פביאן הירצלר יקח את ברייטון שלו למשחק בסופ"ש נגד ליברפול ולמרות הקלאסיקו, כנראה שדווקא המשחק באנפילד יהיה ה-משחק של סוף השבוע. האם הירצלר מאמן טוב מספיק כדי לקחת את הקבוצה עם תקציב השכר ה-16 בגודלו בפרמיירליג לאליפות?

לא חייבים תקציבי ענק כדי לפגוע: מועדונים חכמים משתמשים בדאטה, תרגום יכולות, התאמה תרבותית ואנשי מקצוע כדי להפוך שחקנים אנונימיים לנכסים ששווים מיליונים. הקבוצות שפיצחו את השיטה

ואולי הנתון שמעיד יותר מהכל על כך שפרננדש אולי אף פעם לא יהיה הקשר שמוביל את מנצ'סטר יונייטד חזרה לגדולתה - למרות גדולתו - זה הנתון על יציאות ללחץ (pressures). זהו נתון שכמובן קשור לתפקוד הטקטי של השחקן אבל גם מלמד על מאמץ אינדיבידואלי של השחקן. בניצחונות ברונו פרננדש עושה לחץ 30 פעמים. בהפסדים אף פעם לא יצא ליותר מ-20 פעמים ללחץ, כאשר הממוצע שלו הוא קצת יותר מ-15. כלומר, כשפרננדש מתאמץ יותר, הקבוצה שלו מנצחת יותר. וכאן הבעיה, כנראה.

הכדורגל גם היה בקצב שהוא התקשה להשתלב בו. הוא בקושי תקשר עם חבריו לקבוצה ולא הרגיש מחויבות של המועדון לקדם אותו. אבל כשיש לך מקור מוטיבציה כמו אמא שלא אכלה בשביל שתוכל לשחק כדורגל, הקשיים הם רק מכשולים בדרך להצלחה.

ד"ר ראסל בארקלי, פסיכולוג קליני ומבכירי החוקרים של הפרעות קשב וריכוז, מנסה בהרצאותיו להקל את משא האשמה שהורים רבים חשים, שלא לצורך, לנוכח בעיות נוירולוגיות או קוגניטיביות של ילדיהם. "ילד אינו דף חלק שההורים ממלאים, אלא פסיפס גנטי ייחודי" הוא מסביר. "השפעת ההורים על התנהגותו מוגבלת, ובסביבות גיל 7 היא מתחילה לדעוך; אחרי גיל 15 היא צונחת לכ־6%, וההשפעה העיקרית עליו מגיעה מקבוצת השווים שלו, ומבתי הספר והקהילה שהוא חלק מהם".

קבוצות ספורט, שבוחרות שחקנים על סמך סטטיסטיקה ומדע בלבד — מה יעלה בגורלן? האם הן יוכלו להצליח? נראה שכן, אבל בעירבון מוגבל. בשביל הצלחה אנושית צריך להיות אנושי

סוגיית התפקיד והמוטיבציה למלא אותו מעסיקה כל מקום עבודה. השאלה הטבעית במקרה זה היא למה אנשים מסוימים מתקשים לגייס את המוטיבציה למלא מטלות מסוימות, בעוד אנשים אחרים מגייסים אותה ללא קושי ניכר

"אנחנו בעיצומה של מהפכה. תקופה מאוד מרגשת" אומר כריסטוף בירמן, הסופר הגרמני שבספרו Football Hackers הוא מביא את סיפורם של המהפכנים. מהפכני הדאטה. אנליסטים, סקאוטים, מנהלי קבוצות, מנכ"לים ובעלי קבוצות שהופכים את הכדורגל לעשייה הרבה יותר חכמה.

"בישראל, כשיש בלם שצמוד לגב של החלוץ, אף אחד לא ימסור לו. באירופה יודעים שהחלוצים יכולים לשמור על הכדור, ומוסרים", אומר ולנסי. "חמד נטרף מזה שלא קיבל מסירות, כשהוא יודע שהוא יכול להתגבר על הבלם או לבצע פעולה יעילה. באירופה, זה רק הגיוני שזה מה שחלוץ יעשה, בישראל לא".