בהיסטוריה של הכדורגל אף אחד לא כבש ובישל יותר ממסי עבור הנבחרת שלו. והוא בהחלט הכוכב הגדול ביותר שהוביל את הנבחרת שלו לזכייה בכל התארים - כולל מדליית זהב אולימפית וזכייה במונדיאליטו כשחקן הנבחרת הצעירה. ועדיין את רוב הנאום שלו הקדיש לחבריו לנבחרת. הוא דיבר יותר על אחרים מאשר על עצמו.

מבחינה פסיכולוגית, לא מדובר רק על עניין של בזבוז כסף אלא גם תדמית. מבחינת מי שעשה את ההשקעה צריך להודות שהוא קיבל החלטה לא טובה ויש לא מעט אנשים שיעדיפו לקחת את הארגון (או המדינה) שלהם לגיהנום מאשר להודות בטעות שלהם. ואז מגבירים את ההשקעה הגרועה מתוך אמונה שיותר כסף יפתור את הבעיה. זה מקרה קלאסי של "אסקלציה של מחויבות".

אלונסו, כאמור, גם מאמין בקו הגנה גבוה וכמו פליק, שם דגש גדול יותר על מיקום קולקטיבי, משמעת ולחץ אגרסיבי. אסטבן קאמביאסו, לשעבר קשר ריאל מדריד ונבחרת ארגנטינה וכיום במחלקה הטכנית של פיפ"א, הסביר את הקו הגבוה של צ'אבי לפני מספר שבועות. "בהתקפה של ריאל שחקני ההגנה של צ'אבי נמצאים 80 מטרים מהשער שלהם ולוחצים את הקבוצה היריבה לשער שלה. ואפילו אם שחקני היריבה מצליחים להשיג את הכדור ולצאת להתקפה מתפרצת מהירה, הם יצטרכו לרוץ 50 מטרים או יותר לשער".

באינטר, יצר אינזאגי קבוצה מבוגרת ומוצלחת. עם שחקנים שחושבים את המשחק, יכולים לקיים דיון ענייני ומכבד על הטקטיקות הרצויות עם מאמנם ולא צריכים לדאוג מזה שאינזאגי יזרוק אותם מתחת לגלגלי האוטובוס בשביל שהוא יצא טוב יותר מול התקשורת.

בסוף השבוע, הרבה מהאינטריגות ומאבקי האגו שהתרחשו מתחת לפני הקרקע, התפרצו. קיליאן אמבפה הביע זעם על כך שלא מסרו לו בהתקפה מתפרצת, הנתונים מראים שאשרף חכימי, חברו של אמבפה, לא ממש מוסר לניימאר ולליאו מסי. כשפריז קיבלה פנדל, אחרי שאמבפה החמיץ פנדל מוקדם יותר, ניימאר ניגש לבעוט את הפנדל ואמבפה, עם אגו פגוע, דחף את ליאו מסי עם הכתף וניסה לשכנע את ניימאר לתת לו לבעוט את הפנדל. הכל צולם ונותח ממיליון כיוונים.

אבל עכשיו המועדון מושפל, טובע בחובות ועם סגל יקר, מבוגר ומפולג. ההפסד המחפיר למינכן, איומי העזיבה של מסי וההכרזת הקבוצה על בחירות לנשיאות במרץ מסמנים את סוף הקדנציה של ברתומאו כנשיא — כמובן רק אחרי שמצא אשמים אחרים. וזה הפיצ'ר הכי גרוע שלו. הוא אף פעם לא לוקח אחריות על כישלונותיו ותמיד ממהר לקחת קרדיט על הצלחות הקבוצה.

זו בעיה שמעסיקה הרבה קבוצות כדורגל: קל לבחור את השחקן הכישרוני ביותר (כי קל למדוד את זה) אבל אם זה בא עם רמת האמון נמוכה, זה כנראה לא שווה את זה (ואי אפשר למדוד את זה)

אחד הרעיונות המשמעותיים בגשטלט הוא שבני האדם בנויים מהמון תבניות, אותן אספו במהלך חייהם: חוויות, זיכרונות, פרשנויות של חוויות עבר, אפילו דעות של אחרים נכנסו לבליל הזה. וזה נכון גם לקבוצת אנשים. אין מה לחקור צוות לפי הפרטים בו אלא לפי התהליכים שהפרטים יוצרים אחד עם אנשים.