צריך להבין שצעקות בכדורגל ילדים הן פשוט לא כלי לגיטימי. כן, פה ושם יש צעקות בכדורגל - אפילו בכדורגל ילדים. קורה. הרוחות סוערות. שערים נכבשים. שערים נפסלים. אפילו מותר לקלל את השופט מרוב תסכול. אבל צעקות תכופות כדרך להעברת מסר או חינוך - הן פשוט לא לגיטימיות. באייאקס ובמנצ'סטר סיטי, למשל, אוסרים על המאמנים להרים את הקול. מאמנים שצורחים פשוט מפוטרים.

פרגוסון תמיד התעקש להחתים שחקנים עם אישיות חזקה. הוא החתים שחקנים - גם לקבוצות הנערים והנוער - רק אחרי שישב ודיבר איתם. הוא חיפש נחישות, מוסר עבודה ואומץ. הוא דרש שהשחקנים יסדרו דברים ביניהם - "יוציאו הכל החוצה" בחדר ההלבשה. הוא התעקש על הדברים הללו. מתוך הסגלים שלו צמחו מנהיגים שהיו שומרים על התרבות ועל ערכי המועדון.