ב־2014, פסיכולוג מאוניברסיטת מיזורי גילה שלא מדובר בעניין אנקדוטלי אלא בתופעה רחבה: ספורטאים נוטים להגיע לשיא בשנה שלפני סיום החוזה שלהם, ואחרי חתימה על חוזה חדש הם דועכים מקצועית. המחקר סקר סטטיסטיקות של אלפי שחקני NBA ושחקני בייסבול ב־MLB על פני שלוש שנים, והראה חד־משמעית ששחקני NBA בעונת החוזה האחרונה שלהם משפרים יכולות, בעיקר התקפיות — אלו שקשורות יותר להעלאת שכר

לפי החוקרים, מוחותיהם של אזרחים ותיקים בשכונות טובות "צעירים יותר" מאלה של בני גילם שמתגוררים בשכונות מצוקה, בכשלוש שנים בממוצע — פער שגדל לכדי חמש שנים באזורים שבהם יש קמפוסים של אוניברסיטאות וספריות. הממצאים הללו מראים כיצד גזענות ממסדית מונעת משחורים גישה לשירותים ולמקומות שמסייעים בבלימת ההזדקנות הקוגניטיבית.

גם אחרי 2020 שחקנים ילידי שנות השמונים המוקדמות היו עדיין כלי חיוני לקבוצות ה־NBA

השמרנים טוענים שבני דור ה־Z לא עובדים קשה מספיק. אך הגישה הישנה כבר לא יעילה: יותר מ־70% מהילדים האמריקאים פורשים מספורט עד גיל 13 בגלל הגישה הרעה של הוריהם לבריאותם הנפשית

הגישה הזו נכונה לא רק לצוותים קטנים, בין שאלה פועלים ב־NBA או בסטארט־אפים, אלא גם לחברות ענקיות. למשל מיקרוסופט, שם קידמה קת'לין הוגאן, סגנית נשיא לענייני כוח אדם, מעבר מהפכני מגישת Know It All לגישת Learn It All: במקום לקדם מנהלים ש"יודעים הכל" (ולכן שומרים לעצמם את הידע, שהוא מקור כוחם), החברה מעודדת ראשי צוותים ללמוד מעובדיהם ואיתם, לטפח את החשיבה שלהם, להיוועץ בהם וללקט רעיונות.

בינואר האחרון פורסם ב"Journal of Applied Psychology" מאמר של חוקרים מאוניברסיטת אדמונטון שבקנדה, על תפקידם של בוסים בפתרון קונפליקטים במקומות עבודה. המסקנה העיקרית של החוקרים היתה ש"קונפליקטים נפתרים כשהעובד לא מרגיש שיש איום על זהותו הייחודית, אם זו הזהות האתנית או המקצועית". מנהיגים יעילים הצליחו לייצר "זהות קולקטיבית חזקה, דרך ביטחון אישי של כל עובד בזהותו": כשעובד הרגיש בטוח יותר בזהותו כחלק מהקבוצה, הוא קיבל בקלות את הזהות הקולקטיבית שלה. "המנהיג היה פופולרי יותר ויעיל י

החוקרים, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת אמורי שבארצות הברית, הראו שסטודנטים משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות מצטיינים יותר בעבודת צוות ונוטים יותר לגלות יוזמה, אבל בלימודים הם מקבלים ציונים נמוכים יותר. המחקר גם הוכיח שהם מצטיינים יותר בענפי ספורט קבוצתיים, כמו כדורסל וכדורגל, בעוד סטודנטים משכבות גבוהות מצליחים יותר בענפי ספורט אינדיבידואליסטיים כמו שחייה, טניס וריצה. החוקרים הראו שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמעמד הגבוה מדגיש יותר את היכולת האישית, ופחות את הצורך לחבור ל

החביבות של מארשל, שטוענת ש"חמלה מסייעת גם להשגת מטרות עסקיות", הפכה את המאבריקס לקבוצה מרתקת. מנגד, הפוליטיקאים שהבטיחו לטקסנים מדיניות "אינדיבידואליסטית" הניחו להם לקפוא

זה לא שונה בהרבה מהיחס לאיגודי עובדים, שסובלים מתדמית ירודה אף שרבים מהם השיגו למאוגדיהם זכויות שעובדים בודדים לא הצליחו להשיג. סקר שנערך בארצות הברית ב־2018 גילה ש־53% מהנשאלים רואים באופן חיובי את תאגידי הענק, ו־55% רואים באופן חיובי את איגודי העובדים — אף שהיחלשות האיגודים מביאה להיחלשות מעמד הביניים, ושהנס הכלכלי האמריקאי בשנות החמישים והשישים התרחש כשהאיגודים האמריקאיים היו בשיאם. למה גופי תקשורת מייצרים לאיגודים תדמית ירודה? אולי מפני שהאיגודים עושים חיים קשים לבעליהם ש

אהבה, גיוון, אתלטיות, מוח וכישורי נגינה. דני אבדיה נבחר לפנות בוקר ל־NBA, ודיוויד ת'ורפ, "הסנדק של פיתוח השחקנים" בליגה, מבהיר מה סיכויי ההצלחה שלו ומצביע על הכישורים והמנטליות המעודכנים הדרושים לכדורסלן מודרני בפסגה העולמית

מי שמאוד אהב את המערכת הזו הוא לוקה דונצ'יץ', הסנסציה הסלובנית של דאלאס מאבריקס, שרגע לפני עונתו הראשונה בליגה הגיע לאימונים אישיים ופרטיים עם קרי, מאמנו האישי ברנדון פיין והמערכת של RSPCT. "לוקה ביקש לדעת מה הוא עושה לא בסדר בזריקה שלו", מסביר מייסד RSPCT אורן מורבצ'יק. דונצ'יץ' — כדורסלן מרהיב שרושם נתונים היסטוריים — תמיד מחפש איפה הוא יכול להשתפר ולשם כך דורש שימתחו עליו ביקורת.

יותר ויותר מחקרים וארגונים מגלים ש"פחות זה יותר", ושקיצור והגמשת שבוע העבודה מביאים לייעולו. מחקר של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, למשל, בדק את עובדי משרד הפטנטים והרישום המסחרי בארה"ב, והראה כי אלו מהם שעברו לעבודה בשעות גמישות רשמו עלייה של 4.5% בפריון

גולדן סטייט ווריירס היא קבוצת הכדורסל הטובה בתבל בשנים האחרונות, אבל מתברר שלבנות אותה היה החלק הקל. אוריאל דסקל המריא לסן פרנסיסקו כדי לשמוע ממנהליה על התוכניות הפיננסיות, הטכנולוגיות והפסיכולוגיות לתחזוקת הפלא גם בשנים הבאות