החברות של בלינגהאם והולאנד מוכרת לעולם הכדורגל ומבוססת על שתי עונות שהעבירו יחד בבורוסיה דורטמונד. הולאנד היה אז בן 18-20, ובלינגהאם בן 17-19. הם בערך בני אותו גיל, וכבר אז נחשבו ל"נכסים" בשווי מאות מיליוני יורו. זה הרבה לחץ, והם התמודדו איתו היטב. נראה גם שהלחץ הזה קירב ביניהם, כי הם אפשרו את הקרבה הזו. וזה כנראה גם עזר להם להתמודד עם הלחץ הכביר. העובדה שהם נהנו לשחק יחד והובילו את קבוצתם לניצחונות חיזקה עוד יותר את החברות הזו.

באופן לא מפתיע כלל, שחקניו לשעבר בנבחרת מבקשים מהקהל האנגלי בדיוק את זה. אחרי "60 שנה של כאב", שבהן אנגליה לא זכתה בתואר בינלאומי מאז 1966, כוכבי "שלושת האריות" סבורים (בדומה למאמנם הקודם) שהדרך לזכייה תהיה אפשרית רק אם יקבלו תמיכה, חיבוק ואהבה.

במחקר מעמיק על העדפות של נשים, גילו פרופ' ג'רי בורגר ומיקה קוסבי מאוניברסיטת סנטה קלרה, כי רק 12% ממאות הנשאלות הביעו עניין בגבר אגרסיבי. עם זאת רק 2% מהנשים התעניינו בגבר "לא דומיננטי". איך מיישבים את הסתירה־לכאורה הזאת? מתשובות הנשים התברר כי לדומיננטיות יש פנים רבות: "גברים נחשבים דומיננטיים יותר בזכות יכולות מנהיגות ויכולות חברתיות, אלה גברים שיכולים לדאוג למשפחה שלהם טוב יותר מגברים ללא האיכויות הללו". הקומבינציה האידאלית, לפי המחקר, היא שילוב של אסרטיביות עם רגישות, אדי

אף שהפגיעות הרבות בפוטבול הוכחו כמזיקות למוח, תומכי הגמוניה גברית נוטים לצדד בהשתתפות ילדים במשחק. הם מתעלמים מנזקיו וטוענים שפוטבול "בונה אישיות". במחקרים אחרים, אנשים עם מאפיינים דומים תמכו בדונלד טראמפ

לפי המחקרים - המוח המתפתח מושפע מאלמנטים חיצוניים כגון תרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית. בזמן שקליפת המוח הקדם־מצחית - היכן שהמחשבה המתקדמת ביותר נמצאת (מצפון, קבלת החלטות, שליטה על רגשות ותחושות) ־ מתפתחת, יש 'חיווט מחדש' של המוח ונוצר תיאום של קליפת המוח הקדם־מצחית עם שאר חלקי המוח.