לפי כמה מחקרים שונים, כל קבוצה זקוקה ללפחות ארבעה "אדריכלי תרבות" - דמויות חזקות, לוחמים, מנהיגים, שיהיו חלק מהדנ"א של המועדון ויחדירו את ערכי הקבוצה לשאר השחקנים ולמשחקים, כשעיקר העבודה המשמעותית שלהם מתרחשת בכלל מחוץ למגרש

גם בחיי היומיום אנשים צריכים "פויול" שיעיר אותם ברגעים קריטיים. בדרך כלל, אנחנו צריכים להיות פויול בעצמנו.

אתמול, במשחק ראווה של וותיקי מנצ'סטר יונייטד נגד וותיקי באיירן מינכן, דיוויד בקהאם בן ה-44 שחרר מסירה מדויקת על 40+ מטר - משהו שעשה בצורה מדהימה ויציבה לאורך כל הקריירה שלו. חלק מהמגיבים התעסקו בכך ש"זה הדבר היחיד שהיה יכול לעשות" והתעלמו לחלוטין משנים של מצוינות ברמה הכי גבוהה, פייטוריות בלתי מתפשרות ועשרות תארים שזכה בהם - אבל זה לא חדש. אם בקהאם היה מכוער, הוא לא היה כל כך אנדרייטד כשחקן. ובכל מקרה, גם אם שחקן הוא 6 מ-10 בהכל אבל 10 מ-10 ביכולות כזו - נגיד בעיטה חופשית, הר

עד מהרה הבינו בנייקי גם שהשיפור האמיתי לא יגיע מנעליים חכמות יותר אלא ממה שמכונה Training Above the Neck – אימונים מעל הצוואר. "מאחר שכל ענף נעשה מהיר יותר בגלל התפתחות תוכניות טכנולוגיות, והזמן לקבל, החלטות התקצר, צריך לעשות דברים מהירים שלא קשורים לגודל השריר או לגמישות הקרסולי", אומר מורג. "זה מתחיל בקבלת גירויים ויזואליים. אם נוכל למוד כמה מהר ורחב אתה רואה, נוכל לדעת מה לשפר אצלך. למשל, אם שחקן מרים את הראש ורואה שניים-שלושה פרטים, הוא יקבל החלטה שונה לחלוטין מאשר שחקן ש

"בוב קרסי, מאמן האצנים האגדי, ביקר במעבדת החברה עם אליסון פליקס, האלופה האולימפית האמריקאית. אחת המטרות שלו היתה לשפר את הזינוק של אליסון עם הטכנולוגיה שלנו. בוב השתתף במחקר, מדד על הס"מ כל פרט ופרט בעמדת הזינוק, אך בסופו של דבר היא לקחה את ה־200 מטר בגלל הגמישות האדירה שלה ולא בגלל שהזינוק השתפר. זה מראה שאתה יכול לקבל יתרון תחרותי ממקומות שונים שלא התכוננת אליהם. לפעמים זה הצעד הראשון ולפעמים זה הצעד האחרון".