בלוג

יש מי ששמחים לאידה של בארסה, אלא שלהחליף בריון בבריון גדול יותר זו טעות. דעיכתה פותחת דלת לאפשרויות קודרות, מהשתלטות של ריאל מדריד על הליגה הספרדית, דרך בריחת כישרונות מקומיים ועד היפרדות של קטלוניה מספרד

בליגה האיטלקית 98% מהשחקנים התחסנו, בגרמנית 94%, בספרדית 93% ובצרפתית 92% - ובכולן לא היו דחיות קורונה. אבל בפרמיירליג רק 68% התחסנו, ולכן שחקנים נדבקו, משחקים נדחו והקבוצות יידרשו לדחוס משחקים בסוף העונה, מה שמגדיל את הסיכוי לפציעות

ב־2010, אחרי שמושחתי פיפ"א בחרו בקטאר כמארחת של מונדיאל 2022, הם נשאלו לגבי החקיקה האנטי־להט"בית במדינה. "ההומואים שיגיעו לקטאר פשוט יצטרכו להימנע מפעילות מינית", גיחך ספ בלאטר, אז נשיא פיפ"א

מחקר שנערך ב־2020 הראה שפרשני ספורט נוטים להחמיא לשחקנים לבנים על אינטליגנציה (63% מהמחמאות) ומוסר עבודה (60%). לעומת זאת, לשחקנים שחורים יש סיכוי גדול פי שבעה לקבל מחמאות על כוחם, לעומת שחקנים לבנים

הכדורגל המקצועני הגיע לצומת דרכים היסטורי. דרך אחת עוברת בטורנירים אינסופיים, שחקנים מותשים, ובעלי קבוצות שמוכרים את אלה, ואת העקרונות המוסריים של עצמם. הדרך השנייה עוברת בלוח שנה עם הגיון מקצועי ומדעי, עם קבוצות שמנוהלות היטב, ועם רגולציה שמונעת מהמשפחות העשירות בעולם לעשות מה שבא להן כדי לזכות בכל השחקנים ובכל התארים

ההשקעה המועטה בספורט היא רק תסמין של הנטייה הישראלית להשקיע מעט מדי בעתיד, בעיקר בגילים הצעירים יותר. למשל, מטפלת במעון מפוקח מרוויחה פחות מ־5,000 שקל בחודש, והשכר הממוצע למורה מתחיל הוא 5,200 שקל — פחות משכר מינימום.

ב־2014, פסיכולוג מאוניברסיטת מיזורי גילה שלא מדובר בעניין אנקדוטלי אלא בתופעה רחבה: ספורטאים נוטים להגיע לשיא בשנה שלפני סיום החוזה שלהם, ואחרי חתימה על חוזה חדש הם דועכים מקצועית. המחקר סקר סטטיסטיקות של אלפי שחקני NBA ושחקני בייסבול ב־MLB על פני שלוש שנים, והראה חד־משמעית ששחקני NBA בעונת החוזה האחרונה שלהם משפרים יכולות, בעיקר התקפיות — אלו שקשורות יותר להעלאת שכר

מת'יו בנהאם, בעלי הקבוצה, הוא מעריץ של דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי־אמריקאי זוכה פרס נובל לכלכלה. בנהאם מעניק לכל עובד בחברות שלו ובקבוצותיו (ברנטפורד ומיטיולן הדנית) את ספרו של כהנמן "לחשוב מהר, לחשוב לאט", ומבקש ממנו לקרוא את הספר ולהיפטר מתפיסות מיושנות, דעות קדומות או מחשבות מקובעות.

לפי החוקרים, מוחותיהם של אזרחים ותיקים בשכונות טובות "צעירים יותר" מאלה של בני גילם שמתגוררים בשכונות מצוקה, בכשלוש שנים בממוצע — פער שגדל לכדי חמש שנים באזורים שבהם יש קמפוסים של אוניברסיטאות וספריות. הממצאים הללו מראים כיצד גזענות ממסדית מונעת משחורים גישה לשירותים ולמקומות שמסייעים בבלימת ההזדקנות הקוגניטיבית.

תופעת הרצף החם היא עניין אוניברסלי, שלא קשור רק לספורט. מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Nature Communications" מספק תובנות על הדרך שבה נוצר רצף חם כזה. החוקרים, בראשות לוּ ליוּ ממעבדתו של פרופ' דאשוּן וואנג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בחנו רצפים חמים של 2,128 אמנים, 4,337 במאים ו־20,040 מדענים. הם העריכו את איכות עבודתם (המדדים היו ציונים לסרטים וסדרות ב־IMDB לבמאים, מספר אזכורים למאמרים מדעיים למדענים, ומחירי יצירות אמנות במכירות פומביות לאמנים) ואז בדקו עד כמה היא מגוונת

ב־2009, פרופ' סמואלה מארקורה, החוקר את הפסיכוביולוגיה של המאמץ, נתן לשתי קבוצות של רוכבי אופניים שתי משימות שונות: אחת מהן ניגשה למבחן זיהוי מילים, והשנייה צפתה בסרטים (90 דקות בשני המקרים). לאחר מכן הנבדקים התבקשו לרכוב על אופניים נייחים עד תשישות. התברר שחברי הקבוצה השנייה, אלו שצפו בסרטים לפני האימון, רכבו בממוצע 12.6 דקות יותר מאשר חברי הקבוצה הראשונה. הנחקרים שהשקיעו מאמץ מנטלי לפני האימון היו 15% גרועים יותר מחברי הקבוצה שצפו בסרטים. 15% זה הבדל עצום בספורט מקצועי, שבו

את המונדיאל של 2022 קטאר קיבלה לידיה ב־2010. ב־11 השנים שחלפו מאז, היה אפשר לקוות שלנוכח תשומת הלב העולמית היא תשנה את יחסה לעובדים. בפועל, מקרי המוות הצטברו בעוד פיפ"א עוצם עיניים. זה רק עודד את קטאר להפוך את הכדורגל למכבסת התדמית הגדולה בעולם, בעודה מנצלת עבדים כדי להתחזק ולהפוך לכוח עולמי. קטאר נחתה עם יותר מ־330 מיליארד יורו לתוך הכדורגל, תעשייה שמגלגלת 20 מיליארד יורו; מול ההון הזה, אפילו מועדוני הכדורגל העשירים ביותר נראו כאילו הגיעו למלחמה גרעינית כשהם חמושים במסרק.

מיקרוסופט דירגה את עבודתו של כל אחד מ־10,000 חברי הצוות שפיתח את מערכת ההפעלה ויסטה, ובכל זאת זו נכשלה כישלון חרוץ. לעומת זאת, ב"דרים טים" של 1992 איש לא ייחס משמעות לנקודות אישיות: המדד היחיד היה זכייה במדליית זהב

אנחנו לא סובלים קלישאות. שונאים אותן. מתעבים ממש. עד כמה מתעבים? מחקר שערכו חוקרים מניו קולג' שבלונדון סקר 2,000 אנשי ונשות כוח אדם שמגייסים אנשים למקומות עבודה. התברר שבממוצע הם מעיינים במסמך קורות חיים פחות מ־60 שניות, ולרוב פוסלים אותו בגלל מילה או ביטוי אחד. יותר מ־60% זורקים את קורות החיים לפח כשהם מזהים שם קלישאה. החוקרים אפילו חשפו את הקלישאות הכי מרגיזות. המעצבנת מכולן, מתברר, היא "יודע לעבוד קשה". רוצו למחוק אותה.

גם אחרי 2020 שחקנים ילידי שנות השמונים המוקדמות היו עדיין כלי חיוני לקבוצות ה־NBA

ההשפעות הנוירולוגיות של האזנה למוזיקה נחקרות כבר כמה שנים. בחודש שעבר התחום הזה קיבל כיוון מחקר חברתי, כשחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת שיקגו פרסמו בכתב העת "אמריקן סייקולוג'יסט" מאמר שבחן מה קורה לאנשים כשהם מנגנים יחד: מתברר שבמוחם מופעלים 12 אזורים חשובים ובהם מעגלי האמפתיה ואזורי השפה והתבניות, ובמקביל מוגברת הפרשת האוקסיטוצין ("הורמון האהבה") והדופמין (הקשור במוטיבציה ובגמול), ומופחתת הפרשת הקורטיזול (שמזוהה עם לחץ ומתח). התוצאה היא כלי חזק שמחבר בין אנשים, מקדם

"פפ גווארדיולה סוחב איתו חשש עמוק מלהיות מותקף", כתב עיתונאי הספורט והסופר מרטי פרנאו (Perarnau). פפ לא היה אתלט גדול במיוחד גם בשיאו הגופני, ותמיד חשש ששחקני היריבה יפגעו בו. פפ הסביר לפרנאו שהצלחתו נבעה דווקא מאותה חרדה. הוא היה "מטרה קלה" לשחקנים גדולים וחזקים ממנו, ולכן פיתח קריאת משחק ויכולות חשיבה גבוהה ומהירה יותר. הוא גילה שהוא צריך להיות מודע לחרדה הזאת ולעבוד קשה כדי שתהפוך ליתרון. הוא פיתח אומץ אדיר בכל מה שקשור למסירות עומק חוצבות הגנות (ומרחיקות שחקנים לוחצים), מ

חישובי העומס הפיזיולוגי אינם כוללים את העומס הפסיכולוגי. לפי מחקרים של איגודי הכדורגלנים בעולם, כדורגלנים נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בבעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון וסטרס כרוני, ולאלה יש השפעה בריאותית הרסנית. "יש קשר ישיר בין לחץ בעבודה למחלות לב", אומרת כזום. "הדרישות משחקני כדורגל ברמות הגבוהות הן עצומות, והלחץ שהן יוצרות עלול לגרום להפרעות קצב, או להוות טריגר למחלה. בעומס משחקים יש אלמנט ניכר של שחיקה מנטלית".

השמרנים טוענים שבני דור ה־Z לא עובדים קשה מספיק. אך הגישה הישנה כבר לא יעילה: יותר מ־70% מהילדים האמריקאים פורשים מספורט עד גיל 13 בגלל הגישה הרעה של הוריהם לבריאותם הנפשית

הגישה הזו נכונה לא רק לצוותים קטנים, בין שאלה פועלים ב־NBA או בסטארט־אפים, אלא גם לחברות ענקיות. למשל מיקרוסופט, שם קידמה קת'לין הוגאן, סגנית נשיא לענייני כוח אדם, מעבר מהפכני מגישת Know It All לגישת Learn It All: במקום לקדם מנהלים ש"יודעים הכל" (ולכן שומרים לעצמם את הידע, שהוא מקור כוחם), החברה מעודדת ראשי צוותים ללמוד מעובדיהם ואיתם, לטפח את החשיבה שלהם, להיוועץ בהם וללקט רעיונות.