"אנחנו רוצים שחקנים בריאים מנטלית ופיזית. אנחנו רוצים שחקנים שיודעים לתקשר אחד עם השני, אנחנו רוצים מקום בטוח שבו מאמנים, שחקנים מודעים אחד לשני, אמפתיים אחד לשני, יכולים לתקשר אחד עם השני. יש לנו כאן באקדמיה ילדים מגיל 9 עד גברים צעירים בגיל 23. איך הם יכולים ללמוד אחד מהשני? אז אנחנו משקיעים בכל הדברים הללו כדי שיגדלו כאן אנשים שיכולים לחיות חיים מאושרים ומלאים יותר".

בארבעה מחקרים שונים - של האקדמיה הגבוהה לספורט בבולגריה, של אוניברסיטת סלוניקי, של אוניברסיטת ליאון בספרד ואוניברסיטת מולגה בטורקיה - הגיעו לכמה מסקנות מרחיקות לכת בקשר לחשיבותם של המצבים הנייחים בכדורגל המודרני. במחקרים בדקו את הדאטה מיורו 2020, מונדיאל 2018 והליגה הספרדית וגילו שעד 40% מהשערים נובעים ממצבים נייחים (במצבים שנוצרים במגרש בעקבות המצבים הנייחים)

נגיעה קטנה בכדור, סיבוב קל באופן מרגיז, מסירה גאונית: סרג'יו בוסקטס הוא מהפכן שקט וצנוע; בעתיד, כשננתח בכלים מתקדמים יותר ובסיוע הפרספקטיבה ההיסטורית את התרומה שלו לברצלונה בפרט ולמשחק בכלל, נגלה כמה חשוב הוא היה

אליפות העונה? כנראה שלא. אבל עובדים נכון. ארסנל, כנראה, לא תזכה באליפות. מנצ'סטר סיטי חזקה מדי. ארסנל צעירה מדי (הקבוצה הכי צעירה בפרמיירליג) ולא מנוסה במירוץ לאליפות. הקבוצה של ארטטה גם לא איכותית מספיק ועמוקה מספיק כדי להתחרות בכמה מסגרות ויש לה שחקני הרכב שלא היו רואים סגל למשחק ביריבות אחרות - בטח לא במנצ'סטר סיטי. הם עומדים בסטנדרטים התנהגותיים אבל הכי טוב שלהם, פשוט לא מספיק טוב. עדיין.

פר מרטסאקר, ראש האקדמיה של ארסנל, יכול ללמד את משרד החינוך הישראלי כמה דברים על חינוך בימים של קורונה - איך להפוך את התלמידים לבני אדם טובים יותר ולהשקיע בנפש שלהם, ולא לשים דגש רק על ציונים