפת המוח הקדם־מצחית — שאחראית למצפון, קבלת ההחלטות והשליטה ברגשות — היא החלק האחרון במוחנו שמתפתח, בתהליך שמסתיים סביב גיל 25 או קצת אחריו. חוקרת המוח פרופ' שרה ג'יין בלייקמור מסבירה בספרה "Inventing Ourselves: The Secret Life of the Teenage Brain" כי המוח המתפתח מושפע מתרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית