בלוג

שחיתות היא הסרטן של הכלכלה הגלובלית. היא עולה לה, לנו, 2.6 טריליון דולר בשנה. כשמדברים על שחיתות, בדרך כלל חושבים על פוליטיקאים ותאגידי ענק — אבל "מסמכי פנמה", שנחשפו ב־2016, הראו את ההשפעה הרחבה ורבת העוצמה שיש לתעשייה הפיננסית. השפעת השחיתות הגלובלית על בריאותנו, ביטחוננו ורווחתנו הוכחה בעשרות מחקרים: אזרחי מדינות המוגדרות "מושחתות" הם בריאים פחות, פסימיים יותר ואלימים יותר.

הקורונה היתה מבחן זהה שניתן לכל אומות העולם. אלו שהתמודדו מולה באמצעות פרגמטיזם, מדע ומשמעת, קיבלו ציון גבוה. זה לא יהיה שונה גם בטורניר הכדורגל הבינלאומי המשמעותי ביותר בזמן הקורונה.

בעליה של ברנטפורד, מת'יו בנהאם, אינו אדם מפורסם (נכון לכתיבת שורות אלו עדיין אין לו עמוד ויקיפדיה) וגם אינו מיליארדר, הגם שהפך אמיד מאוד בזכות השקעות חכמות בהימורי ספורט. הוא רכש את הקבוצה כי היא קבוצת ילדותו. ובניגוד לאברמוביץ', הוא לא שפך עליה כספים אינסופיים אלא הביא איתו ניהול חכם באופן בלתי־רגיל: ברנטפורד מנצלת אלגוריתמים ייחודיים שעוצבו על ידי מתמטיקאים כדי לנתח את שוק העברות השחקנים ולמצוא בו מציאות

הצעירים שעבורם נועדה הסופרליג רואים פחות כדורגל בטלוויזיה, וכבר לא כל כך הולכים למגרשים. בשני המקרים זה בגלל המחיר. הם ממשיכים להגיע רק למשחקי הבונדסליגה, שבה הותירו יציעי עמידה זולים

בינואר האחרון פורסם ב"Journal of Applied Psychology" מאמר של חוקרים מאוניברסיטת אדמונטון שבקנדה, על תפקידם של בוסים בפתרון קונפליקטים במקומות עבודה. המסקנה העיקרית של החוקרים היתה ש"קונפליקטים נפתרים כשהעובד לא מרגיש שיש איום על זהותו הייחודית, אם זו הזהות האתנית או המקצועית". מנהיגים יעילים הצליחו לייצר "זהות קולקטיבית חזקה, דרך ביטחון אישי של כל עובד בזהותו": כשעובד הרגיש בטוח יותר בזהותו כחלק מהקבוצה, הוא קיבל בקלות את הזהות הקולקטיבית שלה. "המנהיג היה פופולרי יותר ויעיל י

"זו האחריות שלי לראות את הטעות לפני שהיא הופכת לטעות של המגן; אם הוא טועה, אני צריך להיות שם כדי לחפות עליו, ואם אני לא שם, זו הטעות שלי", הסביר קרויף. בהזדמנות אחרת הבהיר: "שחקנים שאינם מנהיגים אמיתיים, אבל מנסים להיראות כאלה, תמיד יצעקו על שחקנים אחרי שעשו טעות. מנהיגים אמיתיים על המגרש יוצאים מתוך נקודת הנחה שייעשו טעויות". אותה תפיסה של "אחריות קיצונית" משמשת בהרבה גופים ספורטיביים וצבאיים שונים (לפעמים ההבדל הוא מינורי) – למשל, היא אחת מאבני היסוד בפילוסופיית הניהול של י

תארו לעצמכם חוק שלפיו שכר המינימום שמקבלים החלשים מוצמד לבונוסים שמעניקים לעצמם ראשי השוק החזקים. טום דינאפולי, ראש המשרד לבקרה תקציבית במדינת ניו יורק, הראה שאם שכר המינימום היה צומח מ־1985 באותו קצב שבו צמחו הבונוסים בוול סטריט, הוא היה עומד היום על 44 דולר (עלייה של 1,271%). אפשר רק לפנטז איך מציאות כזו היתה משפיעה על החברה, הכלכלה והמגפה.

לפי מחקר של אוניברסיטת דנבר ובית ספר לניהול בקרלסון, מרילנד, יש קשר ישיר בין רמת הדתיות של מדינה לפער השכר בין המינים ולמעמד האשה במקומות העבודה. במדינות שבהן 95% או יותר מהאנשים טענו שהדת חשובה בחיי היום־יום שלהם, נשים הרוויחו רק 46% ממה שגברים מרוויחים.

זה קורה, בין היתר, מפני שמתוך חמש הליגות הבכירות באירופה, ה"סריה A" היא כנראה הסגורה ביותר לרעיונות שמגיעים מחוץ למדינה. רק שלושה מתוך 20 המאמנים בליגה הם זרים — ורק אחד מהם, פאולו פונסקה, לא צמח בכדורגל האיטלקי (הוא הגיע מפורטוגל). שני האחרים, איוון יוריץ' הקרואטי וסינישה מיכאילוביץ' הסרבי, עשו באיטליה לפחות חצי מקריירות המשחק שלהם וכמעט את כל קריירות האימון. לרוב, המנהלים הספורטיביים אינם מגיעים מליגות אחרות אלא בעיקר מקודמים מבפנים, או שהיו חלק מגווארדיה מצומצמת מאוד של מק

החוקרים, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת אמורי שבארצות הברית, הראו שסטודנטים משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות מצטיינים יותר בעבודת צוות ונוטים יותר לגלות יוזמה, אבל בלימודים הם מקבלים ציונים נמוכים יותר. המחקר גם הוכיח שהם מצטיינים יותר בענפי ספורט קבוצתיים, כמו כדורסל וכדורגל, בעוד סטודנטים משכבות גבוהות מצליחים יותר בענפי ספורט אינדיבידואליסטיים כמו שחייה, טניס וריצה. החוקרים הראו שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהמעמד הגבוה מדגיש יותר את היכולת האישית, ופחות את הצורך לחבור ל

זלאטן אינו היחיד שמפזר סביבו סיפורי ילדות קשה, כפי שעולה בין היתר ממחקר שפורסם באחרונה, ושבחן את הקשר בין מעמד חברתי לתפיסת עולם. החוקרים, מאוניברסיטת אדינבורו, בית הספר לעסקים ופוליטיקה בלונדון, ואוניברסיטת לונדון, שוחחו עם מאות עובדים, וגילו שאנשים עשירים ומצליחים מרקע פריבילגי (ממעמד הביניים ומעלה) נוטים להפריז בתיאורים של ילדות קשה, תכופות במעמד הפועלים, שבאמצעותם הם טווים סיפור של "מעוני לעושר". בבריטניה, שבה נערך המחקר, 50% מאנשי מעמד הביניים מציגים את עצמם כילדי מעמד ה

זה קשור הרבה ליכולות הטקטיות של פפ, אבל לא פחות מכך, גם ליכולות האנושיות שלו. "גווארדיולה הוא אדם אמפתי שמאוד מתעניין באנשים שעובדים איתו, ומוכן להתפשר ולהתאים את עצמו", הסביר הביוגרף שלו, מרטין פרנאו. "הוא מהיר מאוד בלזהות מה אחרים מרגישים ופועל לפי זה".

החביבות של מארשל, שטוענת ש"חמלה מסייעת גם להשגת מטרות עסקיות", הפכה את המאבריקס לקבוצה מרתקת. מנגד, הפוליטיקאים שהבטיחו לטקסנים מדיניות "אינדיבידואליסטית" הניחו להם לקפוא

זה לא שונה בהרבה מהיחס לאיגודי עובדים, שסובלים מתדמית ירודה אף שרבים מהם השיגו למאוגדיהם זכויות שעובדים בודדים לא הצליחו להשיג. סקר שנערך בארצות הברית ב־2018 גילה ש־53% מהנשאלים רואים באופן חיובי את תאגידי הענק, ו־55% רואים באופן חיובי את איגודי העובדים — אף שהיחלשות האיגודים מביאה להיחלשות מעמד הביניים, ושהנס הכלכלי האמריקאי בשנות החמישים והשישים התרחש כשהאיגודים האמריקאיים היו בשיאם. למה גופי תקשורת מייצרים לאיגודים תדמית ירודה? אולי מפני שהאיגודים עושים חיים קשים לבעליהם ש

מחקר חדש בפסיכולוגיה של הכלכלה, שערכו חוקרים מ"הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" (NBER) — מכון מחקר ללא מטרת רווח, הגדול והיוקרתי מסוגו בארצות הברית — מעלה שהעוני מייצר מעגל קסמים פסיכולוגי, ששואב את האדם העני עמוק יותר ויותר.

"יותר ליגות נשים זוכות לחוזי שידור, חלק מהן לראשונה, ונוצרת חשיפה מעבר לאירועים הגדולים כמו מונדיאל הנשים או טורנירי גראנד־סלאם בטניס. גם הליגות המרכזיות מקבלות במה באפיקים מרכזיים יותר — למשל בחוזה החדש של רשת CBS לשידור 40 משחקים של ה־WNBA — ורואים יותר ויותר תפוסות של עשרות אלפי צופים במשחקי נשים. בספרד ובאנגליה, בייחוד, משחקי נשים מושכים קהלים שלא היו מביישים משחקי גברים".

מי שמאוד אהב את המערכת הזו הוא לוקה דונצ'יץ', הסנסציה הסלובנית של דאלאס מאבריקס, שרגע לפני עונתו הראשונה בליגה הגיע לאימונים אישיים ופרטיים עם קרי, מאמנו האישי ברנדון פיין והמערכת של RSPCT. "לוקה ביקש לדעת מה הוא עושה לא בסדר בזריקה שלו", מסביר מייסד RSPCT אורן מורבצ'יק. דונצ'יץ' — כדורסלן מרהיב שרושם נתונים היסטוריים — תמיד מחפש איפה הוא יכול להשתפר ולשם כך דורש שימתחו עליו ביקורת.

ג'ורדי קרויף, המנהל המקצועי של מכבי תל אביב בעבר ומאמנה של צ’ונגצ’ינג ליפאן הסינית בהווה, החליט להשקיע לאחרונה בקרן הישראלית Capital HYPE. בשיחה מסין הוא משתף מה הכדורגל והתקופה שחי בישראל לימדו אותו

ההשקעה המוקדמת החזירה "תשואה" מרשימה: 15 אלף הדולרים שהושקעו בכל אחד מילדי הגן בשנות השישים הובילו לתועלת של 195 אלף דולר לציבור על כל מבוגר בתחילת המאה הנוכחית. בחישוב הובאו בחשבון המסים שהם משלמים, והכספים שנחסכו למערכת הרווחה, הבריאות והחוק.

סקנת המחקר היתה שמה שמפריד בין צוותים יעילים לאלו שאינם יעילים הוא לא הנורמות הספציפיות בצוות, אלא המוכנות של כל חברי הצוות לאמץ נורמות אחידות ולפעול לפיהן. בשביל יעילות קבוצתית צריך לא רק הסכמה לגבי מה עושים, אלא בעיקר לגבי איך עושים