והכל, בסופו של דבר, חוזר לאותה התפרצות של המאמן בחדר ההלבשה בנוטינגהאם. אפשר למתוח ביקורת על סגנון הכדורגל של הקבוצה, אפשר למתוח ביקורת על שפת הגוף שלו, ואפשר גם להכתיר את האלופה החדשה כאלופה הכי גרועה בשנים האחרונות. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מארטטה: הוא לקח מועדון רקוב ואולי אפילו רעיל, שינה בו את התרבות ב-180 מעלות, ועכשיו כולם שם עומדים בפאקינג סטנדרטים.

ארטטה הסביר שהוא הביא את הטייסים לשלושה ימים לאימונים של ארסנל כדי שילמדו וינתחו את תהליך התקשורת שלו ושל הצוות שלו וגם של השחקנים. "הם חשפו בפנינו איך הם חושבים, איך הם פועלים, איך זה מתקשר לפורמולה 1 למשל ואיך אנחנו יכולים להשתפר מהדברים שלהם" סיפר ארטטה.

אליפות העונה? כנראה שלא. אבל עובדים נכון. ארסנל, כנראה, לא תזכה באליפות. מנצ'סטר סיטי חזקה מדי. ארסנל צעירה מדי (הקבוצה הכי צעירה בפרמיירליג) ולא מנוסה במירוץ לאליפות. הקבוצה של ארטטה גם לא איכותית מספיק ועמוקה מספיק כדי להתחרות בכמה מסגרות ויש לה שחקני הרכב שלא היו רואים סגל למשחק ביריבות אחרות - בטח לא במנצ'סטר סיטי. הם עומדים בסטנדרטים התנהגותיים אבל הכי טוב שלהם, פשוט לא מספיק טוב. עדיין.

ואולם מה שהעסיק בחודש האחרון את התקשורת המערבית בהקשר של איחוד האמירויות זה עבירות הפייר פליי הפיננסי של מנצ'סטר סיטי - הקבוצה שבבעלות המשפחה השולטת באבו דאבי. אופ"א הרחיקה את מנצ'סטר סיטי מליגת האלופות לשנתיים בעקבות עבירות פייר פליי פיננסי וההליך המשפטי, בעצם, רק התחיל. סיטי מנהלת מאבק נגד אופ"א ונגד חוקי הפייר פליי הפיננסי - מאבק שעשוי לשנות את החוקים של אופ"א ואולי גם את פני הכדורגל.