את המונדיאל של 2022 קטאר קיבלה לידיה ב־2010. ב־11 השנים שחלפו מאז, היה אפשר לקוות שלנוכח תשומת הלב העולמית היא תשנה את יחסה לעובדים. בפועל, מקרי המוות הצטברו בעוד פיפ"א עוצם עיניים. זה רק עודד את קטאר להפוך את הכדורגל למכבסת התדמית הגדולה בעולם, בעודה מנצלת עבדים כדי להתחזק ולהפוך לכוח עולמי. קטאר נחתה עם יותר מ־330 מיליארד יורו לתוך הכדורגל, תעשייה שמגלגלת 20 מיליארד יורו; מול ההון הזה, אפילו מועדוני הכדורגל העשירים ביותר נראו כאילו הגיעו למלחמה גרעינית כשהם חמושים במסרק.

מיקרוסופט דירגה את עבודתו של כל אחד מ־10,000 חברי הצוות שפיתח את מערכת ההפעלה ויסטה, ובכל זאת זו נכשלה כישלון חרוץ. לעומת זאת, ב"דרים טים" של 1992 איש לא ייחס משמעות לנקודות אישיות: המדד היחיד היה זכייה במדליית זהב

אנחנו לא סובלים קלישאות. שונאים אותן. מתעבים ממש. עד כמה מתעבים? מחקר שערכו חוקרים מניו קולג' שבלונדון סקר 2,000 אנשי ונשות כוח אדם שמגייסים אנשים למקומות עבודה. התברר שבממוצע הם מעיינים במסמך קורות חיים פחות מ־60 שניות, ולרוב פוסלים אותו בגלל מילה או ביטוי אחד. יותר מ־60% זורקים את קורות החיים לפח כשהם מזהים שם קלישאה. החוקרים אפילו חשפו את הקלישאות הכי מרגיזות. המעצבנת מכולן, מתברר, היא "יודע לעבוד קשה". רוצו למחוק אותה.

גם אחרי 2020 שחקנים ילידי שנות השמונים המוקדמות היו עדיין כלי חיוני לקבוצות ה־NBA

ההשפעות הנוירולוגיות של האזנה למוזיקה נחקרות כבר כמה שנים. בחודש שעבר התחום הזה קיבל כיוון מחקר חברתי, כשחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת שיקגו פרסמו בכתב העת "אמריקן סייקולוג'יסט" מאמר שבחן מה קורה לאנשים כשהם מנגנים יחד: מתברר שבמוחם מופעלים 12 אזורים חשובים ובהם מעגלי האמפתיה ואזורי השפה והתבניות, ובמקביל מוגברת הפרשת האוקסיטוצין ("הורמון האהבה") והדופמין (הקשור במוטיבציה ובגמול), ומופחתת הפרשת הקורטיזול (שמזוהה עם לחץ ומתח). התוצאה היא כלי חזק שמחבר בין אנשים, מקדם

"פפ גווארדיולה סוחב איתו חשש עמוק מלהיות מותקף", כתב עיתונאי הספורט והסופר מרטי פרנאו (Perarnau). פפ לא היה אתלט גדול במיוחד גם בשיאו הגופני, ותמיד חשש ששחקני היריבה יפגעו בו. פפ הסביר לפרנאו שהצלחתו נבעה דווקא מאותה חרדה. הוא היה "מטרה קלה" לשחקנים גדולים וחזקים ממנו, ולכן פיתח קריאת משחק ויכולות חשיבה גבוהה ומהירה יותר. הוא גילה שהוא צריך להיות מודע לחרדה הזאת ולעבוד קשה כדי שתהפוך ליתרון. הוא פיתח אומץ אדיר בכל מה שקשור למסירות עומק חוצבות הגנות (ומרחיקות שחקנים לוחצים), מ

חישובי העומס הפיזיולוגי אינם כוללים את העומס הפסיכולוגי. לפי מחקרים של איגודי הכדורגלנים בעולם, כדורגלנים נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בבעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון וסטרס כרוני, ולאלה יש השפעה בריאותית הרסנית. "יש קשר ישיר בין לחץ בעבודה למחלות לב", אומרת כזום. "הדרישות משחקני כדורגל ברמות הגבוהות הן עצומות, והלחץ שהן יוצרות עלול לגרום להפרעות קצב, או להוות טריגר למחלה. בעומס משחקים יש אלמנט ניכר של שחיקה מנטלית".

ולאדיסלב לוגינוב היה כוכב בלט מצליח באוקראינה, אבל כשעלה לארץ לפני שלוש שנים הוא לא הצליח למצוא את עצמו בענף. אז הוא החליט להתחיל מאפס וברא את עצמו מחדש כרוכב אופניים מקצועי. השבוע, להפתעת מתחריו המנוסים ועתירי התקציב, הוא השאיר לכולם אבק בסיבוב והפך לאלוף ישראל באופני כביש: "אני פשוט מרגיש שאני חייב לעשות את מה שאני עושה, אפילו אם אני גוסס"

השמרנים טוענים שבני דור ה־Z לא עובדים קשה מספיק. אך הגישה הישנה כבר לא יעילה: יותר מ־70% מהילדים האמריקאים פורשים מספורט עד גיל 13 בגלל הגישה הרעה של הוריהם לבריאותם הנפשית

הגישה הזו נכונה לא רק לצוותים קטנים, בין שאלה פועלים ב־NBA או בסטארט־אפים, אלא גם לחברות ענקיות. למשל מיקרוסופט, שם קידמה קת'לין הוגאן, סגנית נשיא לענייני כוח אדם, מעבר מהפכני מגישת Know It All לגישת Learn It All: במקום לקדם מנהלים ש"יודעים הכל" (ולכן שומרים לעצמם את הידע, שהוא מקור כוחם), החברה מעודדת ראשי צוותים ללמוד מעובדיהם ואיתם, לטפח את החשיבה שלהם, להיוועץ בהם וללקט רעיונות.

שחיתות היא הסרטן של הכלכלה הגלובלית. היא עולה לה, לנו, 2.6 טריליון דולר בשנה. כשמדברים על שחיתות, בדרך כלל חושבים על פוליטיקאים ותאגידי ענק — אבל "מסמכי פנמה", שנחשפו ב־2016, הראו את ההשפעה הרחבה ורבת העוצמה שיש לתעשייה הפיננסית. השפעת השחיתות הגלובלית על בריאותנו, ביטחוננו ורווחתנו הוכחה בעשרות מחקרים: אזרחי מדינות המוגדרות "מושחתות" הם בריאים פחות, פסימיים יותר ואלימים יותר.

הקורונה היתה מבחן זהה שניתן לכל אומות העולם. אלו שהתמודדו מולה באמצעות פרגמטיזם, מדע ומשמעת, קיבלו ציון גבוה. זה לא יהיה שונה גם בטורניר הכדורגל הבינלאומי המשמעותי ביותר בזמן הקורונה.

בעליה של ברנטפורד, מת'יו בנהאם, אינו אדם מפורסם (נכון לכתיבת שורות אלו עדיין אין לו עמוד ויקיפדיה) וגם אינו מיליארדר, הגם שהפך אמיד מאוד בזכות השקעות חכמות בהימורי ספורט. הוא רכש את הקבוצה כי היא קבוצת ילדותו. ובניגוד לאברמוביץ', הוא לא שפך עליה כספים אינסופיים אלא הביא איתו ניהול חכם באופן בלתי־רגיל: ברנטפורד מנצלת אלגוריתמים ייחודיים שעוצבו על ידי מתמטיקאים כדי לנתח את שוק העברות השחקנים ולמצוא בו מציאות

הצעירים שעבורם נועדה הסופרליג רואים פחות כדורגל בטלוויזיה, וכבר לא כל כך הולכים למגרשים. בשני המקרים זה בגלל המחיר. הם ממשיכים להגיע רק למשחקי הבונדסליגה, שבה הותירו יציעי עמידה זולים

בינואר האחרון פורסם ב"Journal of Applied Psychology" מאמר של חוקרים מאוניברסיטת אדמונטון שבקנדה, על תפקידם של בוסים בפתרון קונפליקטים במקומות עבודה. המסקנה העיקרית של החוקרים היתה ש"קונפליקטים נפתרים כשהעובד לא מרגיש שיש איום על זהותו הייחודית, אם זו הזהות האתנית או המקצועית". מנהיגים יעילים הצליחו לייצר "זהות קולקטיבית חזקה, דרך ביטחון אישי של כל עובד בזהותו": כשעובד הרגיש בטוח יותר בזהותו כחלק מהקבוצה, הוא קיבל בקלות את הזהות הקולקטיבית שלה. "המנהיג היה פופולרי יותר ויעיל י

"זו האחריות שלי לראות את הטעות לפני שהיא הופכת לטעות של המגן; אם הוא טועה, אני צריך להיות שם כדי לחפות עליו, ואם אני לא שם, זו הטעות שלי", הסביר קרויף. בהזדמנות אחרת הבהיר: "שחקנים שאינם מנהיגים אמיתיים, אבל מנסים להיראות כאלה, תמיד יצעקו על שחקנים אחרי שעשו טעות. מנהיגים אמיתיים על המגרש יוצאים מתוך נקודת הנחה שייעשו טעויות". אותה תפיסה של "אחריות קיצונית" משמשת בהרבה גופים ספורטיביים וצבאיים שונים (לפעמים ההבדל הוא מינורי) – למשל, היא אחת מאבני היסוד בפילוסופיית הניהול של י

תארו לעצמכם חוק שלפיו שכר המינימום שמקבלים החלשים מוצמד לבונוסים שמעניקים לעצמם ראשי השוק החזקים. טום דינאפולי, ראש המשרד לבקרה תקציבית במדינת ניו יורק, הראה שאם שכר המינימום היה צומח מ־1985 באותו קצב שבו צמחו הבונוסים בוול סטריט, הוא היה עומד היום על 44 דולר (עלייה של 1,271%). אפשר רק לפנטז איך מציאות כזו היתה משפיעה על החברה, הכלכלה והמגפה.

לפי מחקר של אוניברסיטת דנבר ובית ספר לניהול בקרלסון, מרילנד, יש קשר ישיר בין רמת הדתיות של מדינה לפער השכר בין המינים ולמעמד האשה במקומות העבודה. במדינות שבהן 95% או יותר מהאנשים טענו שהדת חשובה בחיי היום־יום שלהם, נשים הרוויחו רק 46% ממה שגברים מרוויחים.

זה קורה, בין היתר, מפני שמתוך חמש הליגות הבכירות באירופה, ה"סריה A" היא כנראה הסגורה ביותר לרעיונות שמגיעים מחוץ למדינה. רק שלושה מתוך 20 המאמנים בליגה הם זרים — ורק אחד מהם, פאולו פונסקה, לא צמח בכדורגל האיטלקי (הוא הגיע מפורטוגל). שני האחרים, איוון יוריץ' הקרואטי וסינישה מיכאילוביץ' הסרבי, עשו באיטליה לפחות חצי מקריירות המשחק שלהם וכמעט את כל קריירות האימון. לרוב, המנהלים הספורטיביים אינם מגיעים מליגות אחרות אלא בעיקר מקודמים מבפנים, או שהיו חלק מגווארדיה מצומצמת מאוד של מק

החוקרים, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת אמורי שבארצות הברית, הראו שסטודנטים משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות מצטיינים יותר בעבודת צוות ונוטים יותר לגלות יוזמה, אבל בלימודים הם מקבלים ציונים נמוכים יותר. המחקר גם הוכיח שהם מצטיינים יותר בענפי ספורט קבוצתיים, כמו כדורסל וכדורגל, בעוד סטודנטים משכבות גבוהות מצליחים יותר בענפי ספורט אינדיבידואליסטיים כמו שחייה, טניס וריצה. החוקרים הראו שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמעמד הגבוה מדגיש יותר את היכולת האישית, ופחות את הצורך לחבור ל