ארסנל כבשה 21 מ-22 השערים שלה בכל המסגרות העונה ממשחק פתוח/זורם/שוטף (תחליטו אתם איך צריך לקרוא לזה בעברית). זה היחס הגבוה ביותר מבין כל קבוצות הפרמיירליג (95%+). הנתון הזה מפתיע במיוחד לאור שתי העונות האחרונות בהן ארסנל היתה מכונת כיבושים ממצבים נייחים. זה הגיע לרמה כל כך "בלתי נסבלת" עבור היריבות (והתקשורת) שאשכרה יצרו דגשים חדשים בחוקה של הפרמיירליג כדי למנוע חלק מהתרגילים של ארסנל במצבים נייחים.

כך, שחקן בונדסליגה - שגם משחק פחות משחקים בעונה (בבונדסליגה יש 18 קבוצות ולא 20 כמו בפרמיירליג), יש לו פגרת חורף מפנקת וכמעט אין לו "שבועות אנגליים" (שבועות עם משחק בסופ"ש ומשחק באמצע השבוע) - מגיע לפרמיירליג ויכול להיתקל בקושי להסתגל לאינטנסיביות ולסגנון המשחק של הליגה האנגלית.

אליפות העונה? כנראה שלא. אבל עובדים נכון. ארסנל, כנראה, לא תזכה באליפות. מנצ'סטר סיטי חזקה מדי. ארסנל צעירה מדי (הקבוצה הכי צעירה בפרמיירליג) ולא מנוסה במירוץ לאליפות. הקבוצה של ארטטה גם לא איכותית מספיק ועמוקה מספיק כדי להתחרות בכמה מסגרות ויש לה שחקני הרכב שלא היו רואים סגל למשחק ביריבות אחרות - בטח לא במנצ'סטר סיטי. הם עומדים בסטנדרטים התנהגותיים אבל הכי טוב שלהם, פשוט לא מספיק טוב. עדיין.

אם צריך הוכחה שפעילות לא נכונה בשוק העברות השחקנים יכולה לגרום לקריסת מועדון שלם - אז יש אחת כזו בלונדון - ארסנל של סטן קרונקי