לפריז סן ז'רמן יש כוכבי־על נוצצים יותר, אבל הם אינם מייצרים כדורגל שלם ודומיננטי כמו זה של סיטי. מנצ'סטר יונייטד הוציאה לא פחות כסף על הסגל שלה, אבל לא מתקרבת לפסגה. לצ'לסי יש סגל ומאמן מצוינים, אבל היא לא זכתה באליפות מאז 2017. סיטי של גווארדיולה היא אופרה אחרת

קיירי לא רק הורס את הסיכוי של ברוקלין לזכות באליפות: הוא גם פוגע בדוראנט, שסובל מפציעות עומס בגלל הצורך לחפות עליו, מקלקל את המורשת של דוראנט והארדן, ופוגע בסיכויים של עמיתיו לקבוצה לקבל בונוס על אליפות או העפלה לפלייאוף

כשאנשים בארגון מכתיבים תרבות של "תהיה קול, מה אתה מתאמץ?", זה משפיע על כל המערכת. כדי לאזן את הגישה הנפוצה הזו צריך שחקן טוטאלי, אובססיבי, אינטנסיבי, שהמלאכה שלו היא החיים שלו ולהפך

מנגנון צמצום הפערים ב־NBA כולל את הדראפט, שבו הקבוצות הגרועות יכולות לגייס את השחקנים הכי טובים, ובצדו תקרת שכר, שקבוצות שעוברות אותה נקנסות במס המועבר לאלו ששמרו עליה. זה מגביר את התחרותיות ומשמר את הקהל

חמלה היא קודם כל חמלה עצמית, כלומר הכרה בכוונות ובמאמץ וסלחנות כלפי כישלונות (להבדיל מרחמים עצמיים, שבליבתם מצויה תחושת קורבנות). זה הדבר הנכון לעשות, מדעית

יש מי ששמחים לאידה של בארסה, אלא שלהחליף בריון בבריון גדול יותר זו טעות. דעיכתה פותחת דלת לאפשרויות קודרות, מהשתלטות של ריאל מדריד על הליגה הספרדית, דרך בריחת כישרונות מקומיים ועד היפרדות של קטלוניה מספרד

בליגה האיטלקית 98% מהשחקנים התחסנו, בגרמנית 94%, בספרדית 93% ובצרפתית 92% - ובכולן לא היו דחיות קורונה. אבל בפרמיירליג רק 68% התחסנו, ולכן שחקנים נדבקו, משחקים נדחו והקבוצות יידרשו לדחוס משחקים בסוף העונה, מה שמגדיל את הסיכוי לפציעות

המודל של הרוקטס סימן את גאסול כשחקן עם פוטנציאל מצוין, אבל הסקאוטים של הקבוצה כינו אותו Man Boobs, וזה הרתיע את ההנהגה. גאסול הלך לממפיס, עבר לטורונטו וזכה איתה באליפות, ונחשב מגדולי השחקנים האירופים בכל הזמנים

ב־2010, אחרי שמושחתי פיפ"א בחרו בקטאר כמארחת של מונדיאל 2022, הם נשאלו לגבי החקיקה האנטי־להט"בית במדינה. "ההומואים שיגיעו לקטאר פשוט יצטרכו להימנע מפעילות מינית", גיחך ספ בלאטר, אז נשיא פיפ"א

לפי מחקר של גוגל, פחות משליש מעובדי החברה מצליחים להציב גבולות בריאים בין העבודה לחיים הפרטיים. לכן החלו בחברה לתת לעובדים "משימות לאיזון בין החיים לעבודה". למשל: לא לקרוא אימיילים בסוף השבוע

מחקר שנערך ב־2020 הראה שפרשני ספורט נוטים להחמיא לשחקנים לבנים על אינטליגנציה (63% מהמחמאות) ומוסר עבודה (60%). לעומת זאת, לשחקנים שחורים יש סיכוי גדול פי שבעה לקבל מחמאות על כוחם, לעומת שחקנים לבנים

הכדורגל המקצועני הגיע לצומת דרכים היסטורי. דרך אחת עוברת בטורנירים אינסופיים, שחקנים מותשים, ובעלי קבוצות שמוכרים את אלה, ואת העקרונות המוסריים של עצמם. הדרך השנייה עוברת בלוח שנה עם הגיון מקצועי ומדעי, עם קבוצות שמנוהלות היטב, ועם רגולציה שמונעת מהמשפחות העשירות בעולם לעשות מה שבא להן כדי לזכות בכל השחקנים ובכל התארים

ההשקעה המועטה בספורט היא רק תסמין של הנטייה הישראלית להשקיע מעט מדי בעתיד, בעיקר בגילים הצעירים יותר. למשל, מטפלת במעון מפוקח מרוויחה פחות מ־5,000 שקל בחודש, והשכר הממוצע למורה מתחיל הוא 5,200 שקל — פחות משכר מינימום.

ב־2014, פסיכולוג מאוניברסיטת מיזורי גילה שלא מדובר בעניין אנקדוטלי אלא בתופעה רחבה: ספורטאים נוטים להגיע לשיא בשנה שלפני סיום החוזה שלהם, ואחרי חתימה על חוזה חדש הם דועכים מקצועית. המחקר סקר סטטיסטיקות של אלפי שחקני NBA ושחקני בייסבול ב־MLB על פני שלוש שנים, והראה חד־משמעית ששחקני NBA בעונת החוזה האחרונה שלהם משפרים יכולות, בעיקר התקפיות — אלו שקשורות יותר להעלאת שכר

מת'יו בנהאם, בעלי הקבוצה, הוא מעריץ של דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי־אמריקאי זוכה פרס נובל לכלכלה. בנהאם מעניק לכל עובד בחברות שלו ובקבוצותיו (ברנטפורד ומיטיולן הדנית) את ספרו של כהנמן "לחשוב מהר, לחשוב לאט", ומבקש ממנו לקרוא את הספר ולהיפטר מתפיסות מיושנות, דעות קדומות או מחשבות מקובעות.

לפי החוקרים, מוחותיהם של אזרחים ותיקים בשכונות טובות "צעירים יותר" מאלה של בני גילם שמתגוררים בשכונות מצוקה, בכשלוש שנים בממוצע — פער שגדל לכדי חמש שנים באזורים שבהם יש קמפוסים של אוניברסיטאות וספריות. הממצאים הללו מראים כיצד גזענות ממסדית מונעת משחורים גישה לשירותים ולמקומות שמסייעים בבלימת ההזדקנות הקוגניטיבית.

תופעת הרצף החם היא עניין אוניברסלי, שלא קשור רק לספורט. מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Nature Communications" מספק תובנות על הדרך שבה נוצר רצף חם כזה. החוקרים, בראשות לוּ ליוּ ממעבדתו של פרופ' דאשוּן וואנג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בחנו רצפים חמים של 2,128 אמנים, 4,337 במאים ו־20,040 מדענים. הם העריכו את איכות עבודתם (המדדים היו ציונים לסרטים וסדרות ב־IMDB לבמאים, מספר אזכורים למאמרים מדעיים למדענים, ומחירי יצירות אמנות במכירות פומביות לאמנים) ואז בדקו עד כמה היא מגוונת

אולי הדבר החשוב ביותר בשמירה על האמון ברשויות הוא בנייה ותחזוק של תשתיות חברתיות: מערכת רווחה ממומנת ומעוגנת בחוקה, מועדונים קהילתיים שפזורים היטב ברחבי המדינה, מערכת חינוך חזקה, וגם יוזמות מקומיות וממשלתיות שנועדו לחזק את הקשרים החברתיים

מה הופך מנהל גרוע לכזה? השאלה הזו עמדה במרכז מחקר שנמשך כמה שנים, ונערך באוניברסיטת היי־פוינט שבצפון קרולינה. החוקרים ניתחו עשרות מחקרים וגילו שיש כמה דרכים להיות מנהל רע: יש את המנהל שמייצר מרחק מאחרים על ידי התנהגות לא רגישה, תקשורת גרועה וסקפטיות ששוחקת אמון; יש את המנהל שמנסה להראות כוחניות, שהוא מניפולטיבי ומרחיק בין אנשים בארגון; ויש את המנהיג החנפן מדי, המשתלב מדי, שלעולם לא יעמוד על שלו או יגבה את ההחלטות של צוותו.

ב־2009, פרופ' סמואלה מארקורה, החוקר את הפסיכוביולוגיה של המאמץ, נתן לשתי קבוצות של רוכבי אופניים שתי משימות שונות: אחת מהן ניגשה למבחן זיהוי מילים, והשנייה צפתה בסרטים (90 דקות בשני המקרים). לאחר מכן הנבדקים התבקשו לרכוב על אופניים נייחים עד תשישות. התברר שחברי הקבוצה השנייה, אלו שצפו בסרטים לפני האימון, רכבו בממוצע 12.6 דקות יותר מאשר חברי הקבוצה הראשונה. הנחקרים שהשקיעו מאמץ מנטלי לפני האימון היו 15% גרועים יותר מחברי הקבוצה שצפו בסרטים. 15% זה הבדל עצום בספורט מקצועי, שבו