אם כדורגל מקצועני קיים בשביל שמועדונים ימצאו את הדרך היעילה ביותר (כלכלית ומקצועית) לזכות התארים, אז מה שסיטי עשו היה פירוק הקונספט הזה לחלוטין. נמנעו ממיליוני אוהדי כדורגל בעולם רגעי שיא בצורת זכייה בתארים, חגיגות ברחובות, נסיעות למשחקים באירופה, זיכרונות טובים עם האנשים שהם אוהבים.

אולם, אחרי כמעט שנתיים בוואלה, הבנתי טוב יותר איך קוטעים את החמצן של עיתונות הספורט. וזה לא דרך הכתבות והוראות של "הגופים המשדרים" לכתבים ולשדרים שמביאים את חווית הספורט הישראלי למרקעים של הצופים. אין הוראות מפורשות, כמובן, צריך את ההצגה. אבל כן יש גניזת מאמרים, עיכוב פרסומים והחלטות משונות שלא קשורות בשום צורה לעיתונות.

ואם לעשות קצת זום אאוט, הסיפור של מכירת הלייקרס הוא הסיפור של הרבה מאוד עסקים מוצלחים בארה"ב. זו קבוצה שבנה יזם מקומי שבזכות היצירתיות שלו ומוסר העבודה שלו, הפך אותה לשם גלובלי ולנכס ששווה מיליארדים. כשמת, הנכס עבר לידי ילדיו הפחות מוכשרים וחרוצים ממנו - והם מכרו אותו בפי 142 מהשווי שנרכש לחברת השקעות גלובלית שגייסה כספים מאבו דאבי ומהשד יודע איפה.

ואז קרונקי אמר משהו שאנשים במשפחתו כמעט ואף פעם לא אמרו בפומבי לפחות. "אנחנו בשלב חדש בארגון - במיוחד עם הסגל הקיים. אנחנו הולכים על אליפות או שזה כישלון. וכן, זו הפעם הראשונה שזורקים את המילים הללו במסדרונות האלה".