כשאנליסטים בונים מערכים עם AI, צופים תבניות במשחק ומכוונים את הקבוצות הגדולות בעולם - יש שחקנים בישראל שחושבים שזה "חפירות". אז אולי במקום לכעוס, שווה לעצור רגע וללמוד משהו מה"אפס" עם הלפטופ

אוסטרליה וארה"ב הן שתי נבחרות שמתאפיינות בשחקנים אתלטיים בעלי כושר גופני מעולה. זה לא עזר להן מול נבחרות כמו הולנד וארגנטינה ושחקנים כמו מסי, שחושבים 0.3 שניות יותר מהר מהשחקנים שלהן

חברת Twelve Football היא כרגע החברה היחידה שמנסה להעניק ערך לכל התנועות של השחקנים עם צילומים ולמידת מכונות. הם יצרו מדד שנקרא Target Run Value, המדד לוקח בחשבון את השטח שנוצר מתנועה של שחקן. בחברה מנסים גם להעניק ערך ליצירת שטח - כלומר כמה השטח שיצר "שווה". המדד של Twelve Football מלמד, למשל, שמבין כל השחקנים בפרמיירליג רוברטו פירמינו הוא השחקן הקדמי שמייצר הכי הרבה שטחים לחבריו לקבוצה. זה גם עובר את "מבחן העין" כי פירמינו טוב ביצירת שטחים באופן קיצוני.

ספרים מומלצים על ידי אוריאל דסקל

המחקר הוליד את ספרו של סומפטר “Soccermatics”, שכותרת המשנה שלו היא "הרפתקאות מתמטיות במשחק הנהדר". בראיון ל"מוסף כלכליסט" סומפטר מסביר מדוע שיתוף פעולה ומציאת תבניות משחק הם כלים חשובים לקבוצת כדורגל יותר מכישרון אינדיבידואלי. "לא רק לביאות משתפות פעולה", הוא אומר. "למזלנו, גם אנחנו עושים הרבה דברים נחמדים אחד עבור השני כל הזמן."

בהרצאה שמוריניו קיים בישראל ב־2004 בפני מאמנים ישראלים, הוא הסביר את "הסוד" של המתודה. "הדאגות היומיות שלנו קשורות להפיכת המודל שלנו למשחק למבצעי. עם זאת, המבנה של האימונים ושל ההכנה שלנו לא קשור אך ורק למטרות טקטיות אבל גם להכנה מנטלית ופיזית לכל השנה. המטרה היא לייצר אימון מספיק מוכן ומכין כדי שיהיה קשה יותר מהמשחק עצמו, מה שיאפשר לנו לשחק באינטנסיביות גבוהה במשחק".