באחד הפרקים, קלווין גם כותב "11 חוקים להישרדות בכדורגל". החוקים, שהוא ניסח עם מנהלי אקדמיה שהוציאו שחקנים רבים לקבוצות הבוגרות, הם לשחקנים שמנסים לעשות את המעבר הקשה מאוד בין קבוצת נוער לקבוצת בוגרים.

מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת אסקס מצא כי מבין כל השחקנים שהיו באקדמיות הבכירות בספרד בגילי 13-18 בעשור האחרון, רק 4% הצליחו לרשום הופעה בליגה הראשונה. 6% נוספים שיחקו בליגות נמוכות יותר, ואילו 90% הנותרים לא פיתחו שום קריירה בענף.

מצד אחד, מגדלים את השחקנים "מאוד פרא" כפי שאוהד אומר, אבל מצד שני כל ילד - מהשחקן הכי טוב בקבוצה ועד השחקן ה-25 - יושבים עם מאמנים ועובדים אינדיבידואלית על המשחק שלהם.

עם לפחות פי 2.5 נציגים במונדיאל מכל עיר אחרת, בירת צרפת השאירה מאחור את כולן. מה הסיבה לפער המובהק ולמה פ.ס.ז' פחות פריזאית מכפי שארסנל לונדונית?

זו בעצם שאלה גלובלית - איך שופטים הצלחה ואיכות של מחלקת נוער? כאמור, זה לא לא משהו שאפשר לשפוט לפי מספר בוגרי מחלקת הנוער בקבוצה .