הכדורסלנים ב-NBA לא מותאמים אבולוציונית למה שהמשחק הפך

ארסנל כבשה 21 מ-22 השערים שלה בכל המסגרות העונה ממשחק פתוח/זורם/שוטף (תחליטו אתם איך צריך לקרוא לזה בעברית). זה היחס הגבוה ביותר מבין כל קבוצות הפרמיירליג (95%+). הנתון הזה מפתיע במיוחד לאור שתי העונות האחרונות בהן ארסנל היתה מכונת כיבושים ממצבים נייחים. זה הגיע לרמה כל כך "בלתי נסבלת" עבור היריבות (והתקשורת) שאשכרה יצרו דגשים חדשים בחוקה של הפרמיירליג כדי למנוע חלק מהתרגילים של ארסנל במצבים נייחים.

ההפך, זה גם יכול לגרום להפרעת אכילה. לפני כשני עשורים, עומר פרץ, אז שחקן באקדמיה של שטרסבורג, סבל מבולמיה שהתפתחה בעקבות דברים שאמר לו מאמן נבחרת הנערים של ישראל בזמנו על משקלו. היום, הערות על המשקל הפכו לכל כך שכיחות, שכדורגלנים מגיעים למצב שהם לא אוכלים מספיק כדי לתחזק גוף של ספורטאי על.

נגיעה קטנה בכדור, סיבוב קל באופן מרגיז, מסירה גאונית: סרג'יו בוסקטס הוא מהפכן שקט וצנוע; בעתיד, כשננתח בכלים מתקדמים יותר ובסיוע הפרספקטיבה ההיסטורית את התרומה שלו לברצלונה בפרט ולמשחק בכלל, נגלה כמה חשוב הוא היה

במחקר מעמיק על העדפות של נשים, גילו פרופ' ג'רי בורגר ומיקה קוסבי מאוניברסיטת סנטה קלרה, כי רק 12% ממאות הנשאלות הביעו עניין בגבר אגרסיבי. עם זאת רק 2% מהנשים התעניינו בגבר "לא דומיננטי". איך מיישבים את הסתירה־לכאורה הזאת? מתשובות הנשים התברר כי לדומיננטיות יש פנים רבות: "גברים נחשבים דומיננטיים יותר בזכות יכולות מנהיגות ויכולות חברתיות, אלה גברים שיכולים לדאוג למשפחה שלהם טוב יותר מגברים ללא האיכויות הללו". הקומבינציה האידאלית, לפי המחקר, היא שילוב של אסרטיביות עם רגישות, אדי

הולאנד, כמו גדולים לפניו, גדל ללא "משחק מובנה" אלא במקום בטוח בו היה יכול להיות יצירתי ולפתח את החשיבה שלו על כדורגל וספורט. במשחקי רחוב עם ילדים אחרים. כשהחליט, בגיל 13-14 ללכת לכדורגל, לא רק היה מהיר ואתלט ביחס לגודלו, אלא גם בעיקר חכם. "הוא תמיד הראה הרבה חוכמה ברחבה" הסביר ברנסטן. "כשניסו לשים עליו בלמים גדולים הוא ידע איך להתמודד איתם וכשניסו לשים עליו בלמים מהירים ונמוכים יותר הוא גם ידע איך להתמודד איתם".

"מערכים עדיין חשובים, בעיקר בהגנה. אנחנו רואים קבוצות בהגנה עם שורות מאוד ברורות. מבחינת התקפה יש הרבה יותר מסובכות. תבניות ותנועות שלא קשורות למערך. יותר קריאת חללים והבנת מיקום של כל שחקן בנפרד. וגם אנחנו רואים שהקבוצות הכי טובות בלחץ גבוה עושות זאת עם מבנה מאוד ברור. ההתפתחות הטקטית הכי גדולה בחמש־שש שנים האחרונות היא הלחץ של קלופ, לחץ גבוה והרבה קבוצות באליטה של כדורגל שמות הרבה יותר דגש על זה".

בחזרה ל־1966. בגמר המונדיאל באנגליה התמודדה הנבחרת המקומית מול הנבחרת הגרמנית באחד הגמרים הזכורים ביותר. כולם זוכרים את השער שהיה או לא היה של ג'ף הרסט. פחות זוכרים שבמשחק ההוא היו 77 בעיטות לשערים - 57 בעיטות יותר משהיו בגמר מונדיאל 2014 בין גרמניה לארגנטינה. "ב־1966 ובשנים אחר כך הכדורגל היה נטול הגנות יוזמות ולוחצות, היו הרבה בעיטות לשער - כל קבוצה בתורה. כמעט כמו כדורסל", מסביר אלכסנדר.

המחקר הוליד את ספרו של סומפטר “Soccermatics”, שכותרת המשנה שלו היא "הרפתקאות מתמטיות במשחק הנהדר". בראיון ל"מוסף כלכליסט" סומפטר מסביר מדוע שיתוף פעולה ומציאת תבניות משחק הם כלים חשובים לקבוצת כדורגל יותר מכישרון אינדיבידואלי. "לא רק לביאות משתפות פעולה", הוא אומר. "למזלנו, גם אנחנו עושים הרבה דברים נחמדים אחד עבור השני כל הזמן."